בן סירא מג.
מהדורת דוד כהנא.

שיר תהילה לאל, הקדמה לפרקי שבח גדולי עולם שיבואו אחריו.

הברו לבכם עבדי יי ואשר חזיתי תחוה פי

כי יי צוה ונבראו ויצוריו חפצו יעשו

כשמש מאיר לכל כן רחמי יי על כל מעשיו

גדלו יעידו השמים וחסדו מלאה הארץ

גם קדשיו לא יכילוהו להבין ערכו לא יעצרו כח

תהום ולב הוא חוקר ותעלומות בני אדם יבין

אין נסתר מנגד עיניו וכל חקי עולם נגלו לפניו

קדמונית וחדשות יודע וכל צפון הוא חושף

לא נעלם ממנו כל חכמה וכל רז לא סתום לו

כל מעשיו כדעת כלמו ולעד צבאם ישמורו

חיים וקימים כלהם ואת גדלו כלם יהללו

שנים שנים זה לעמת זה לא למחסור ולא למותר

אלה לאלה לא ישיבתו ודבר לריק אין במו

דבר דבר על אופניו ולראות יקרם לא תשבע עין

בן סירא מב.
מהדורת דוד כהנא.

בפרק זה ידבר על המוות, ועל הרשע והצדיק, ואחריתם,  על הסתרת החוכמה, וכן קטע ארוך המספר ממה צריך להתבייש וממה לא, ומסיים בעוד כמה עניינים.
כאן גם פסוקים המובאים בתלמוד, עד כמה שאני זוכר.

על המוות –
אי מות מה מר אתה לאיש עשיר שוקט על נכסיו

לאיש חיל ומצליח דאגה, ועצב לבו לא ילחצו וכל מאכל פיו יערב לו

הה מות מה נעמת לאיש נשבר נכה רוח וחדל טוב

לאיש זקן קשה רוח וחסר לחם וכח לעבוד אין

אל תירא מות כי זה חלקך גם קדמונים גם אחרונים לך ידמו קץ כל בשר הוא

הבחפץ יי תגעל ובשאול מי ישאל אם רב ואם מעט ימיך

*

על הרשע והצדיק –
זרע שנוא בני בליעל כי בבית עוזבי יי גדלו

אב בליעל בניו יבזוהו כי בגללו תקלל חלקם

אוי לו לרשע כי עצב ילונו עד מות והקבר

שם רשעים לאבדון וזכר צדיק לעולם יהיה

('זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב' – משלי)

קנה לך שם טוב כי הוא ילוך מאלפי זהב וכסף

לרעה נולד רשע חייו ביגון ואחריתו לאבדון

אחרית הצדיק והרשע –
אם רבה הצלחת אדם בימיו הלא קצרים המה ושם טוב עומד לעד

אם רבו שנות זד מה כשרון לו והמה כלא היו

ארוכים הם חיי ישר אם רב ואם מעט ימיו

*

על הסתרת החוכמה –
חכמה נסתרה ואומר טמון מה יועילו גם שניהם

טוב אויל המסתיר אולתו מחכם המסתיר חכמתו

בנו בחוב לך התאמץ ביראת יי פן תרום ותבעט

*

על הבושה –
עשה הטוב ומפני כל אל תבוש

יש בשת לתהלה תהיה ויש בשת לא נאוה

יבושו אב ואם מזנו, שר ומושל מכחש

(שר ומושל – יבוש מכחש)

יבוש שופט מהטות משפט יועץ מהכשיל ועם ממרי

ישוב רע מבגוד מעמיתו ושכן מהסיג גבול

(ישוב – יבוש)

יבוש איש מגמול רעה תחת טוב ומהחריש לדורש בשלומו

יבוש הנודב מהכלים במתת ידו והגואל מהעלים עין משארו

יבוש איש מגלות סוד רעהו ורש מנבלה ומספר כזב

אם באלה תבוש ומצאת חן בעיני כל אדם

*

וממה אין להתבייש –
אך באלה אל תבוש ולא תשא פני כל איש

לשמור מצות יי ועדותיו ולהוכיח נבל על פניו

ליסר בנך במוסר ולחנך אותו במישרים

לשאת לקח מחכמים ולשמוע אמת מפי אומרה

אל תבוש כל מלאכה ולהרגיע בשכרה אם רב ואם מעט

*

עניינים שונים –
דרשת בשלום איש ומחריש – איש חמס הוא

שלום נתת לו ואינו משיב כספך אשר תתן לו איכה ישיב

בת לאביה מטמון שוא ומפחדה לא יישן בלילות

קטנה פן תפתה נערה פן תזנה

גדלה פן תעגן ותחת בעלה פן תשנא

(הדגשתי את שלושת הפסוקים האחרונים, שכן כמדומני הם מופיעים בתלמוד)

