האם יש קשר בין מוסר ורפואה?
דבר זה 'מצוי בתורה, שנוי בנביאים, ומשולש בכתובים' –
בתורה –
וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמֹועַ תִּשְׁמַע לְקֹול יהוה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְה͏ַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו כָּל-הַמּ͏ַחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יהוה רֹפְאֶךָ.
שמות טו, כו.
בנביאים – בחזון ההסמכה של ישעיה –
הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן-יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבֹו יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לֹו.
ישעיה, ו, י.
ובכתובים – בתהילים –
יִשְׁלַח דְּבָרֹו וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתֹותָם.
תהילים קז, כ.
נראה לי ראוי לציון שהעיקרון הראשי של הרפואה – לפי היפוקרטס, כמקובל, ושל המוסר – לפי מיל, הוא העיקרון שלא להזיק. אם כך, נקיטת כלל מוסרי-ליברלי זה בעצם 'מרפאת' את החברה, ניתן לטעון.
הנה בקצרה על שני עקרונות אלה, מתוך ויקיפדיה –
על פי מיל, ישנה רק סיבה אחת לגיטימית להפעלת כוח כלפי יחיד: "המטרה היחידה אשר למענה אפשר להפעיל כוח בצדק כלפי כל חבר בקהילה מתורבתת בניגוד לרצונו, היא כדי למנוע נזק לאחרים." (על החירות, עמ' 53).
הביטוי פרימום נון נוקרה (בלטינית: Primum non nocere; בתרגום מילולי: ראשית, אל תזיק) מבטא את אחד מעקרונות האתיקה הרפואית. הביטוי משמש לפחות מאז 1860 תזכורת לעוסקים ברפואה, שלפעולות הנעשות מתוך כוונות טובות עשויות להיות תוצאות לא רצויות. העיקרון התקבע כיסוד חשוב באתיקה הרפואית המודרנית בעיקר בזכות היותו אחד מארבעת עקרונות-העל שניסחו טום ביצ'מפ וג'יימס צילדרס בספרם "Principles of Biomedical Ethics ".[1]
בימינו השימוש בו נחשב לא מציאותי מכיוון שאי אפשר כמעט לטפל ללא אפשרות, ולו זניחה, של נזק. ולכן הוחלף בפועל בדרישה לפעול לטובת החולה.
מקור הביטוי
שלא כאמונה הרווחת, מקור הביטוי אינו שבועת היפוקרטס. לרוב הביטוי מתואר כפראפרזה של גלנוס על ביטוי של היפוקרטס, אף שגלנוס כתב ביוונית ואין אזכור ידוע של הביטוי בכתביו. הטקסט הקרוב ביותר במשמעותו לביטוי בכתבי היפוקרטס הוא "לעזור, או לפחות לא לגרום נזק" (מתוך אפִּידֶמִיוֹן, ספר ראשון, חלק חמישי).
הפסוק היומי 