בן סירא לג.
תרגום בן זאב.

רוב מה שנכתב כאן מובן מאוד, ואין צורך בהרבה הערות.

יראי יי לא יאנה להם רע ואם ינסו מהר ימלטו

איש אמונים ילך בטח ולב חנף כאניה בלב ים זועף

למד לדבר אז תשמע אסוף דעת ודע מה תשיב

לב סכל כגלגל סוב ומחשבתו כאפן העגלה

(סכל משנה דעתו שוב ושוב)

רע נבל כסוס מצלה תחת כל רוכב צהול יצהל

מה יום מיומים והשמש תשוה אורה יום כיום

(הפתגם המודגש ידוע עד היום. וקהלת אמר – אין חדש תחת השמש)

יי בחכמתו הבדילם וחלק בהם זמנים ומועדים

(הבדילם – את הימים)

מהם ברך וקדש ומהם הפלה למלאכה

ואף בני אדם כלם יחדיו מחמר נבראו והפלה דרכיהם

(גם בני אדם נבדלים זה מזה)

מהם ברך וקדש ומהם הפלה למלאכה

ואף בני אדם כלם יחדיו מחומר נבראו ומעפר דם נוצר

ויי בחכמתו הבדיל ביניהם והפלה דרכיהם

מהם ברך וקדש והקריב אליו ומהם השפיל והכניע

כחמר ביד היוצר בני אדם ביד עושמו

(כן נאמר בתפילות הימים הנוראים)

טוב לעמת רע וחיים לעמת מות אור לעמת חשך וצדק לעמת רשע

שור בכל מעשה אלהים כלם שנים שנים זה לעמת זה

(שור – הבט. זה לעומת זה – כך אמר קהלת)

ואף אנכי באחרונה באתי ולב בני אדם כמבראשית מצאתי

כעולל אחר הבוצר קמתי ובחסד אלהי כבוצר יקבי מלאתי

(כעולל אחר הבוצר – באתי אחרון, כבוצר יקבי מלאתי – כראשון)

שמעוני נגידי עם ונסיכי עדה הקשיבו לי

בן ואשה אח ורע אל תמשל בך בחייך

כל עוד אתה חי ונשמה בקרבך ואל תשלט עליך כל בשר

(אל תשלט בידי אחר)

אל תתן הוניך לאחר לבקש מהם חית ידך לבשתך

טוב יבקשו בניך ממך ואל תבקש אתה מהם

היה שליט במעשיך ולא תנבל יקרך

וכי ימלאו ימיך למות אז תנחיל לבניך כל אשר לך

מספא משא ושבט לחמור לחם מוסר ועבודה לעבד

תן לו ויעבוד וינוח לך פן ירפה וימרד

בן סירא לב.
תרגום בן זאב.

אל תתכבד במקום גדולים –
אם רב המסבה נשומות אל תתרומם ובראש גדולים לא תשב היה כאחד מהם

חושה על אודותם ועשה אשר נטל עליך או אז תשב

בכל עמלם תקן ועשה ובשמחתם תחד ועל פניהם תכבד

בין גדולים לא תתגדל ולזקנים ממך אל תבוז

בהועד העדה ישישים בראשם ידברו כי בם עצה ותושיה ולבם יחוה דעת

*

למי ראוי לדבר –
חדל פיך באין שומעים ולא תשים דברך כבסר

ערום יצפון חכמה ולפי חפצו יכין ארחותיו

(משלי 'חכמים יצפו דעת')

דבר ישיש כי לך יאתה ימים בך ידברו

דבר נער לעת תבקש השב דבר בטוב טעם ודעת

(לעת תבקש – כשיבקשו ממך)

רב הענין במעט דברים כמבין דבר ומחריש

(הסוד שבצמצום)