אל תביט באיש אל הוד מראהו ובחברת נשים לא תמתיק מלים

כי סם מבגד יבוא ומלב אשה ערמה

נצור הונך ומאשה מפזרת ונעל בעד חפציך באשר חלו ידים

שימה חשבון לאשר תוציא ותביא מנה וספור אשר תתן ואשר תקח וכל מעשיך בספר יכתבו

בן סירא מא.
מהדורת דוד כהנא.

כאן כמה עניינים שאפרטם.

החיים קשים –
מה גדול עמל אנוש ומה רבה אסון אדם מיום צאתו מבטן אמו עד שובו לבטן אדמה אם כל חי

(אם כל חי – כאן האדמה, ובבראשית זו חוה. 'אמא אדמה')

יגון ומכאוב מנתו כעס ועצב ענינו הבל ורעות רוח עד יום מותו

ממלך היושב על כסאו ועד שוכני עפר ואפר מנושא נזר ועד לבוש קרעים

רגז וכעס קנאה וחמדה פחד ואימה שנאה עצב וחרון יפריעום יומן ובנוחם עלי משכב עשתונות בלהות תנדמו

ינפש אדם מעט בשנתו סעיפים וחזיונות יבהלוהו

יקיץ מתנומה כפליט משדה קטל ויגל כי סר צל פחד

כל אנוש נושא דאגתו בלבבו אם עשיר בעשרו ואם עני בעניו

כל בשר מאדם ועד בהמה יגון ומכאובות ישיגו

כל אשר מאדמה לאדמה ישוב וממרום למרות יעל

*

גורל הרשע והצדיק –
כל עול ורשע יהבלו צדק וישר לעולם נצבים

הון עול נחל כוזב ומטר סוחף בצע שקר

אסף רשע עד בלול ממים גפרית ורוח

גפרית בפרק תעשן מים נתן רצה ורוח יעלה בתוהו ויאבד

(עושרו של הרשע יאבד כרוח)

חליפות לרשע אין שרשו בל יכה גזעו בל יחליף כעץ שתול על שן סלע

(חליפות – מתחלף, לא קבוע)

כקנה על שפת נחל ולפני עמות ירק יבש מקורו

קלים הם כקצף על פני המים כרגע יהלמו ואינם

ופועל צדיקים יבורך וחפצם עומד לעד

*

דברים מועילים בחיים –
איש שפק ויגע ירגיע בחייו מהון עתק

(לעמל חיים רגועים, 'מתוקה שנת העובד')

ירושה והצלחה יתנו הון ומשניהם שפק לב

כבוד ויקר יתנו שם ומשניהם מוצא חכמה

בנין ובגד ירחיבו לב ומשניהם אשת חן

יין וזמר ישמחו לב ומשניהם אוהב נאמן

כנור ועגב יערבו לאזן ומשניהם אמרי שפר

תואר ויופי מחמדי עין ומשניהם שבלי השדה

רע יחבר עוזרים בעתם ומשניהם אשה טובה

אח וגואל מצילים בצרה ומשניהם צדקה

הון ובצע מסעדי רגל ומשניהם יראת יי

על יראת ה' –
כי אין ביראת יי מחסור ולא בעזרתה מגור ועל כל היא רוממה

הדבק בה ואל תרפינה כי אין דומה לה ותפארתה על כל כבוד

ממה להיזהר –
בני זעקת מצוק בל תהדוף ולא תהיה נבהל להמית ונמהר להכות

בני הזהר מבקש נדיבות כי טוב מות מחיי עוני

גבר מצפה לשלחן זרים חייו אינם חיים

מארוחת זר ישבע קיקלון ואיש רוח ירחיק מנה

לחם עוני לנפש עזה יערב ובקרבו נהפך למרורת פתנים"

בן סירא מ.
מהדורת דוד כהנא. חזרנו אליה, כי מהדורת בן זאב חסרה כאן.

