חידת שמשון ידועה –

וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
שופטים יד, יד.

אבל נשים לב לשני דברים כאן –
ראשית, נראה שיש תשובה שונה מאשר זו שמוסר הכתוב לחידה זו, והיא – דבורה! שממנה יוצא הדבש המתוק, והיא עזה בעקיצותיה. וכבר כתבו על זה.
ושנית – וזה הדבר שרציתי להעלות פה – שהחידה נכתבת בלשון כפולה 'מהאוכל יצא המאכל', וכך הוא הרבה פעמים דרך החידות (שעליהן אגב כתב יאיר זקוביץ את ספרו – 'אביעה חידות מני קדם'). גם הנביאים משתמשים הרבה בלשון נופל על לשון (ואני משתמש בכתביהם במילון הדו־עיצורי שאני הולך וכותב כאן).
אני מציין דבר זה כי שמתי לב שהרבה פתגמים ידועים אפשר לנסח בדרך זו של לשון נופל על לשון. למשל, מעט דוגמאות שעולות לי עכשיו –

'יש אור בקצה המנהרה', אפשר לומר גם – 'יש נהרה בסוף המנהרה'.

'יגעת ומצאת – תאמין', אפשר לומר גם – 'יגעת ופגעת – תאמין'.

ואפילו 'פתגמים' מודרנים כמו 'לא משאירים פצועים בשטח', אפשר לנסח גם כך – 'לא מפקירים פגורים/פגועים/פגרים בשטח'.

אני טוען כמובן שיש גם קשר אינהרנטי בין המילים הדומות הללו.

הוספות –

'אוהב כסף לא ישבע כסף' (משלי) – הנכסף לכסף, לא יועיל להוסיף לו.

שורשים שמסתיימים בכ'

שורש 'אכ'

אכל – כילה.

אך, אכן.

שורש 'בכ'
עניין שפיכה.

אובך – מרטיבות?. סבך – סבב.

בכה – בך, כמו נשפך
בכר – וכן בחר. בכור.

שורש 'דכ'
עניין דיכוי, וכן מך.

דך – דכ, עני.

דכא – דכ.
דכה – דכ.
דכדך – דך.

שורש 'הכ'
מכה.

הכה – הך, יך, קול מכה.

שורש 'זכ'
שפיכה, כמו פך.

זכה – לשון חז"ל.
זוכ, זכך – זך, כמו שמן זך, נשפך.
זכר – וכן זקר, בנושא הגבר. וכן זיכרון.

שורש 'חכ'
חיכוך.

חכה – ?
חכך – חכ.

שורש 'לכ'
הליכה.

הלך – לכ.
מלך – מוליך, לך.

חלכה – חלאה. פלך.

לכד – התלכד – התאחד. חוד.

שורש 'מכ'

נמוך – מך.

מכר – כר, ?

שורש 'נכ'

חנך – חניכה, חנ?

אנך – נך.

שורש 'סכ'
עניין נזילה. ומחסה.

חסך – (חוסך שבטו – עניין חנך?), חס

סוכ – סך, וכן זך
סכך – וכן סכר, סך, מחסה – אולי מהגשם. וכן שך.

סכל – וכן כסיל, שכל, סיכול־ידיים
סכם -נלהסכים-להסכין?
סכן – להסכין-להתרגל, וכן סכנה, ?
סכר – סך.

שורש 'עכ'

מעך – ?

עכשיו

שורש 'פכ'
נזילה, קול שפיכה.

הפך – כמו שפך?
שפך – פך, נזילה

נופך. פך – שמן נוזל.

פכפך – מים, קול פכפוך
פכר – ?

שורש 'רכ'
מעיכה.

ארך – ?
ברך – דובר כבר. ו-חלק רך בברך ובירך?
דרך – מעך.
חרך – חרר.

רך – רכ, מעך.
ירך – וכן ברך. מורך – רוך. סרך – משתרך וארוך. פרך. שרוך – ארוך.