*

יראת ה' ועוד דברים –
לפני רעם ברק ולפני חן ענוה

לעת אכול אל תרבה דברים ולא תהיה ממאחרי שבת

השב רגליך הביתה ועשה חפץ לבך אך ביראת יי

ועל אלה ברך שם יי המשביעך מטובו

ירא יי ישמע מוסר והמטיב דרכו מישר ארחותיו

משחר דתו ימצא טוב והפותר אותה לפי חפצו תהי למוקש

משפטי יי נר לרגלי יראיו ומצעדיהם יכונו

רשע יסלף תורה ובפתרון מעקל יישר ארחותיו

משכיל דעת בל יבז ואם נעלמה ורשע נואש יאמר לבו בגובה אפו בל יחוש

נועץ לפני עשותו לא ינחם אחריו

משים משטר לדבריו בל יהגה טיח תפל

בארח כשל בל תלך ולא תגוף באבן בת שתים ראשים

בארח עול בל תבטח ובדרכך השמר מאד

בכל מעשיך דעה יי עושה זאת נוצר עדותיו

מאמין דת אל נוצר פקדיו ובוטח בו לא ימוט

בן סירא לא.
תרגום בן זאב.

כאן ידבר נגד הדאגה, ישווה עמל העשיר והעני, ידבר נגד אהבת הכסף, ונגד אכילה שלא במידה, ויסיים בעצה לשתות יין רק במידה.

נגד הדאגה –
דאגה מדאיבה דאגת עשר והדאגה תגיד שנה

(הדאגה תדיר שינה, או תבוא לידי ביטוי בשינה)

דאגת הון תרחיק תנומה וחלי רעה תפרד שנה

עמל עשיר ועני –
עמל עשיר לצבור הון לעת ינוח יאכל טובו

עמל דל לכדי מחסורו וגם בנוחו לא ישיג נחת

כל ימי עני רעים וגם לילותיו עמל ומכאוב

(משלי – 'כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמיד')

בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו

(במרום הרים כרמו – הרבה מאמץ להגיע אל הטובה)

ממטר גגים לגגו ומעפר כרמו לכרמים

כי ירעב יחסר לחמו וישבע ישחית מעיו

(ישחית מעיו – באוכל קלוקל, או בעודף אוכל, כפי שמובא בפסוק הבא)

כל ימיו בלא סדרים פעם מחסור ופעם מותר

נגד אהבת הכסף –
אוהב כסף לא יזכה ורודף אחרי בצע חושך מיושר

רבים השגו חיל ובטחו בו ולא פדם ברעה ובקצם לא הצילם

כי הון מכשול לאויל ושונה בו יוקש

אשרי עשיר נקי כפים ואחרי בצעו עיניו לא הלכו

מי זה האיש ונהללנו כי פלא עשה בעמיו

מי נסה בהון וישלם ועשה לו שם תהלה

מי זה מצא ידו לעשוק ולא עשק לעול רעהו ולא עול

טובו יחיל לבטח ותהלתו יתנו בקהל

*

נגד אכילה זללנית וצרות עין –
בני כי תשב ללחם עם עשיר לא תפער לועך בלי חק

אל תאמר לא יספק לי כי רע עין שנא יי

אין רע מרע עין על כן כל דבר תדמע ומפניו תרדנה דמעות

אל תושיט ידך בכל אשר תראה ואל תתרוצץ ברעך בקערה ולא תחטוף חלקך ביד

שים אית רעך כאותך והתבונן בכל אשר תעשה

אכול מאשר הושפ לפניך כאיש מוסר ולא תהיה זולל פן תשנא

השכם אסוף ידך בתחלה מן הקערה ובשבת גדולים אל תהי ידך בה בראשונה

איש טעם יאכל במדה וישתה במשורה ישכב ושנתו ערבה עליו

מתוקה שנת אוכל במדה על משכבו ינוח בקר יקום ולבו טוב עליו

נדד שנה חלי בטן וקרס מעי לממלא בטנו בקר יקום ולבו בל עמו

ואם יפצירו בך לאכול סור מתוך המסבה וינוח לך

*

וממשיך בעיקר מענייני יין, שטוב לשתות רק במידה –
שמע בני ואל תבוז לקחי כי באחרית תתבונן בם