כאן ידבר בשבחי החוכמה והאל, דברים פשוטים שאינם צריכים ביאור –

שמעוני כי עוד מלים מלאתי כסהר בחצי חדש

(כירח מלא)

הקשיבו בני ותפרחו כשושנה בעמק המים

כלבונה תתנו ריח וכחבצלת השרון תפרחו

הרימו קול תהלה יחדיו הודו לאלהים על עלילותיו

תנו תודה וכבוד לשמו בנבל וכנור זמרו לו לאמר

כל מעשי יי טובים גם יחד לתמם נוצרו כלמו

ומי זה יאמר מה זה ועל מה זה כי חפץ לכל דבר

בדברו תצא השמש בבקר ובערב היא באה בדברו

כלם בשמחה לחפצו ילכו ופקדתו אין מאחר

מצעדי איש לו נודעו ואין נסתר מנגד עיניו

כל דבר מאתו לא יפלא קטון וגדול שופע ומשקה כנהר תבל

גם חמתו כשטף מים לעמים ההופך ארץ פרי למלחה

ישרים דרכי יי לצדיקים ופושעים בם יכשלו

(כמאמר הנביא)

מראש טוב לטוב הוכן ולרשעים רעה

ראשי צרכי אדם אש ומים ברזל ומלח יין ושמן דגן חלב ודבש כסות ובגד

טובים המה כל אלה לטובים ולרשעים לרעה יהפכו

גם רוח סער למשפט הוכן יעקר הרים בעז אפו לנקמת שולחו

ברד ורעם דבר ורעב שלוחי משפט כל אלה

שן חיה נחש ועקרב שוט וחרב לכלות פושעים

ביום פקודה ימהרו פי שולחם לא יעבורו

הן זאת מראש דברתי התבוננתי וכתבתים בספר

כל פעל יי רק טוב וגל דבר לצבאו נוצר

(וגל – וכל)

אל תאמר זה טוב וזה רע כי כלם חתומים באוצרותיו וכל דבר בעתו מה טוב

הבינו זאת בלבכם ברכו את יי והודו לשמו

בן סירא לט.
תרגום בן זאב.

בפרק זה בן סירא אומר דבר פשוט – החכמים הם מי שיש להם זמן ללמוד, ואנשי עבודת כפיים עסוקים במלאכתם. כך היה אכן, בדרך כלל, רוב ההיסטוריה, אף כי יש יוצאים מהכלל.
נקרא –

חכמת סופרים בלמוד תמצא וחפשי ממלאכה יחכם

איכה יחכם חורש ועודר בפרים מלאכתו ושיחתו בבני בקר

זרע מעניתו הגיון לבו ודאגתו על בליל בקרו

החרש והחושב יום ולילה יגע ומחשבתו למלאכת אמן

חרש אבן לפתוחי חותם תחבולותיו עם מעשה ידיו להתפאר

חרש ברזל על פטישו נצב נחר בשרו משביב אשו ומהלום פעמו תצלנה אזניו

צורף זהב ירקע פחו לציצים ופרחים להוציא כלי למעשהו

נחר גרונו ממפוח ועיניו על תבניתו

ויוצר חרש על גלילו ישב כליו באבנים יכין ובכבשן יצרפנו

לבצע מלאכתו כל דאגתו וכל עתותיו שקולות לפניו

יוצר החומר ביד ובכבד משאה יגע

כל אלה בעמל ידם יעבודו ואיש איש במלאכתו יבין

ואם אמנם לא תכון עיר בלעדיהם כי כשרון המעשים במלאכתם

אפס לעצה לא יכון לבם ובקהל עם לא ירומו

על כסא דין לא ישבו צדק ומשפט בל ידעו

מדע ולקח לא ילמדו ומשלי חכמה אין בפיהם

כי בכשרון מלאכתם ידם גברה ותחבולות במעשיהם יבינו

אכן איש תבונה שם לבו לחכמה ובתורת יי יהגה

חכמת קדמונים ידרוש ובנביאי יי יתבונן

דברי אנשי השם יחקור ובמעמקי סודם ישכיל

בין נסיכי ארץ יתהלך ולפני גדולים יתיצב

משלי חכמים יאלף ומבין אל חידותם

גלילות ארץ יסובב טוב ורע ינסה

ולפני יי ישפוך שיחו וחטאיו להיטיב יבקש

לו יתן יי חכמה וברוח מדע יבוננהו

אתו עצה ותושיה ומפיו יפיק תבונה

עמים לו ישמעו ומפיר שפתיו ישבעו לקח

רבים תהלתו יגידו ושמו יגדל בארץ

תפארתו לעולם תהיה וזכרו לדר דר

חכמתו יתנו בקהל ותבונתו עמים יספרו

בחייו יהלל מאלף ובמותו שם עולם לו

בן סירא לח.
תרגום בן זאב.

