פיד

לפני כמה ימים כתבתי כי לפיד יוביל אותנו ל-פיד (פיד=צרה. בדומה ל'איד'), והנה עד מהרה זה קרה, עם מבצע ('עלות השחר' [עלק עלות השחר, חושך. אומרים כי 'תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר', אבל לפעמים עלות השחר עצמו הוא החושך]).
זו, על כל פנים, הזדמנות להתעכב על המילה.
לפי מילון ספיר משמעויותיה המקראיות הן שתיים –

פִּיד
1. [ תנ] אסון, אֵיד, צרה: עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב. כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם, וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ (משלי כד, 22-21); אִם אֶשְׂמַח בְּפִיד מְשַׂנְאִי וְהִתְעֹרַרְתִּי כִּי מְצָאוֹ רָע (איוב לא, 29)

2. [תנ] אדם אומלל: לַפִּיד בּוּז לעשתוּת שאנן (איוב יב, 5)

וישנה לה עוד משמעות בשפת המשנה – נקירה של תרנגול, ואף בשפת ימינו –
פִיד
(פ"א רפה) היזן (הֶזֵּן), הזנה, למשל של מזון, חומר במכונה, תגובה להודעה באינטרנט וכד'. נמצא בשימוש בעיקר ברשתות חברתיות לתיאור רשימת העדכונים האחרונים בעמודים של המשתמשים.

על כל פנים הופעותיה בתנ"ך הן ארבע –
משלי כד, כב
כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ.

איוב יב, ה
לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל.

איוב ל, כד
אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ.

איוב לא, כט
אִם אֶשְׂמַח בְּפִיד מְשַׂנְאִי וְהִתְעֹרַרְתִּי כִּי מְצָאוֹ רָע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s