שורש 'אג'

דאג – כמו דאב

שאג – קול השאגה?

אגד – גד
אגר – כמו אגד

וכן – אגם, אגס, אגף.

שורש 'בג'

בגד – ? (בתנ"ך יש 'בא גד')
בגר – ?

שורש 'גג'

זגג, חגג, מגג, פגג, שגג – תחילית.

גג – לשון גובה, ג'.

שורש 'דג'

דוג, דג – 'וידגו לרוב', דג – ?
דגר – 'קורא דגר' – ?

כן – דגל. דגם. דגן. דגר.

שורש 'הג'
הוציא קול, הגה

להג – הגה
נהג – כמו נהל?

הגה – קול
הגר – גר

דרש – 'התנהגות' תלויה הרבה בדיבור-הגייה.

שורש 'זג'
זגוגי ממים, כמו זל

זגג – זגוגי
מזג – מימי, זג-זל

מזג, זג – קליפת הענב. זוג – מזיגה.

שורש 'חג'
סיבוב.

חוג, חגג – חג, כמו עג, עיגול

חג שנחגג – כנראה במעגל, ריקוד, או במעגל השנה.
'היושב על חוג הארץ' – מעגלה.
חגב – גב?

שורש 'לג'
עניין זליגה

דלג – כמו רגל?
זלג – זל
עלג – וכן שפת לעז, עם לועז, לעג
פלג – פלג-מים זולג
שלג – זולג

שורש 'מג'
היעלמות

מוג, מגג – התמוגג, נמוג
מגר – ?

צמיג.

שורש 'נג'

נגב, נגד, נגח, נגס, נגע, נגף, נגש – סופיות.
נגהּ – גה, אור. ה' שורשית עם מפיק.

דונג.

שורש 'סג'

סוג, סג, נסג – סב אחור
סגר – כמו חגר. או כמו 'סוגה בשושנים'.

וכן – סגול, סגולה, הסתגל. סיגים. סוג – סיג? סייג.
'כולו סג יחדיו' – סב אחור, ואולי גם רמז לסיג.

שורש 'עג'
עיגול

עוג, עג – עג עוגה, מעגל, כמו חג
עגן – עוגן האונייה ועגינות נשים, 'הלהן תעגנה' – ? כמו הגן? עונג?

שורש 'פג'
כמו מג-נמוג

ספג – ספח

פוג, פגג – פג, נמוג
פגע – לפגוש ולהתפלח, גע
פגר – פֶגֶר-התפוגג
פגש – פגע

שורש 'צג'

צוג, יצג – הציג, כמו צד?

שורש 'רג'

ארג – כמו שרג
הרג – ? עניין רגש?
חרג – 'ויחרוגו ממסגרותם' – יחרדו?
סרג – כמו שרג, סורג ובריח – סוגר
ערג – רגש
שרג – רג, ו-? או – קשור?

בורג. דרג. מורג. פרג.

בצד שני עניינו רגש –

רגב – גב
רגז – רגש בזעם
רגל – עגל?
רגם – ?
רגן – כמו רגז
רגע – רגש, 'רוגע הים ויהמו גליו'
רגש – רגש. אש?

כן – רֶגַע.
דרש – להיות רגוע זה לחיות ברגע?

שורש 'שג'
ג' הגובה.

שגה – 'ישגה מאוד' – יעלה, כן שגיאה, ישגה בה – יעסוק בה, יתבונן בה
שגשג – עלה לגובה
שגר – ?

שגיא – גבוה, ג'.

פרויקטור – מבצע

מונה פרויקטור חדש – נחמן אש. ברכות. אבל למה 'פרויקטור', ולא פשוט, נאמר – 'איש ביצוע', או 'מבצע'?

זו מילה תנ"כית –

וְהָיָה כִּי יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלָ‍ִם אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְעַל תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו.
ישעיה י, יב.

יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
זכריה ד, ט.

המפרשים אומרים – מלשון גמר עשייה.

מה הקשר בין ביצוע ובין בצע-כסף – איני יודע. אבל בצע הוא כמו בקע, מין מטבע, והוא כנראה על שם בקיעה וחצייה. כן לבצוע לחם. מבצע – לחתוך במחיר.