בפרק זה ידבר על יחס לרופאים, למחלה, ולמוות.

יחס לרופאים –
כבד הרופא טרם יבקש לך כי מאל הוא

(ניתנה רשות לרופא לרפא – אמרו חז"ל)

יי יתן לרופא חכמה ומשאת מאת פני מלך יקח

חכמת הרופא תרוממנהו גדולים עליו יתפלאו

אלהים יצר סמים למרפא ונפש דעת לא תקוץ בם

הלא בעץ המתיק יי מים המרים למען הכר כחו

יי חונן לבני אדם כח מרפא בו נפלאותיו יהללו

עשבי מזור מארץ הצמיח בם ירפאו מכאובות

הרוקח ימלח אותם מעשה בלילה ומלאכתו לא תכלה

*

התנהגות במחלה –
בני אל ירך לבך במחלתך העתר ליי וירפאך

עזוב עון והיטיבה דרך וטהר לבך מפשע

אז שלח לרופא וקראהו כי במלאכות יי יבוא אליך

כי יבקש ליי למען תצלח מעשהו לחיותך מחלי וגוך יחלים

החוטא לאלהים ביד הרופא ינתן ושם בלבו ימצא מזור

התנהגות למת –
בני למת בכה תבכה והורד דמעות על מותו

אסוף גויתו כיקרו וקבר אותו לפי ערכו

ספוד וקננה עליו יום או יומים ככבודו ואחר תנחם

כי ברוב יגון מחלה ומספד מר יענה כח

(מספד רב מדי יכלה את הכוח)

אל תמגן למרודה לבך והסר תוגה מנפשך

כי אין משאול השב ולמה תאבד חייך בלא יומו

זכור כי אחריתך כאחריתו היום זה מחר אחר

לכן בנוחו גם זכרונו ינוח ובצאת נפשו השקט לבך

יחס להון –
אל תבטח בהון אין מבטח בו כעוף השמים הוא פורח אנה ואנה

כדבורה עוקצת לאחד ולאחר תתן דבש כן הון האחד ישמח בו ואחר יעצב בו

בן סירא לז.
"תרגום בן זאב.

על הרֵע, החבר –
כל רע יאמר רע אני ויש רע כשמו

(רע – חבר)

רע נאמן שמר לך כנפשך

אוהב נהפך לאויב עזה כמות שנאתו

אי לרעה הזאת המכסה פני האדמה ערמה ומרמה

רע נבל יקרב ביום טובה ובאידו יתיצב מנגד

רע נאמן נלחם באויב ובצרה הוא מחסהו

הצר בצרת רעו לא די ועוזרו במאדו איש אמונים

(רע נאמן עוזר בצרה)

*

עצה טובה –
הקשב כל עצה והטובה מהן בחר לך

הועץ בלבך כי אין לך נאמן ממנו

כי הוא יחוה לך יותר משבעה צופים במרומי קרת

דע יועצך ובין אל דעתו פן יכונן אל חפצו

(בחן את יועצך)

אולי ינסה בך מעשהו הטוב הוא אם רע

עשה כי טוב יחוה לך והוא מנגד יתיצב לראות מה אחריתו

עם מי להתייעץ ועם מי לא –
אל תתיעץ עם צר עין והעלם מעשיך מאיש קנאה

אל תדרוש עצה מאשה על צרתה ולא מרך לבב על מלחמה לא מסוחר על מרכלתו ולא מקונה על קינינו

לא מכילי על נדיבות ולא מעצל על יגיעה

לא מאיש חמה על רחמים ולא מנבל על ישר

בישרי לבב תועץ אשר לבם כלבך בצרתך צר למו ובטובך יגל לבם

ועל אלה תשפוך שיחך לפני אלהים והוא יישר ארחותיך לפני עשותך הועץ ועשה באמץ לב ובכלותך אל תנחם