בכל מעשיך היה מהיר וחלי לא יקרב אליך יגע בחפצך אז תאיל

טוב עין יברך הלחם ומאת כל ישא תודה

אף ביין אל תתגבר כי בשכר רבים אבדו

כלי צורף בכור יודע ולב אדם כי מלא מסך

יין לאדם מים חיים אם במדה ישתה

מה חיי אדם באין יין כי הוא מראש למשוש נוצר

שמחת לב צהלת פנים שותה יין במדה

ריש וחסק דעת וכשל כח מהלומות ופצעים לסובא

במשתה היין לא תוכח רעך ולא תפריענו בשמחתו

לא תגלה מומיו ואל תנצח באיש והוא לבוש אדום

גם סוד משחקים אל תפר פן תסכן בם

בן סירא ל.
תרגום בן זאב.

מתחיל מענייני חינוך הבנים, עובר למעלת הבריאות, ומסיים בעצה לא לדאוג.

על חינוך הבנים –
אוהב בנו יחזק מוסרו למען ישמח באחריתו

מיסר בנו יגיל בו ובין חבריו בו יתהלל

בן חכם קנאה לשונאיו ואוהביו ישעשעו בו

מת האב הרע לא מת כי כמוהו השאיר אחריו

(כשמת האב הוא לא לגמרי מת, כי השאיר דוגמה כמוהו, והוא בנו)

יראנו בחייו ויגיל ימות ולא יבהל

לאוהביו יגמול טוב ורעה ישיב לשונאיו

מפנק מנוער בנו ירבה מכאוביו ולכל רעה ישמח לבו

(מי שמפנק את בנו, מרבה מכאוביו. במשלי – מפנק מנוער עבדו)

כעיר פרא לא יאסר בן מביש איננו שומע מוסר אב

יסר בנך ולא תבוש תשחק בו ויכלימך

לא תשחק בו פן תעצב עליו ולא תניחנו כאות נפשו פן יקהה שניך

לא תשליטנו בימי עלומיו ולא תשא עליו כל חטא

כף ראשו בעודו רך הט שכמו בעודו נער פן יקשה ערפו ומרה בך

חנך בנך ויסר אותו בכל כחך ולא תעכרך רעתו

ועל הבריאות –
טוב מסכן וגיו בריא מאיש עשיר ומכאוב בבשרו

נבחר חיי בריאים מזהב וטוב לב מפנינים

אין עשר כחיים בריאים ואין שמחה כשמחת הלב

טוב מות מחיי מחלה ורדת שאול מחיי מכאובים

ועוד עניינים, ובעיקר על הימנעות מדאגה –
משים מעדנים לפני פי סגורה כמציג זבחים על קברי מתים

מה יועיל מטעמים לפני האלילים אשר לא יאכלון ולא יריחון ומה כשרון לעשר לא יסכון לבעליו

עיניו יראו ולבו נאנח כסריס בחיק העלמה ואין אותו

אל תתן דאגה בלבך ולא תתיסר ברעיון רוח

(אל תתייסר במחשבות שווא)

לב מרגוע חיי רוח ומשוש נפש מה ילד יום

(שמח כשתראה מה ילד יום)

מחר בא ואינך ודאגת על עולם לא לך

(אל תדאג לשווא)

הרגיע בחייך והתענג על טוב וגרש עצב מגיו

כי רבים חללים הפילה דאגה וקטב ישוד רוח נכאה

קנאה וכעס יענו כח ודאגה בלא יומו תזקין

מרגוע ומשוש נעם לבעליו וכל מאכל פיו יעלה לו

בן סירא כט.
תרגום בן זאב.

מתחיל מעניין מתן והלוואה, ועובר לעניין הצורך בבית והבעיה שבלהיות אורח.

