בית שאול הולכים ודלים

ובכן, בחירות בפתח, וזה זמן טוב לחזור לרגע לבלוג הזה.
הרבה נאמר ועוד ייאמר בנוגע למפה הפוליטית, ובכל אופן יש דבר אחד הראוי להדגשה –
נראה שהציבור בישראל הופך לימני יותר ודתי יותר. ימני יותר – כי אין עוד רבים המאמינים בתהליך השלום, וגוש השמאל לא מציע אלטרנטיבה רעיונית רצינית, למעט 'מלחמה בשחיתות', או בשם האחר שלה – 'רק לא ביבי'. אך זו גם תוצאה של השפעה דמוגרפית, וכאן אנו מגיעים לחלק השני –
דתי יותר – פשוט, כי הדתיים יולדים יותר, גם בציבור הדתי-לאומי, ועוד יותר בציבור החרדי. במצב עניינים שכזה המפלגות הדתיות תלכנה ותגדלנה, ואילו מפלגות השמאל החילוני תלכנה ותתכווצנה.
וזה הזכיר לי את הפסוק שנאמר על מלחמת בית דוד בבית שאול –

וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.

שמואל ב, ג, א.


תפיסת השלטון לא קרתה ביום אחד, אלא זה היה תהליך שארך מספר שנים. שם מדובר בהצטרפות למחנה דוד, ואילו כאן – בנתוני ילודה.

בכל אופן, דומני שאת המצב הזה אין להכחיש ואין לעצור. ואם תאמרו שיש גם הרבה היוצאים מהחברה החרדית – לפי מה ששמעתי אלו לא אחוזים רבים.

במצב עניינים שכזה טוב יהיה אם הציבור החרדי, ואיתו כל גוש הימין, יתחיל לקחת אחריות ולהתכונן לשליטה מוגברת במדינה.

לפי מה שמשדרים – יכול להיות שזה קורה, וחרדים כבר מתחילים להשתלב יותר בשוק התעסוקה. ובכן, צריך לעודד זאת ולהמשיך בקו זה.

ובאשר למציאות הפוליטית והחברתית במדינה – אין לי מה לומר. נקווה לטוב.

(וכן, דומני שכבר כתבתי זאת בעבר. זו רק תזכורת).

אגרת

בנט כתב 'איגרת', וזה החזיר אותי לרגע לבלוג זה לבדוק את הופעות המילה בתנ"ך.
המילה 'אגרת' מופיעה ב-10 פסוקים, כולם מהספרים המאוחרים – אסתר, נחמיה ודברי הימים.

לפי מילון ספיר –
איגֶרֶת, אִגֶּרֶת
1. [תנ] מִכתב, הודעה, אם בכתב ואם בעל-פה, שנשלחו בידי רץ מיוחד.
2. [תנ] שטר, תעוּדה, מִסמך רשמי.
3. [יב] ז'נר ספרותי שעיקרו כתיבה המופנית כמכתב ליחיד או לציבור מסוים, כגון איגרות הרמב"ם.

נראה שאיגרתו של בנט היא במובן 3, של ימי הביניים, ובמובן זה מצאנו אגרות נוספות, כגון אגרת הרמב"ן.

מבחינת האטימולוגיה, מילון ספיר מציין –
איגֶרֶת, אִגֶּרֶת
מפרסית: "אנכארה" מילה שפירושה סיפור, כתב. אל השפה העברית הגיעה, כנראה, מהמקבילה הארמית: אִגַּרְתָּא. המילה מצויה בצורות דומות גם באשורית, בסורית ובשפות שמיות אחרות. יש לציין שיש גם דעות אחרות לגבי מקורה של המילה.

ויקימילון מרחיב יותר –
גיזרון
מקראי. מאכדית: ₊℈⌅ (egertu) – 'לוח חרות, איגרת, מסמך משפטי'. המילה קיימת גם בארמית ובסורית: ܐܓܪܬܐ (אִגַּרְתָּא).

המילה חדרה גם לפרסית עתיקה: ΠΥμΠ (אַנְגַרָה) – מכתב, אגרת. גם בסורית השתמרה הצורה ܐܝܓܪܬܐ (אנגרתא). משם היא הגיעה ליוונית: ángaros) ἄγγαρος) בהוראת: שליח רכוב להעברת מכתבים רשמיים. ככל הנראה משם הגיעה גם המילה היוונית ángelos) ἄγγελος) – שליח, מלאך.

יתכן שיש קשר לאכדית: egēru – "אֵגְאֶרֻ": להיות נעול.

אלה הופעותיה –

אסתר ט, כו
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר עַל כֵּן עַל כׇּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

אסתר ט, כט
וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמׇרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כׇּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית.

נחמיה ב, ז
וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב אִגְּרוֹת יִתְּנוּ לִי עַל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר אֲשֶׁר יַעֲבִירוּנִי עַד אֲשֶׁר אָבוֹא אֶל יְהוּדָה.

נחמיה ב, ח
וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר לַבַּיִת וּלְחוֹמַת הָעִיר וְלַבַּיִת אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלָיו וַיִּתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ כְּיַד אֱלֹהַי הַטּוֹבָה עָלָי.

נחמיה ב, ט
וָאָבוֹא אֶל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר וָאֶתְּנָה לָהֶם אֵת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים.

נחמיה ו, ה
וַיִּשְׁלַח אֵלַי סַנְבַלַּט כַּדָּבָר הַזֶּה פַּעַם חֲמִישִׁית אֶת נַעֲרוֹ וְאִגֶּרֶת פְּתוּחָה בְּיָדוֹ.

נחמיה ו, יז
גַּם בַּיָּמִים הָהֵם מַרְבִּים חֹרֵי יְהוּדָה אִגְּרֹתֵיהֶם הוֹלְכוֹת עַל טוֹבִיָּה וַאֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה בָּאוֹת אֲלֵיהֶם.

נחמיה ו, יט
גַּם טוֹבֹתָיו הָיוּ אֹמְרִים לְפָנַי וּדְבָרַי הָיוּ מוֹצִיאִים לוֹ אִגְּרוֹת שָׁלַח טוֹבִיָּה לְיָרְאֵנִי.

דברי הימים ב ל, א
וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

דברי הימים ב ל, ו
וַיֵּלְכוּ הָרָצִים בָּאִגְּרוֹת מִיַּד הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו בְּכׇל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וּכְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּבוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר.