שורש נהל (2)

לפני כמה ימים כתבתי על השורש נה"ל, וכתבתי שאין לי הרבה תובנות לגביו פרט לכך שהוא קרוב לשורש נה"ג, בצורה ובמשמעות. למען האמת, היו לי עוד מחשבות, אבל לא הייתי בטוח בהן, אז לא כתבתי אותן. אך עכשיו אני קורא בספר של ניסן נצר את הדברים הבאים –

עברית של שבת – פרשת בשלח, עמ' 93:
"השורש נח"ה משמש במקרא בבניינים קל והפעיל, ורוב הֶקשריו מורים על הובלה והדרכה "חיובית" לטובתו ולנוחותו של המודרך. כך בפסוק שלנו ועוד הרבה, כגון "נָחִיתָ כַצאן עַמָּךְ בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרן" (תהילים עז, כא), "אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ד' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי" (בראשית כד, כז), "וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלא פָחָדוּ" (תהילים עח, נג), "אוֹרְךְ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי" (שם מג, ג).
במספר פסוקים מקביל השורש נה"ל לשורש שלנו: "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גְאָלְתָּ נֶהַלְתָּ בְעָזִךְ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךְ" (טו, יג), "וּלְמַעַן שִׁמְךְ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי" (תהילים לא, ד), ואכן מתברר כי אף הוא מציין בדרך כלל הדרכה של רוגע ובטחה מתוך דאגה למודרך, כמשתמע היטב מן "עַל מֵי מְנָחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תהילים כג, ב). "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאַטֵי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים…" (בראשית לג, יד)".

אם כך, יש קרבה בין נה"ל ונח"ה, במשמעות, של הדרכה בדרך חיובית ונוחה. אך הנה יש ביניהן גם קרבה לשונית, שכן אותיות ה"א וחי"ת מתחלפות. אם כך, שורש הבסיס הוא נח. והנו"ן כזכור היא אות המציינת תנועה ומנוחה.
מכאן נגזר גם נחל, המזרים את מימיו בנחת (וגם נהר – לעיון אחר), ואכן הקרבה שחשבתי עליה מראש היא נהל-נחל. הפסוק בתהילים מחזק אבחנה זאת – 'על מי מנוחות ינהלני'. וכן נמצא פסוק דומה –

יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וגו'.
ישעיה ח, ו.

אם תרצו לקבל מפה מסר לניהול נכון – הוא צריך להיות רגוע ונוח, כפי שאכן מקובל ללמד היום בספרי ניהול רבים.