שורש 'שכ'
טבילה ושכיכה.

שכב – שכ.
שוך – שכ, סך, זך.
שכשך – שך
שכך – הים, דך.
שכר – כר?

שורש 'תכ'

ניתך – קול תך.

תוך – וכן מח. מוך. פוך.

לפרשת וירא

"גדול השלום, שהקב"ה שינה בדבר מפני השלום, שנאמר (בראשית יח): האף אמנם אלד ואני זקנתי".
במדבר רבה יא ו, פרשת נשא.

כלומר, שרה אומרת 'ואדוני זקן' על אברהם, אך בדבר ה' לאברהם הוא משנה את דבריה ואומר שאמרה על עצמה – 'ואני זקנתי'.

אך האם יכול להיות שה' שיקר, או 'שינה בדבר'? בעבר דנתי בכך בהרחבה ואמרתי, כי בעצם לא נאמר בשום מקום שאין לשקר, אלא רק להתרחק מהשקר – 'מדבר שקר תרחק'. אך עדיין, לייחס דבר זה לאל נראה מופרז.

אפשר אולי לרכך זאת ולומר, שלא ה' 'שינה בדבר', אלא שרה. וגם אכן רק 'שינתה בדבר' ולא שיקרה. כי כשהיא אומרת 'ואדוני זקן' היא מתכוונת בעצם לעצמה, אך מדברת בדרך עקיפה. שהרי עובדה ידועה היא שהגבר יכול להוליד בכל גיל, שלא כאישה. ומכאן אולי אפשר ללמוד שכבר בימים ההם הנשים היו רגישות לגבי גילן, ודבר זה תקף עד לימינו. שהרי ידוע ש'אין שואלים אישה לגילה'.

ובכן, לשקר זה אכן לא יאה, אבל לפחות לגבי העניין הזה, גיל האישה, הרי שגם לפי הכתוב עולה שאפשר 'לשנות בדבר'! (לא את הגיל, אלא את אופן האמירה).

כִּי מוֹת נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ וְלֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.
שמואל ב, יד, יד.

אלה דברי האישה החכמה לדוד, בשליחותה מעם אבנר כדי להשיב את אבשלום לביתו. הרעיון – אסור שיהיו נידחים בישראל, יש להביא את כולם בחשבון ולבית, או אם תרצו – כל ישראל ערבים זה לזה.

למה נזכרתי בזה? בגלל תוכניות הריאליטי השוטפות את ישראל מזה זמן רב. ומהו העיקרון המנחה את כולן? הדחה! כל שבוע, בערך, מודח מתמודד אחד, עד שנשאר האחרון, והוא המנצח.

תאמרו, זו קטנוניות מילולית. יכול להיות, וגם אני חשבתי כך. אך שמא יש כאן יותר מזה? כי מה קורה בתוכניות אלה? המתמודדים רבים זה עם זה. כך ב'האח הגדול' וכך ב'הישרדות'. כלומר, בדיוק העיקרון ההפוך לזה שהזכרנו קודם – הערבות ההדדית.

כמובן זה משל לכל התרבות הקפיטליסטית התחרותית. וכבר כתבתי פעם שיש קשר בין המילים 'תחרות' ו'חרון־אף'.

אך אם כבר הגענו עד לפה, נזכיר כי שורש זה בא גם בהזדמנות נוספת בתנ"ך – בדין מסית ומדיח המובא בדברים יג. למשל –

יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.
דברים, יג, יד.

מכאן אולי אפשר להגדיל ולומר, שאף תוכניות ריאליטי אלה בעצם מדיחות אותנו לדבר עבירה, ומסירות אותנו מדרך הישר.

לעומת זאת, אחת התכונות של אלוהים בתנ"ך היא שהוא דואג לנידחים. למשל –

אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.
דברים ל, ד.

וכן מופיע בהמשך לרוב אצל הנביאים.