*

עניינים שונים –
ארבעה המה מניעים חפץ הלב משכרת ונזק חיים ומות ומחמה פתוי שפתים

(דברים המניעים את הרצון – שכר ונזק, חיים ומוות, ומעליהם – פיתוי שפתיים)

איש חכם בעיניו סכל הוא בעיני כל

('חכם בעיניו' – ביטוי ממשלי)

יש חכם ויועץ לכל ולנפשו אין כשרון

('הסנדלר הולך יחף')

ויש חכם לנפשו ומבלעדו אין תושיה בו

(ויש חכם רק לעצמו)

ויש חכם בפיו וישנא כי פעל ידיו לא ירצה

ויש משכיל יכון לנפשו ובטוב אחרים יטיל גורלו

(יש משכיל שמשליך גורלו על טובת אחרים)

הוא ישבע ענג כבוד בעמו יירש וזכרו לנצח

בני בחן נפשך בחייך והזר ממנה על משחת

כי לא כל מאכל יכון לכל נפש ולא כל נפש תרצה בכל

אל תפנק לבך במעדנים ולמטעמים אל תתך עיניך

כי ברב אכל רב מכאוב ופושק לועו ירבה מחלהו

שנות זולל תקצרנה ומכלכל ארחתו יאריך ימים"

בן סירא לו.
תרגום בן זאב.

תפילה –
אל אלהי עולם רחם עלינו שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך

הרם ידך על עם נכרי למען ידעו גבורתך

קדש שמך בם לעינינו כאשר נקדשת בנו לעיניהם

וידעו גם הם כמונו כי אין אלהים מבלתך

חדש אותותיך ושנה מופתחך חזק ידך וזרוע ימינך

העירה אפך ושפוך זעמך שבור שונא והסר אויב

כי בא הקץ הגיע זמן ומי יאמר לך מה תעשה

באש אפך העבר שונא וצרי עמך הכניע

הפר נזר צר האומר אני ואפסי עוד

קבץ כל שבטי יעקב ובו אל ארץ אחזתם כאשר נשבעת מימי קדם

הרם קרן ישראל אשר קראת שמך עליו לאמר בני בכורי ישראל

רחם על עיר הקדש ירושלים מקום קדשך

מלא ציון ביקרך והיכל הקדש בכבודך וימלאו דברי נביאיך מקדם

האר לב עם סגלתיך ושים נבואתך בפי חוזיך

השב גמול למיחלים לך ויאמנו דברי נביאיך

שמע תפלת עבדך ורצה עמך וידעו כל אפסי ארץ כי אתה הוא לבדך אל מלך עולם

*

עניינים שונים –
כל מאכל תקח נפש ואכל מאכל יערב

חיך יטעם טעם אכל ולב חכם אמרי שקר

(חכם ימאס דברי שקר כאוכל לא טעים)

לב נוכל יכין מדהה ואיש חכם ידע להנצל

לפי גמל משאו ואדם לפי שכלו

כסף וזהב באבן יבחנו ואדם בכסף וזהב

מוקש אדם ייטיב דרכו ומקשה לבו אין מזור לו

לא יערב לכסיל אמת אם לבו בל ישתאה בה

דבר אין לו שחר נפלא בעיני אויל וחכם באשר יבין יתענג

פה צמא למים ואזן כסיל לחדשות

*

אישה יפה ואשת חיל –
אשה יפה תצהיל פנים יקרה היא מכל מחמדי עין

שמחת בעל אשה יפה ויתרון חפצו בכל היא

אם פיה הוצק חן ולבה מלא טוב אין באישים דומה לו

אשר לו אשת חיל קניניו יפרוצו כי עזר היא לימינו ועמוד למבטח עז

נחלה בלי גדר תהי לבז ואדם באין אשה הנו תעה כהו וכה

מי יבטח על שודד אל כל מקום נודד כן אדם קן אין לו יומם ומקום ללון לפנות ערב

בעיני אשה ייטב כל איש ואיש יבחר אשה מרעותה

(בעיניי אישה ייטב כל איש? האומנם?)

בהולד בן תשמח האם ויש בת טובה מבן

(ויש בת טובה מבן – כאן דווקא אמירה פמיניסטית של בן סירא)

בן סירא לה.
תרגום בן זאב.