ובלשון חז"ל המילה 'ביצוע' באה גם במובן של עשיית פשרה. יש מי שטוען שאסור לבצוע, ויש מי שטוען שמצווה לבצוע. אולי מלשון אמצע וממוצע.

וכך כתוב שם –

וכשם שהדין בשלשה כך הפשרה בשלשה. נגמר הדין אין רשאי לבצוע.  ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומ': כל המבצע הרי זה חוטא, והמברך את המבצע הרי זה מנאץ לפני המקום… אלא יקוב הדין את ההר… ר' יהושע בן קרחה אומ': מצוה לבצוע שנ' אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם… ר' שמעון בן מנסיא אומ': פעמים יבצע אדם פעמים אל יבצע אדם. כיצד? שנים שבאו אצל אחד לדון עד שלא שמע את דבריהם ואם מששמע את דבריהם ואינו יודע להיכן הדין נוטה רשאי שיאמר להם צאו וביצעו אבל מששמע את דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה אינו רשאי שיאמר להם צאו וביצעו.

— בבלי סנהדרין דף ו ע"א.

ובדרך הדרש – אז אולי הדרך היחידה 'לבצע' משהו היא ללכת בדרך האמצע, בדרך הפשרה.

אך אולי להיפך – צריך לחתוך!

"אמר רבי שמלאי: כל מקום שפרקו המינין תשובתן בצידן".
ירושלמי, ברכות.

הנה הפסוקים המפורסמים מירמיה לא המספרים על 'הברית החדשה' שעתידה להיכרת –

ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהוָה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד.    

יפה, אך מה אומרים הפסוקים הבאים ממש? שה' לא יחליף את עם־ישראל, כפי שהכנסייה לימדה בעבר! –

לד כֹּה אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. לה אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים.    לו כֹּה אָמַר יְהוָה אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם יְהוָה.

אני מביא את הדברים בגלל רחל, שעלתה לכותרות אתמול, כי הרב רפי פרץ ביקש שיצוין יום מותה עם ציון פטירתו של רבין – והיא מוזכרת קודם בפרק, בפסוקים מפורסמים לא פחות. בכלל, כל הפרק מדבר על חזרת ישראל לארצו וגאולתו, וכדאי לקרוא את כולו. 

שורש 'בב'

בהכפלת אות שורש הבסיס הוא התחילית. כך גם כאן, למעט יבב, שאולי הוא חיקוי קוח הבכי.

גבב
דבב
חבב
יבב – קול הבכי.
לבב
נבב
סבב
רבב
שבב

שורש 'גב'

גב הוא דבר גבוה. ג ' הגובה.

הגיב – מודרני, ?
נגב – יבש, ?
שגב – דבר גבוה

כן רגב, כמו נגב?
אגב – דרך הגב, מאחור.

ומצד שני –

גבה – גבוה
גבל – חומה גבוהה מפרידה?
גבע – גבוה
גבר – מ-גבה? כלומר 'עלה על', התגבר

כן – גבס, גביש. גבעול.

וכן גֵו.

שורש 'דב'
דב כמו זב עניינו נזילה.

נדב – שפך מידיו.

אדיב – כמו נדיב

דבב – דבר
דבר – שפך מילים

שורש 'זב'
עניינו נזילה.

כזב – ? נשפך?
עזב – 'עזוב תעזוב עימו' – עזור

כן – אזוב.

זוב, זה – נזל
זבח – ?
זבל – ? נשפך?

כן – מרזב.

זבל, וכן זבד –
 וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טֹוב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי-יָלַדְתִּי לֹו שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמֹו זְבֻלוּן.
בראשית ל.

וכן זבול – בית המקדש, מקום המזבח.

שורש 'חב'
עניינו חיבה, כמו לב, אב.

סחב – ?
תחב – ?

חוב, חב – כמו הב?
חבא – בחוב, כמו גוב, או חור
חבב – חיבה
חבט – בט
חבל – מחבר
חבץ – הכין גבינה, ?
חבק – חיבה
חבר – חיבה

שורש 'טב'
עניינו רטיבות, בדומה לזב.