שורשים המסתיימים בת'

שורש 'את'

אתה – בא, ארמי

אֶת, ובצרפתית et – עם

שורש 'בת'

שבת – ישיבה?

בתר – וכן בתק
בתק – נתק

בת, וכן בן. בבת-עין.

שורש 'גת'

גת – כת, כתית

שורש 'דת'

דת – חוק, פרסי

שורש 'זת'

זית – כתית?

שורש 'חת'

נחת – נח
פחת – פח

חות – חת, פחד
חתף – כמו חטף

שורש 'כת'
עניין חוד

כתב – עניין חוד? וכן חרט
כתת – דרך, חוד?

כת – כיתה, כמו דת?

שורש 'מת'

אמת – אמן
כמת – כמה

מת – לא חי, ומתים-אנשים

מות – מת, מט-נפל

שורש 'סת'
ענייני בנייה לרוב

וסת – מאוחר

סות, הסית – כמו הצית, וכן הסיט
סתם – וכן אטם, בנייה
סתר – הפך הסתם, בנייה
סתת – ?, בנייה

'סותה' – כסותה – כסה

שורש 'עת'

בעת, נבעת – וכן בעט, עט, חד

עתק – ? נתק?

כן עֵת

שורש 'פת'
פתיחה והתפתלות – חוזר.

לפת – וכן פתל
שפת – ?

פתה – פת,?
פתח – פת, פות
פתל – וכן לפת
פתר – פתח

כן – פתע, פתאום, פתק, פות.

שורש 'צת'

צות – הצית, קול ההצתה, וכן הסית
צתת – האזין, ?

שורש 'רת'
?

חרת – חרט
כרת – קרע

רתח – ?
רתם – ?
רתע – ?
רתק – -עשו הרתוק' – רתע? מרתק

כן – זרת – זרה או זורה. רותם.

שורש 'שת'
יסוד

קשת. רשת. עשת – מחשבה, עשתונות. שת – יסוד. 'השתות יהרסון'.

שות – 'שת לי' – שם, יסוד
שתה – לשתות – ?
שתל – ?
שתף – ?
שתק – וכן שקט, ש השקט
שתת – וכן שתה, זרימה

שתן.

שורשים המסתיימים בט'

שורש 'אט'

שאט־נפש, וכן 'השטים אתכם' – צוררים, מתעבים

אט-לאט

שורש 'בט'
קול הכאה ועוד

חבט – נראה בט, קול הכאה
לבט – פתל, ועוד 'ועם לאמיבין ילבט'
נבט – בט, בץ-בצבץ
עבט – 'עבוטו', אולי כמו עבד
צבט – 'ויצבוט לה קלי' – צבר

מבט, שבט.

בטא – דיבר, בט, אולי כמו הכאה
בוט, הביט – בט
בטח – ?
בטל – ? אולי כמו טל, נטול.
בטש – טש

כן בטן, בוטן – לו בטן.

שורש 'הט'

בהט – בהק
להט – לט-חשכה, הפך
רהט – ברהטים, ? ירט?

הטה – ט' הנטייה, וכן סטה. 'כי ירט הדרך'
הטל, הטיל – ט' הנטייה

שורש – 'חט'
עניינו חוד

סחט – ? אולי כמו שחה?
שחט – חד

חטא – ט' הנטייה, סטה, א' האל
חטב – חט, חד
חטה – אולי הפך החטא
חטט – חט, חד
חטף – בחדות

כן חוטם, חוטר, חיטה

שורש 'לט'
עניין חוזר – אור וחושך, כן להט

בלט – לא בעלטה
חלט – החליט וחלט תה, מאוחר, חלץ?
מלט – וכן פלט, ואולי – בעלטה נמלט?
פלט – וכן פלש
קלט – מה שבלט?
שלט – משל, של

עלטה – ובאנגלית הפכו – light, אור
סלט, סלתה ושמנה, סולת – סול

'להט החרב המתהפכת', 'להטים'-קסמים

שורש 'מט'
עניין נפילה

קמט – מט? 'קומטו' באיוב
שמט – מט

מט – מט ליפול, ט' הנטייה
הפכו – עמד

שורש 'נט'

חנט – וכן חנק, ממצרים
להקניט – להקניא

נטה – ט' הנטייה (וכן גם לפי סרוק)

שורש 'סט'

סטה – ט' הנטייה. כן שטן.
סטר – כמו טח?