מתן לאחר –
מלוה לרעהו איש חסד ומחזיק בידו נוצר תורה

השה ברעך לעת מחסור והוא ביומו ישיב כספו

קים מבטחך למועדו ובכל עת ידו פתוחה תמצא

רבים ילוו לעת מחסור ויאחרו מועד ליום שִלום

ישק ידיו לעת קחת ועל כיס רעו ירחיב קולו

וביום בוא נׂשה מפח נפשו לימים רבים יתן לו

אף אם מצאה ידו חציו ישלם ויהי בעיניו כמצׂא חפץ

(בקושי הוא מצליח לשלם חצי החוב)

ויש ישיב פניו ריקם וינקה נפשו ברעת עתו

(וינקה נפשו – יצדיק עצמו בכך שאומר שהזמן קשה)

ויש בריב ובנאצה יפטירהו תחת כספו וחלף תודה קלון

(חלף תודה – במקום תודה, הוא גומל למלווהו בקלון)

רבים יאספו ידם מגמול טוב מיראתם פן ישובו ריקם

(לכן רבים נמנעים ממתן)

אפס חלץ עני בעניו והאריך לו ואם מעט אבדת לא כל תחסר

(אם מעט אבדת – אבל גם אם תאבד מעט, לא תהיה חסר כל מזה)

טוב תאבד כספך בעד אח ורע משימך אותו תחת אבן לשחת

שים לך מטמון בצדק ובישר כי הוא טוב לך מכל אשר לך

צור צדקה באסמך ומכל רעה תפדך

צנה וסוחרה תהי לך בעד אויב מחסה ומסתר מכל צרה

ערב בעד רעהו איש חסד ועוזב ערבו עז מצח

(ערב – נותן ערבות)

חסד מערבך בל תשה כי נפשו תקע בעדיך

(אל תשכח את חסד מי שערב לך. תקע – הוא ממיני הערבות. ובמשלי ההפך – 'ושונא תוקעים בוטח')

בערבה רבים יורשו והונם בגלי הים

(ופה להפך – בערבותם רבים התרוששו. בדומה למשלי)

אנשים הון הריקה ועל ערבתם מארצם ערקו

נפש החוטאת תכשל בערבה ומתערב במענים שונים נטען בדין ומשפט

ערוב בעד רעך כאשר תמצא ידך אך את נפשך שמור

(מעין פשרה – ערוב, אך בזהירות)

ועובר לעניינים אחרים, ובעיקר על הצורך בבית, ועל החיסרון של האורח –
ראשית מחית אדם לחם ומים כסות לערוה ובית בקרה

(מזון, מלבוש ומעון – שלושה מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי. ואצלו עוד – מרפא ומורה)

טוב חיי מסכן בצל קורתו מלחם רב בשלחן זרים

אם רב ואם מעט יאכל ולא ידע איש כי הוא עושה בביתו

חיי רעים מבית לבית ובמקום זר פיו בל יפתח

בפנים נזעמים ישאו פני ארח נאצות ישמע ויחריש

(האורח שותק גם כאשר הוא שומע נאצות)

ארח אתה שימה לחם ואכול מאשר לך

גר אתה צא צא כי למכבדי פניתי הבית

דברים קשים כאלה כמדקרות חרב לאיש דעת כי ילחץ בבוז ובחרפה על מגורו

(דברים קשים כאלה – הנאמר בפסוק הקודם, סילוק האורח)

הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסבים

וקל מסבים חתן בבית חמיו

וקל ממנו ארח מכניס אורח

וקל ממנו משיב דבר בטרם ישמע

טוב טוב חונן דל ומאשר לך האכילהו ואם ערום כסהו

(אבל לדל יש לדאוג)

כי בשרך אתה מכסה ולאלהים אתה מלוה והוא יגמלך שבעתים"

בן סירא כח.
תרגום בן זאב.
כמה עניינים, ובעיקר – התרחקות מריב וזהירות בלשון.

נוטר איבה משחית נפשו ונוקם ברעהו יי ינקום בו

(נגד נוטר האיבה)

עבור על פשע רעך ויי יעבור על שפעיך

(ובעד הסולח. שפעיך – פשעיך)

אדם לאדם פוקד עון ומיי יבקש חסד

(אדם מתנהג בנקם לרעהו, ואחר כך מבקש חסד מה', הכיצד?)