חטב – חיתוך
רטב – רטיבות

טוב, היטיב – אולי מנזילה, 'מזל טוב' – נשפך טוב
טבל – רטיבות
טבע – במים, רטיבות

טבת – עונת הגשמים?

שורש 'יב'
אויב – הפך האוהב, אב
חייב – חב

שורש 'כב'
נראה שמעניין משטח, אולי כמו כר.

רכב – כמו שכב
שכב – על משטח

כבד – מלשון שפיכה?
כבה – אולי כב כמו גז, נזילה
כבס – כמו כבש
כבש – משטח, שטח

כוכב – שורש זר, כבה?

שורש 'לב' – דובר כבר, ובו עניין שפיכה

שורש 'נב'
נב עניינו הוצאת נוזלים, שפיכה.

ענב – נב מיץ.

נבא – רבו פירושיו. או מלשון הבאת דבר ה', או מלשון 'ניב שפתיים' כפירוש רש"י.
נוב, הניב – הוציא פרי, נזל
נבח, נבט, נבל, נבע – על שם סופן, נ' מצטרפת

שורש 'סב'
כמו שב, מסתובב.

סוב, סב, סבב – סב, שב
סבר – ארמי.

סבך, שובך. הסבה – בישיבה. סב, סבא – יושב.

שורש 'עב' – דובר כבר

שורש 'צב'
צב – עומד.

חצב – חצה
קצב – קצץ

צבא – ניצב
צבה – 'בטנה צבתה' – התנפחה
צוב, ניצב – צב
צבט – ? צבט קלי ברות, כמו צבר?
צבע – צביון, צב. ?
צבר – כמו צבט? אולי מ-צבא.

מצב, צב – ניצב. צבת – כמו צבט.

וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקּוֹצְרִים וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר.
רוב ב, יד.

שורש 'קב'
קב – נקב, חור, ק' אות החקיקה והנעיצה, נקיק

נקב – חורר, וכן קילל
עקב – העקב נוקב באדמה
רקב – מחורר

יקב – ובו נקב.

קוב – קלל, אולי – לחלל, לעשות חור
קבל – חור מקבל לתוכו
קבע – גם עניין קללה
קבר – בחור באדמה

קללת בלעם –
מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהוָה.
במדבר כג, ח.

קבע-קלל –
הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה.
מלאכי ג, ח.

שורש 'רב'
עניינו רוב וממנו ריב. ועניינו קשה ומורכב.

ארב – בקרב?
חרב – מה שנשרף, נצרב, או חרה
סרב – וכן סרהב, צריך עיון, כן קוץ
צרב – שרף
קרב – ריב? מרובה משתתפים.

גרב – מחלה. שרב – צורב, שורף.

רוב, רבה – הרבה
ריב – כמו קרב?
רבע – כמו רבה

'פה ממלל רברבן' – דניאל, ארמית, רוב שבחים.
רביב – טל, שפיכה, כמו זב

שורש 'שב' – דובר כבר

(שורש 'תב')
תבע – הביע?

שורשי 'אב, 'הב' ו'עב'

הרבה פעמים עניים תאווה ומניעתה –

אבה, איווה – תאווה
דאב – כמו כאב
כאב – לא קיבל את תאוותו
תאב – אבה

אב-אבא, אבינו שבשמים – א' האל. חודש אב. איבי הנחל. אביב. סאב – מודרני – סבך.

אהב – תאווה
הבה, הב – נתינה, את חפץ התאווה.

וכן יש צהוב, זהוב. זהב – אולי 'זה – הב!'. יהב – תקווה – תאוות עתיד. אגב, גם תקווה – קו – כמו או, אב.

רעב – תאוות אוכל.

מצד שני, פחות ברור –

אבד – איבד תאוותו?
אבל – כמו אבד?
אבן – מתאבן, חסר תאווה
אבס – העמיס מאכל-תאווה
אבק – מתאבק על תאוותו? וממנו – אבק

אבר כיונה.

עבד – עבור תאוותו?
עבה – התעבה, שמן מתאוותו
עבט – נגזר מעבד?
עבר – ? כמו עפר? וכן התעבר-כעס, מעוברת
עבת – כמו עבה

שורשי אף ועף

נאף – הניאוף מביא 'אף' (ראו משלי ז').
שאף – עם האף, תאווה

אף – שואף, קול השאיפה-הנשיבה. ממנו בהשאלה – כעס.