שורש 'עט'
לעטות ולעוט – בחדות

בעט – כמו עט?
לעט – לעס
שעט – שעטה – עיטה

מעט, עיט – עט, עֵט – חורט?

עוט – עט
עטה – וכן עדה
עטף – עטה
עטר – עטה
עטש – קול עטשי

שורש 'פט'

שפט – דן ועשה שפטים, כמו שבט ושוט – קול השוט

פטפט – פט-פט, מאוחר
פטר – 'פוטר מים ראשית מדון' – כמו פתח, פטר־רחם

פטיש – טש

שורש 'קט' – דובר כבר, קטע, חד, הכאה

שורש 'רט'

ירט – 'כי ירט הדרך' – ט' הנטייה

רטה – רטייה – כמו עטייה

שוקד 'שט'

פשט – של, השיל
קשט – מאוחר

קושט – אמת. אולי הפך הסטייה.

שוט – שט, נטייה
שטה – סטה, נטייה
שטט – שט, נטייה
שטם – וכן שטן
שטן – שוטם, 'משוט בארץ' – דרש. טינה – מאוחר. 'השטים אתכם' – שוטנים.

שוט – קול השוט. שטר – שוטרים ושטרות, משטר. שטר – שוט?

רמז לבחירות בארה"ב בפרשת השבוע? בבקשה (הרשו לי קצת להשתולל) –

פרשת וירא –
בראשית פרק י"ח, א –

וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵֽלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא ישֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם:

כחום היום – כתום היום, וזהו טראמפ.
🙂

שורשים המסתיימים בח'

שורש 'אח'

אחד – אחה, אח + חד, חוד, וכן יחד
אחה – אח
אחז – החזיק
אחר – לא אחד?

אח – מאוחה, אח-תנור – ?

שורש 'בח'

טבח – ?
נבח – קול בח
שבח – ?

בחר – חירות?
בחש – חש

שורש 'גח'

נגח – הגיח?

גוח, הגיח – גח, וכן הגיע

גן גחון – ?

שורש 'דח'

בדח – ח' צחוק

דחה – דח, נידח

שורש 'זח'

זוח – זח, הזחה, הזזה. זחוח.
זחל – זז? וכן מחילה?

שורש 'טח'

בטח – ?

טוח – טח, 'טח מראות עיניהם'. כן הטיח, קול טח

וכן טחב

שורש 'כח'

וכח – וכן יכח
יכח – הוכיח
נכח – כוח?
שכח – וכן שכך

כן כוח. וכיח – קול כיח.

שורש 'לח'

גלח – גלה
דלח – דלה
סלח – שלח מעליו?
פלח – 'עד יפלח חץ כבדו', וכן פלס?
צלח – וכן צלל?
שלח – לך

כן כלח, מלח, קלח.

שורש 'מח' – היה כבר, ושוב
נימוח, נמחה

צמח – הפך הצם?
שמח – ח' צחוק

קמח, מוח, מח – נימוח

מחה – מח
מחל – מחה
מחץ – מחה
מחק – מח

שורש 'נח'
עניין מנוחה, הפך הנע

גנח – קול אח
זנח – נח
צנח – נח
קנח – ?

נוח – נח, לנוח
נחה – להנחות, למנוחה
נחר – חר
נחש – חש
נחת – נח

שורש 'סח'

נסח – סח
פסח – פסע

סחב – ?
סוח – סח, שח
סחר – סחור־סחור

שורש 'פח' – דובר כבר, קול פח

שורש 'צח'

נצח – נצח ולנצח, מבין הניצים
פצח – פצע
רצח – רצץ

וכן מצח, קצח

צחח – צח, שמם
צחצח – צח, זך
צחק – ח' הצחוק

צחור – צח.