הוא בן אנוש ולא ירחם ואיך ירחם יי עליו

(דבר דומה נאמר בברית החדשה)

זכור קצך והעבר שנאה בשאול ובאבדון וחדלת מחטׂא

(ממנטו מורי, זכור את יום המוות)

זכור מצות יי ולא תשנא אחיך לפני אלהים

(וזכור גם את מצוות ה')

הרחק מריב –
הרחק מריב דרכך וירחקו חטאים ממך

איש נרגן אוהב ריב אהב מצה הוא בין אחים מדנים ישלח

מרבה עצים מגדיל מדורה ומרבה מדנים מעלה אף

וממשיך במשל האש –
זפת וגפרית יעלו האש בוז וחרפה ירבו זעם

הפח בנץ תצית להב רוק עליו הוא כבה ושתי אלה בפיך המה

(ביד הלשון להלהיט או לשכך)

ומכאן ענייני לשון –
דבר קשות יצת מריבה ומענה רך משיב חמה

('מענה רך ישיב חימה' – משלי)

ואף לשון שלישיה תקלל כי חללים רבים הפילה

(לשון שלישיה – מעין לשון רעה, ואיני יודע משמעה. אולי כמו 'החוט המשולש' – חוט חזק, וכן בפסוק הקודם דיבר על 'דבר קשות')

לשון שלישיה הוציא עמים לשבי וגרש אותם מעם לעם

הפך מלכים מכסא ונגידים מהיכלים טרד

(המשך הפסוק הקודם, מתוצאות הלשון הקשה)

מקשיב אל לשון רגיל אין שלום במגורו כל ימיו

(רגיל – רכיל)

להלן יתאר את מכת הלשון –
מכת שבט תעשה פצע ומכת לשון תשבר גרם

רבים חללים הפילה חרב ועצומים מהם הרוגי לשון

אשרי איש נצל ממנה וחכמתו לא נצמתה

בעלה לא משך ובכבלה לא באה רגלו

(בעלה – בעולה)

כי על כבד עלה וכבליה כבלי ברזל

מות מר מותה ויורדי בור טובים ממנה

אל תאחז באור ולא תכוה הפרד מאיש תככים ולא תלכד

עוזבי יי המה יכשלו בה ואש עולם תוקד בם

הן כרמך בסירים תגדור אף כי תשים לפיך דלתים ובריח

כספך וזהבך במאזנים תשקול אך כי תפלס אמרי פיך

(אף כי – על אחת כמה וכמה)

חתום כספך ובלום פיך תנצל נפשך מכל מכשול

בן סירא כז.
תרגום בן זאב.
עניינים שונים.

במסחר –
סוחר לא ינקה ממרמה ורוכל לא ינצל מעול

(נגד מרמה במסחר)

רודף לבצע יעשה עול ואץ להעשיר מעלים עינו

(נגד בצע)

כיתד בקיר בין אבן לאבן כן מרמה בין מוכר לקונה

אם לא יחזיק ביראת יי בתמים פתאום ביתו יהרס

(בתמים – באמת)

אדם ניכר בשיחו –
מעלות העשן נודע האש ושכל אנוש בשיחתו

(כמו שהעשן מעיד על האש, כך שיחת האדם מעידה על שכלו. והיום ידוע הפתגם – אין עשן בלי אש)

הפרי יגיד על עבודת עצו ושפתי אדם על עצת לבו

(כך גם הפרי הוא תוצאת עבודת הגן, ומה שאדם אומר נובע מלבו)

כלי יוצר בכבשן יצרף ואדם בדבריו יבחן

אל תהלל איש טרם תשמענו כי זה כור בחינתו

(אדם נבחן בדבריו)

לפי מראהו יהלל איש בבואו ולפי דבריו בצאתו

עוד עניינים –
אם תחפש מישרים תמצא ותלבש אותם כמדה תפארת

(מישרים – דרך היושר)

כל עוף למינהו ישכון והישר אצל אוהביו

('מצא מין את מינו')