בפרק זה כמה עניינים, שאפרטם במקומם.

חסד חפצתי ולא זבח –
זבחי צדיקים שועת פיהם וקול רנתם יבקע שמים

(תפילת צדיקים היא זבחיהם)

עשה צדק טוב מזבח ונוצר תורה ממקטיר חלב

(כן אמרו הנביאים)

עזוב חטאים רצון יי וחדל רשע יכפר פניו

(רצון ה' הוא שנעזוב את חטאינו)

*

מתן לדל –
מתת איש טוב תהי לרצון וזכר צדיק לא ישכח לנצח

תן לדל בעין טובה ואל תזעף בנדרתך

בכל מתת ידך הצהיל פניך והלוה לדל בטוב לבב

כי יי יגמון עליך וכפלים וישיב לך

מלוה ליי חונן דל כי מי ישלם מבלעדו

*

ה' שומע זעקת עניים –
שועת נכאים ישמע יי וצעקת מצוקים לפניו תעלה

לא יעזוב אנקת יתומים ודמעות אלמנה מקשיב

עובד יי בשמחה ירצה ותפלתו מעל לעננים תעל

ואף יי לא ישקוט עד אשר יפקוד אותם ובמשפט קשה ישפוט קובעיהם

(אותם – את העניים)

לגוי אכזרי ישיב גמול ועריצת חטאים תאבד

יגמול לרעים אונם ולעושי עול על עלילותם

עד אשר ידין יי דין עמו וישיש לכם בפרעות אויבים

בן סירא לד.
תרגום בן זאב.

בפרק זה כמה עניינים מובחנים, שאפרטם.

על חלומות השווא –
מרדך ריק ימצא כזב וחלום שוא שמחת לב בער

(מרדך – מדרך)

מאחד בצל וצופן רוח איש מחזיק בחזיון ליל

מחזה בחלום תמונה במראה לעמת הרואה

(החלום משקף את עצמך כמראה)

מי יתן טהור מטמא ואמת משקר

(אי אפשר להוציא מטמא טהור, ומשקר אמת)

נחש קסם וחלום הבל המה גם יחד ושוגה בם שומם רוחו

('החלומות הבל ידברו' – ירמיה)

אם לא האמת יי נפקדת אל תתן לחלום לבך

(נראה – אם לא באמת דיבר אליך ה' בחלום, אל תשים לב אליו)

רבים נפתו בחלום ותוחלתם נכזבה

כי אין חפץ יי בכזב וחכמת בני עול בלילה תאמן

*

על חכמת בעל הניסיון –
גבר מנסה רבה מדעו ואיש נבחן ישכיל דבריו

('אין חכם כבעל ניסיון')

איש לא נסה מה ידע כי במסה תרב חכמה

(במסה – בניסיון, בו תרבה חכמה)

רבות חזיתי בנסיוני והמון חלפיות חלפו עלי

פעמים רבות לשערי מות הגעתי ובהם נצלתי

*

ביטחון בה' –
יי עושה רצון יראיו כי רב מבטחם בו

רחוק מצדיקים תוגה ופחד כי ביי מבטחם

אשרי איש ירא יי מה רב מגנו ומה עוד מחסהו

עיני אלהים על כל אהביו מגן ומציל ומשען עוז

מחסה משונא פורק מאויב רופא חולים וסומך נופלים

משוש לב אור עינים וחיי נעימים ושובע ברכות כל אלה כפלים על צדיקים יאתיו

*

אין חפץ בקורבנות הרשעים –
עולות רשעים עול וזבחיהם לא לרצון

אין חפץ ליי בעולותיהם ולא ברוב קרבנותם ישא לחטאתם

מקריב זבח מחיל דלים זובח בן לעיני אביו

*

נגד העושק –
לחם צר חיי מסכן וטורפו מידו שופך דם נקי

עשק מחית רעהו חומס נפשו ועוצר שכר שכיר שופך דמו

*

משל על החוזר בתשובה ושב לחטאיו –
זה בונה וזה פורץ מה עשו גם שניהם הלא לריק עמלו

זה מברך וזה מקלל בקול מי משניהם ישמע יי

רוחץ למת ושב אליו איכה יטהר

צם על חטאיו ושב אליהם תפלתו מי שימע וצומו מה הועיל