זעף – זעם + אף

רעפים – רחף. סעיף-ענף, וממנו מסועף. צעיף-צניף.

אפר – פר
אפה – ?
אפל – ?
אפס, אפע – אף-אין-רוח

עפ, עוף, עופף – עניין נשיבת רוח
עפל – להעפיל-לעלות, עפל-עלה
עפר – פר
עפש – פש

וכן – עפעף.

שורשי 'לפ' ו'לב'

משמעויות חוזרות – קילוף וליפוף.

אלף – ? א' האל 'אאלפך בינה'
גלף – קלף
דלף – דל, נזילה
זלף – נזל, זל
חלף – חלל?
סלף – ?
עלף – על פניו?
צלף – צליפה והצלפה, וכן צלב, פ' ההצלפה נשמעת
קלף – וכן גלף
שלף – שלה

טלף

לפף – ארוג סביב – ?
לפת – כמו לפף

מלפפון…

שורש 'לב'

חלב – דולף-זולף?
עלב – לקח ללב? נעלב
צלב – וכן צלף
שלב – מאוחר

לבב – לב (וכן לביבה, אהובת הלב)
לבט – עניינו מורכב, ט' הנטייה, ואולי גם לב
לבן – כחלב?
לבש – ?

וכן – לב, גלב, דולב.

יתכן שיש קשר בין 'לב' ושפיכה –

קוּמִי רֹנִּי בליל [בַלַּיְלָה] לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַיִךְ הָעֲטוּפִים בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת.
איכה ב, יט.

וכן –
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.
תהילים כב, טו.

שורשים המסתיימים בא'

באופן מפתיע אולי, א' נמצאת פעמים רבות במילים הקשורות לאל, 'אלופו של עולם', לפי המסורת.

בא – אולי קשור גם לפֹּה?
חבא – חב, חביון, 'חביון עוזו' של האל?
נבא – מביא דבר האל, ופירושיו רבים
צבא – צב, צבא השמים

גא, גאה – ג' הגובה, מיוחס לאל, 'גאות לבש'

דא, דאה – 'וידא על כנפי רוח'

מחא – מחה

טאטא – כמו צא

כלא – ? איכשהו גם מיוחס לאל 'אל תכלא רחמיך'
מלא – 'וימלא כבודו את ההיכל'
פלא – 'עושה פלא'

צמא – צם, צמא לאל

נא, אנא – פנייה לאל

כיסא – כס, כיסא האל

רפא – רפה, 'אני ה' רופאך'

צא, יצא – קול צ' הצורמני והמאוס, כמו של צרצר, כפי שכתבתי בעבר
מצא – יצא ומצא?

קא, הקיא – ? קול ההקאה?

ברא – בר-חוץ, האל ברא
ירא – אולי מראייה, ירא-אל
רא, ראה – כנראה ר' של הפניית תשומת לב

חרא, פרא

שא, נשא – 'כאשר ישא כאומן את היונק'?
שאה – ? אבל כבר כתבתי שס' וש' מבטאות אסון, כ'ססס' הנחש

תא-חדר.

כן נמצא מיוחס לאל – אלוף, אדיר, אדון ועוד.

שורשים המסתיימים בז'
ובהמשך גם המתחילים בז'

ז' הוא קול הזמזום, ולכן בפעמים רבות מביע מהירות ותנועה.

אז – וכן זמן – ז' לא ברורה, הזמן עובר מהר?

בז, בזז – ביזה מהירה, וכן העוף בז. בזה-כמו בז ביזה?
בזבז – כמו ביזה

גז – דובר כבר

הזה 'ויז נצחם על בגדי', זריקה, תנועה

אווז

אחז – ?
חזה – ?
פחז – פח + מהירות

רכז – ?

עלז – עלץ, אולי ז' הזמר

עז, עזז – עוצמה – ?

עֵז

חפז – מהירות
פזז – תנועה, ואולי גם זמר

פז-זהב

נקז – ?