כארי אורב לטרף ורשע לפועלי און

בין כסילים נצור העת ובין נבונים לבטח תשב

דברי חכמים בכל עת חכמה וכסיל משתנה כירח

(משתנה כירח – שפעם מלא ופעם חסר)

שיח אויל בוז ונאצה וצחקו לצון ודברי פי חכם חן ושחקו שעשוע

(כאן הבחנה בין צחוק-לצון שלילי ובין צחוק-שעשוע חיובי)

מתת רשע רשת מזרה ודבריו פח יקוש

מרוב אלתו תסמר שער ומגדופיו תצלינו אזנים

בין רשעים לא תשב ובחבל מלוצצים אטם אזנך

נגד מגלה סוד –
מגלה סוד מאבד אמונתו אוהב יבקש בל ימצא

נסה רעך ובטח עליו ואם מגלה סוד הוא אל תלך אחריו

מפריד אוהב ממלט אויב כצפור מיד לא תשיגנו

(הממלט אויב מרחיק את האוהב)

לא תרדוף אחריו כי נמלט כצפור מפח וכצבי מיקוש

סמים לפצעים כפרה למצה ולמגלה סוד אין מזור

(יש תרופות לפצעים וכפרה לריב, אך אין תרופה למגלה סוד)

נגד המרמה –
קורץ בעיניו מרמה בלבו מה קשה המלט מידיו

(להלן יתאר את המרמה, הקורץ בעיניו)

בצוף שפתים דבריך יהלל ואחר גוך יפתל אותם

רבת רעות שנאה נפשי ולא כשנאתו ואף יי שונא אותו ולקללה יתננו

זורק אבן על ראשו ישוב ומכה בסתר נפשו חובל

חופר גומץ בקומתו ימלאנו ומפיל פח בו ילכד

(ובמשלי – 'חופר גומץ בו יפול')

חורש אין בו יכשל ולא ידע אי מזה יבא

צנים ופחים למזריהם ועד יום מותם לא ימלטו

לא בוז והתול לאנשי לצון אף אורב עליהם ככפיר

שש לאיד נקי וקון אחריתו

כעס וחמה תועבה הם גם שניהם שומר נפשו ירחק מהם

קריאה בבן סירא כה.
תרגום בן זאב.

בפרק זה בן סירא מונה דברים טובים מול דברים רעים. יש כאן משפטים שאנו זוכרים עד ימינו. אבל בסוף דבריו הוא כותב ממושכות נגד האישה הרעה, והדברים לא נעימים לקריאה. נחוץ כאן איזון עם דברי שבח על האישה הטובה, שכדברי משלי, היא 'עטרת בעלה'. אבל איזון זה בא מיד בפרק הבא.

דברים טובים מול דברים רעים –
שלש הנה תתאו נפשי ובעני אלהים ואדם תשפרנה

(שלושה דברים טובים בעיניי אלוהים ואדם)

אחים ישליו שכנים יאהבו ואיש ואשתו נאמנו

(אחים החיים בשלום, שכנים אוהבים, ואיש ואישה נאמנים)

שלש הנה שנאה נפשי וצר לי מאד בחייהם

(ושלושה דברים שליליים)

דל גאה ועשיר מכחש וזקן כסיל וחסר דעת

*

בנעורך לא אספת ושבת מה תמצא ואם יום תעזבה יומים תעזבך

(אם לא אספת בנעורייך, מה תמצא בזקנתך? ואם עזבת את החוכמה יום, היא תתרחק ממך. הדגשתי את הכתוב, שכן הוא מופיע גם אצל חז"ל, ובימינו – בשירו של מאיר אריאל)

מה גאוה משפט לזקן ולישיש חכמה

(הזקן גאווה לו במשפט צדק, ולישיש גאווה לו החוכמה)

מה יקר לנגיד תבונה ולנכבד טוב טעם ודעת

(הנגיד השליט מוקיר את התבונה, והנכבד – את טוב הטעם והדעת)

יקר ישישים מדע ויראת יי תפארתם

(כבוד לישישים הם הדעת ויראת אלוהים)

