בחוץ יום גשום מאוד, סערה. וב-929 הגענו לפרק הזה ולפסוק הזה –
הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.
שמואל ב, א, כא.
בשיעור הזום של השעה 9:00 התעכבו מעט על הביטוי בזה. הסתכלתי גם במפרשים וכולם מפרשים אותו מלשון שלילה – בלי, בלא.
אולם, באופן זה הפסוק לא מתיישב מאוד טוב, ולדעתי הפירוש אחר –
הרמז הראשון לכך היא הסערה שבחוץ, ממש מבול! אבל רגע – מהו 'מבול'? על כך כבר כתבתי פעם שלדעתי הוא משורש 'בל' שמורה על שטיפה במילה. כך גם 'שיבולת' היא מפל מים או במערבולת, כמו בתהילים – 'ושיבולת שטפטני'. גם יפתח שביקש מהעוברים ליד הנהר לומר 'שיבולת' התכוון בעצם למפל מים או מערבולת מים שהיו בנהר זה. כך מובן לפי ההקשר. וגם מילה זו יסודה ב'בל'. דוגמה אחרונה – יובל מים, גם הוא משורש 'בל' ומלשון שטיפה.
אם כך, גם כאן – 'בלי משיח בשמן' משמעו כנראה נשטף המשיח (המשוח, המלך) בשמן.
אני לא אמרתי זאת בשיעור הזום כדי לא לזעזע את אמות הסיפים.