ארז – ?
חרז – ז' הזמר?
כרז – קרא
פרז – פרוץ

עץ ארז, אורז
ברז, רז, טריז

נתז – ניתך + ז' הזריקה

שורשים ומילים המתחילים בז'

שורשי זב-זל-זג עניינם מזיגה ושפיכה –

זאב
זב – מזיגה
זבוב – קול בזזז
זגג – כמו זג, מזוגג
זוג, מזג – מזיגה
זד, זוד
זה
זז – תזוזה, וכן זע, וכן בלשון חז"ל – זריז
זח, הזיח – תזוזה

זין – כלי זין – ?

זכ, זכה, זוך – אולי כשמן זך הנמזג
זכר – זיכרון וזכר-גבר – ?

זל, זלל, זול, נזל – מזיגה
זלג – מזיגה
זלף – מזיגה

זמר – ז' הזמר
זמן – ראה לעיל

זנה, זונ – צריך עיון, ז' זנונים?
הזין – צריך עיון, לשון מזיגה כמו המן?
זנח – נח

זע, זעזע – דובר כבר

זקף – ?
זקר – וכן זקף

זית

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה. ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ. ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ. ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְו‍ֹתֶיךָ. ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד. 
תהילים קיט, אות א'.

קונטרה לקליפ של עדי ביטי.

שורשים המסיימים בע'

הפעם אלך בשיטה שונה ואצרף את כל השורשים המסיימים בע'. אין פה הרבה תגליות, אבל בכל אופן יש מכנה משותף לפעלים האלה. אולי אוסיף לערך זה בהמשך.

נבע – בע, קול הבעבוע
בוע, בעבע – בע
טבע – במים מבעבעים
צבע – צב, צביון?
קבע, קב, קביים?
רבע – הרביע, רבה
שׁבע – נשבע – 7? מספר קדוש
שׂבע – ?
תבע – ? לשון חז"ל

גבע – גבה

יגע – גע
נגע – גע
פגע – פגש
רגע – רגש
שגע – גע?
געגע – ?

התגעגע למגע?

גדע – גד
ידע – דע

ידע – עניין היכרות מקרוב, ידיעה מינית וידיעה שכלית –

וַיִּקַּח אֶת זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.
שופטים ח, טז.

זע – זע, נע, ז' התזוזה, זז
זעזע – זע, נע לבו
גזע – גז
יזע – יז 'ויז נצחם על בגדי', הזה

כן זוועה, זעווה

טע, טעה – טע, אולי כמו נטה, ט' הנטייה
נטע – טע
קטע – קט

בלע – לוע, לע
גלע – גלה
לעלע – לוע, לע
צלע – ?
קלע – ?

כן סלע.

דמע – דם עין?
שמע – שם עין??

נע – נע
נענע – נע
צנע – צנם, צנ.

סע – סע, זע, נע
פסע – סע, נע?
שסע – שסה

פעפע – פע, כמו בעבע

נחש – צפע, על שום ארסו המפעפע?

יצע, הצע – הציע הצעה או סדינים – צע
צעצע – צע
פצע – פצ. +צע?
קצע – קצ
רצע – רצ

פצע-קצע-רצע עניינם פגיעה, על כן יתכן שמלבד שורשי המקור השונים יש משמעות גם ל'צע'.

קעקע – קע
נקע – קע
בקע – בק. +קע?
פקע – כמו בקע
רקע – קול הרקיעה, קע
שקע – קע
תקע – קע

בכל הפעלים האלה ניתן לשמוע קול 'קע'. כן ב'הקאה'. וקרוב ל'הכאה'.

רע – רע
רעע – רעוע, רע
גרע – רע
כרע – קרס?
פרע – פר. +רע?
קרע – רע
שרע ' 'השתרע', שרר?
תרע – התרעה מפני משהו רע? וכן הרתעה

וכן צרעה – מצרצרת ורעה?

שע – דובר כבר. אצרף חלק –

שוע/ ישע
פשע
רשע

מעניין השוועה. פשע ורשע יוצרים את השוועה, והישע פותר אותה. שׂוֹעַ הוא עשיר שאליו פונים-שועים.

תע, תעה – תע, כמו טעה
תעתע – תע
רתע – הרתעה כמו התרעה