שורש 'קח'

לקח – קח
פקח – פקע, פקוח
רקח – ? קח?

מקח – קח

שורש 'רח'

ארח – ? וכן ערך שולחן?
ברח – בריח ובורח
זרח – זורה אור
טרח – טרטר
מרח – מרק
סרח – סרך
פרח – פר
צרח – צר

ירח – זורח, כורח.

ריח, הריח – רח
רחם – רח, רך
רחף – חף, עף
רחץ – ?
רחש – חד

כן רחל.

שורש 'שח'
עניין משיחה ושחיחה

משח – שח, נסך

שחד – חד?
שחה – שח, סך
שחז – חז?
שחט – חט, חד
שחח – שחוח, שח, שכב, שכח, צח
שחל – חל?
שחם – חום
שחף – חף
שחץ – חץ?
שחק – ח' הצחוק

כן שחק-שחקים

שורש 'תח'

פתח – פת, כמו פות
רתח – רת?

שורשים שמסתיימים בש'

שורש 'אש'

באש – וכן הביש
יאש – ?

אש – אולי ש' קטל השריםה

אשם – מ-אש?
אשר – וכן כשר, ישר
אשש – אשר, מודרני, אולי מ-יש

שורש 'בש'
בושה ובאישה, ועוד.

חבש – וכן לבש
יבש – בש – ? כבס-יבש?
כבש – וכן כבס, משטח
לבש – ולא בוֹש? 'ולא יתבוששו'
עבש – וכן באש
שבש – מודרני

כן גביש, אלגביש

בוש – בש, בייש, וכן באש (והיום – באס…)
בשם – הפך הבאש
בשר – לבשר בשורה – ?
בשש – קרוב לבוסס

כן בשר לאכילה, כמו בשל?

לבוש – לא-בוש, מקבל חיזוק מכאן –
וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ.
בראשית ב, כה.

שורש 'גש'
קול געש, ועוד

דגש – וכן געש?
נגש – נגישה, כמו נגיסה
פגש – ניגש, גש, וכן פגע (בו בדרך)
רגש – וכן רחש, געש

מגש – מוגש

גוש, ניגש – גש

גשם – וכן געש? קול הגשם
גשר – גישה, גדר?

שורש 'דש'
דרך, כמו דק

גדש – וכן דגש, הרבה. ראה גדיש.
חדש – הפך הנדוש?
קדש – מוקד־אש, דובר כבר

כן גדיש – עניין דישה ודישון

דוש, דש – דש, כמו דק
דשן – קרוב לדש
דשדש – דש

שורש 'חש'
קול הרחש, שחשים בו, עניין חוש

בחש – וכן רחש, סיר רוחש
לחש – חש, וכן לחש-נחש
נחש – חש
רחש – חש

נחש – רוחש, קול חששש, וכן ש' המאיסה, קול הנחש ששש

חשב – חש בדבר, דובר כבר
חשד – חש
חוש, חש – חש
חשל – ? הפך הכשל
חשׂף – חף?
חשק – חש
חשש – חש

שורש 'טש' – דובר כבר, קול הכאה

שורש 'יש'

ביש – בש

איש – יש,

יש – ? וכן אש? 'ואם ישך…' כפועל

אגב, באנגלית – yes – יש (וראו ירמיה 'ויאמר יש')

שורש 'כש'

כוש, הכיש – כש, קול ההכשה, וקרוב לו – הקיש

שורש 'לש'
לישה ועוד

בלש – לש?
גלש – גל? וכן שלג
חלש – לחלוש על – כמו לגלוש? חלש – נלוש?
פלש – ?
תלש – לש

קלוש – קל וחלוש
שלש – ?
לשלשת – שלשול

לוש, לש – לש

מעניין כי בלש-גלש-חלש-פלש-תלש הם מונחים צבאיים.

