לפרשת ויחי
חניטה
וַיְצַו יֹוסֵף אֶת-עֲבָדָיו אֶת-הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת-אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת-יִשְׂרָאֵל.
בראשית נ, ב.
כאן יעקב נחנט, ובהמשך גם יוסף נחנט.
לאחרונה שמעתי דבר מעניין בנושא החניטה –
באיים הקנריים היו תושבים ילידיים, אך הם הורשו ונכחדו כשבאו הספרדים. אבל היום נעשו בדיקות גנטיות לתושבי המקום, ונמצא בהם אחוז מסוים של דם ילידי. ואיך הם ידעו מה הדנ"א הילידי? פשוט, התושבים הקדומים חנטו את גופותיהם, אמנם בשיטה קצת שונה מזו המצרית, כך שדגימות מגופם השתמרו. אם כך, התברר כי הספרדים שבאו אמנם הביאו למותם של כל הגברים המקומיים, אך לא של כל הנשים, מטעמים מובנים.
*
(לשונית)
אגב, בשיר השירים גם 'התאנה חנטה פגיה', כלומר הבשילה, ואף שניכר קשר בין המקרים, שהרי שניהם עוסקים בתהליכי הבשלה וריקבון – הוא עדיין אינו ברור לי.
קשר אחר אני מוצא דווקא לשורש חנ"ק, אולי.
(ועוד מופיע פעמים בעזרא 'חנטין', כלומר חיטה, בארמית. והחיטה באמת נראית כחנוטה. אך כל זה מצריך מחקר נוסף מבחינתי).
*
כמו כן, מוזכרים כאן לראשונה רופאים – כמה אקטואלי, אף שעיסוקם הוא כאן במת ולא בחי. זה היה חלק מ'דרישות התפקיד' בזמן ההוא, כנראה.