*

דברים מהוללים –
תשע הנה יהלל לבי ועשר תפאר פי

גבר יצלח באחריתו ואיש חזה אבדן נקם עריו בימיו

אשרי בעל אשת חן ולא ינהג צמד שור וחמור יחדיו

אשרי האיש לא הכשילו לשונו ונכבד לא נענה לנקלה

(נכבד שלא עונה לנקלה)

אשרי הגבר מצא אוהב נאמן ופה דובר על אזן שומעת

אשרי הגבר לא נשבר לבו בעני ובצרה לא רפתה רוחו

ויראת יי על כלנה התרוממה ירא יי מי ידמה לו

(ומכל אלה – יראת ה' הכי נכבדת)

ראשית יראת יי אהבתו וראשית אמונה לכת בארחותיו

הדבר בו ולא תרפינו כי אין דומה לו

*

ועתה יאריך וידבר בגנות האישה הרעה –
כל כאב ולא כאב לב כל רעה ולא אשה רעה

כל לחץ ולא לחץ אויב כל מוסר ולא מוסר שונא

אין ראש ערום מראש נחש ואין צר מאשה צרה

אין פחז ממים ולא מלב אשה

טוב לשבת עם כפיר ותנין מחברת אשת מדנים

(פסוק דומה במשלי)

אשה רעה תשנה עז אפיה ומראת פניה כשק

במסבת רעים ישב בעלה לבו נאנח בהזכר שמה פניו יאדימו

רבת הרעות כאפס מול רעת אשה גורל רשעים יפול עליה

כנתיב חול לרגלי זקן אשת הומיה לאיש מחריש

לא תתפתה לתאר אשה רעה ולא תחמוד עשרה בלבך

אשה מעשירה בעלה עבודתה קשה בשתה רבה וקלונה מי יכיל

חשכת עין שברון לב ורפה רוח אשה רעה

חלחלת ידים וכשלון ברכים אשת מבישה

ראשית חטאת מאשה ועליה כלנו מתים

(האשמת האישה בכל צרותינו בצורה גלויה…)

לא תתן מוצא למים חפץ ויד שלטת לאשה

כפטר מים הלכים הלוך ונטׂש כן אשה רעה תרבה רעתה

אם איננה כלבך כרות חצי גויתך ותן לה ומעל פניך תשלחנה

קריאה בבן סירא כו.
תרגום בן זאב .

כאן יציג את האישה הטובה מול האישה הרעה, בתמונה מאוזנת פחות או יותר.

האישה הטובה –
אשה טובה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים

אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלהים תנתן

אשת חיל נעם בעלה ישלים ימיו בשמחה

אם דל ואם עשיר לבו טוב ופניו צהלו תמיד

*

דברים מעוררי יראה, וכאן שוב יאריך על האישה הרעה –
על שלוש יחרד לבי ותחת ארבע מאד יראתי

מרד בהמון עם מרי ולשון שקר יחדיו רעים ממות

ניר קשה אשה רעה דבק בה דבק בעקרב

אשה צוררת רעותה מחלת לב ושוט לשונה לא יחוס כל

אשה סובאה רבת בוז כי הסתר קלונה בל תוכל

אשה זונה במרזמת עיניה ובעפעפיה תודעה

(מרזמת – אולי רומזת)

חרב נצור בת מבישה כי לא תשקוט עד עשות מזמתה

תנה עינך עליה ולא תרף פן תרפה ותתנבל

(שים עין על בתך המבישה ואל תרפה)

כעיף בציה צחה צמא כל מים ישתה ובכל עץ ישען

(כמו עייף במדבר צחיח שישתה כל מים)

כן דרך אשה זונה כל עובר תתאו ואל כל חץ אשפתה פתוח

(כך אישה זונה)

ושוב האישה הטובה –
אשה טובה מתת אלהים ואין ערך לנקית תשוקה

(נקיית תשוקה – תשוקתה זכה)

טוב על טוב אשה כבודה ואין ערך לעצורת רוח

(עצורת רוח – מושלת ברוחה)