שורש 'מש'
תזוזה ותחושה

חמש – ?
כמש – קמל

גמיש – וכן גומי, ממש – יש

משח, משך, משל – סופיות
מוש – מש, זז
משש – מש

שורש 'נש'

ענש – ? וכן עינה

אנוש – כן בארמית נש-אדם, אַנוש – וכן ענוש?

נשא, נשב וכו' – סופיות
נשה – שכח – הפך היש?, וכן נושה – כמו משא?

אישה – נשייה? לעומת 'זכר'

שורש 'עש'

רעש – רעש, קול 'רש'

כן עש

עשה – יש?
עשן – אש
עשר – וכן שׂר
עשת – מחשבה – יש?

'אין עשן בלי אש', אכן…

כן עשב-שב

שורש 'פש' – דובר כבר

שורש 'קש'
קול הקשה וכסיסה

בקש – ? (הקש בדלת?)…
הקש – קול הקשה?
יקש – מוקשממקיד
נקש – קש
עקש – עקם?

קוש – התקוששו וקושו – צ"ע
קשר – וכן גשר, שרשרת, שר
קשש – קש

קש – קול כסיסה
קשה – ? מלשון הקשה?

שורש 'רש'
קול רש, רעש

ברש – הבריש בקול רש
גרש – בקול רד?
דרש – ?
חרש – לחרוש שדה – חורים, חירש – ?
ירש – רש – ?
פרש – פרד
קרש – קרם
שרש – ? וכן סרס

רש – מרשרש בקופתו…, או לא ירש

רשם – חז"לי
רשע – שוועה
רשף – נשף
רשש – רש

כן – רשת, ראש, רוש

שורש 'רת'

כרת – קרע?

האם הפילים מוזכרים בתנ"ך?
התשובה הפשוטה – בשמם זה, לא. אלה הגיעו רק עם כיבושי היוונים ומוזכרים בספרי המקבים. אבל כן מופיע חלק מהפיל, מעין סינקדוכה – והוא השנהב, שן הפיל, שהובא לארמון שלמה –

כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבֹוא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.
מלכים א, י, כב (ובמקבילה בדברי הימים).

מצודת ציון –

"שנהבים" – הוא שן הפיל

"וקפים" – הוא הקוף הנזכר בדברי רבותינו ז"ל (יומא כט ב) ודומים הם בצורותיהם לבני אדם

"ותוכיים" – הם העופות היפות מאוד בנוצותיהם בחלוף המראות והוא הטווס.

ויש חוקרים שאומרים ששנהב היא מילה המחברת שתי מילים – 'שן' ו'הב', שהוא הפיל, ומופיע אף במקומות נוספים במקרא, אולי. כך, אם אני זוכר נכון, גם בפסוק –

לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב.
משלי, ל, טו.

וכך נכתב על גזרון 'שנהב' בוויקימילון –

מקור המילה ברובד המקראי, והיא מוזכרת פעמיים במקרא: ”שֶׁנְהַבִּים, וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים“ (מלכים א׳ י, פסוק כב), ”שֶׁנְהַבִּים, וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים“ (דברי הימים ב׳ ט, פסוק כא). השוו גם אל הצירוף המקראי: ” קַרְנוֹת שֵׁן“ (יחזקאל כז, פסוק טו).

המילה נוצרה בהלחם בסיסים של שן + הב (אִב), ובחילופי א-י (כגון-אִש-יֵש; אשי-יִשַׁי), (ממצרית: "יב" = פיל) ובזכות חיל הפילים שהוצב שם קיבל האי את שמו המצרי "יב" (אלפנטינה). באוגריתית, מצוי כצירוף "אִב אקנאם עפעפה" בהוראת – בהט (שן) עפעפיה.
אליעזר בן יהודה כתב כי לפי מרבית חוקרי הלשון, המילה "הב" מקורה בסנסקריט (אֻבָּה) ופירושה 'פיל'.