כאור השמש בבקר לא עבות כבודת בת חן במושב ביתה

(לא עבות – בלי עננים)

כנר במנורת הקדש יפת תאר על טובת טעם

כאדני זהב על עמודי כסף רגלי אשת חן צופיות הליכות ביתה

בני הזהר בימי העלומים ואל תתן לנכריה חילך

בקש גורלך בכל הארץ ומצא חלקה טובה לזרע זרעך כתולדותיך תצמיח

וכן יהיה פריך ולא תהיה שוכתך יבשה

חן אשה בנחת קולה והומיה כמחי קבל וכאילי ברזל במחלמה

(אשת חן מדברת בנחת, וההומיה כאילי ברזל במלחמה)

בעל אשת מדנים כל ימיו ריב ומצה וחיי לחץ חייו

*

דברים שוברי לב –
לשתים נשבר לבי ועל שלש ירעה לי נפשי

על איש חיל כי יחסר לחם ואנשי שם כי יקלו כבודם וצדיק נהפך לרשע

נהפך מטוב לרשע אום עוד יאריך הלא יומו יבוא

בן סירא כד.
תרגום בן זאב.

כאן הוא מוסיף בשבח החוכמה, תחילה בדומה לספר משלי, ואז מוסיף שהיא ניתנה לעם ישראל, ומדמה אותה לנופי הארץ, אך גם לנופי ארצות אחרות. זהו הימנון-חוכמה נאה מאוד, ואינו מצריך הערות –

החכמה תהלל נפשה ובקרב עם אלהים תתפאר

בעדת אל תפתח פיה ובתוך עמו תתהדר

כי מפי עליון יצאה וכערפל כסתה ארץ

אנכי במרום עליון משכני וכסאי בעמוד הענן

בשמים יחדיו עמו הייתי ובמעמקי תהומות שם אני

במעינות נכבדי מים ובמוסדות תבל הלכתי ובכל עם ואם שרטתי

בכל אלה מנוחה בקשתי ואיה איפו מקום מנוחתי

אז פקד עלי יוצר כל ואל עשני אמר לי

ביעקב תשכון ובישראל תשתרר

מראש קדמי תבל נבראתי ולעלמי עד לא יסוף זכרי

במשכן קדשו לפניו עבדתי ושם בצין אתו קמתי

בקריה אהובה נחתי וירושלים עיר ממשלתי

רבתי בעם יקר סגולת יי בישראל חבל נחלתו

גדלתי כארז בלבנון כעץ זית בשניר וחרמון

כתמר בעין גדי גדלתי כשושנה בעמק יריחו

כזית כן הרחיבו דליותי וכעץ על פלגי מים פורותי

כקנמון ובשמים ראש בשמי וכמר נתתי ריחי

כלבונה חלבנה ואהלים וצרי כשמן הטוב ריחי

כאלה הכתי שרשי וענפי ענפי שבח ויקר

כהדרת גפן שפרתי ופרחי פרחי הוד והדר

שעו אלי משחרי ומפריי הטוב תתענגו

כי מתוק מצוף לקחי ומנפת אמריו

אוכלי עוד ירעבון ושותי ישובו יצמאון לי

שומע לי לא יפול ועושי דברי לא יכשל

כל אלה בספר ברית יי כתובים

תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב

מלאה חכמה כפישון וכנהר חדקל בימי האביב

מטיפה שכל כנהר פרת וכירדן בימי הקציר

מביעה לקח כיאור וכגיחון בימי הבציר

לא גמרי קדמונים החכמה ואחרונים לא ישגוה

כי רחבה היא מני ים ועמוקה מתהום רבה

אף אני כנהר משקה וכברכת מים יורדות גן זרוע

אמרתי אשקה גני וארוה ערוגת מטעי

והנה הייתי לתעלה ומתעלה לנחל ומנחל לנהר ומנהר לים

עוד יאירו קרני הוד אמרי כשחר ויפזו קוי לקחי על כל אפסים

עוד כנבואת יי אטיף מלתי ולקחי אקים לדור אחרון