חרבות בשפתותיהם

בקשר לחרפות-חרבות שברשתות החברתיות, שאני רואה שלא פסקו ולא שככו – למה שלא נקרא עוד פרק תהילים אחד, מזמור נט, שמדבר בדיוק על זה, ובמיוחד שני פסוקים שאדגיש.
גם זה פרק תהילים טיפוסי, שבו המשורר נרדף מאויביו, וגם כאן ניתן להבינו יפה ללא כל פירוש, ובכל זאת אוסיף כמה דברים בסוגריים באמצע, ובסוף –

תהילים נט –
א לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ. ב הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִּמִתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי. ג הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי. ד כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ (יתקבצו – אבן עזרא) עָלַי עַזִים לֹא פִשְׁעִי וְלֹא חַטָּאתִי יְהוָה. ה בְּלִי עָוֹן יְרוּצוּן וְיִכּוֹנָנוּ (ויכינו עצמם לתפשני – רד"ק) עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה. ו וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן (אל תתן חנינה – מצודות) כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה. ז יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר (ראו בסוף). ח הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שֹׁמֵעַ. ט וְאַתָּה יְהוָה תִּשְׂחַק לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם. י עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי. יא אֱלֹהֵי חסדו [חַסְדִּי] יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי (במסתכלים בי). יב אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי. יג חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ. יד כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה. טו וְיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר (ראו בסוף). טז הֵמָּה ינועון [יְנִיעוּן] לֶאֱכֹל אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ. יז וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי. יח עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי.

*

מקצת פירושים –

אבן עזרא –
יגורו – כמו: יתקבצו, וכמוהו: העוד הזרע במגורה (חגי ב׳:י״ט).
ויש אומרים: ישכנו סביב הבית.

מצודות –
ישובו לערב – ר״ל ביום ילשינו עלי ולערב שבים לביתי לשמרני וכאשר נמלטתי סבבו בעיר לחפש אחרי ויהמו בקול בעת החפוש ככלב הזה הסובב ומחפש והומה.

ביחס לפסוק המודגש
אבן עזרא –
הנה יביעון – כמו הכלבים נובחים.
כי מי – יחשבו כי אין אלהים שומע סודם.

מצודות –
חרבות – הלה״ר (הלשון הרע) שמדברים בפיהם כאלו יתנו חרבות ביד שאול להמיתני כי יאמרו מי שומע ולא יראו מאלהים.

רד"ק –
תלעג לכל גוים – פרושו: כמו שתלעג לכל הגוים הכופרים בך, ותלעג להם לבטל דבריהם ומחשבותם, כן תלעג ותשחק לאלה.

רש"י –
עזו אליך אשמרה – עוזו ותקפו של אויבי החזק עלי, אליך אשמורה ואצפה לעזרני הימנו.

מצודות –
בשוררי – ענין ראיה והבטה.

רש"י –
אל תהרגם – שאין זו נקמה הנזכרת.
פן ישכחוה עמי – כי כל המתים משתכחים אלא הְנִיעֵמוֺ מנכסיהם שיהו עניים והיא נקמה שתיזכר לאורך ימים.

פסוק שני מודגש
רד"ק –
חטאת פימו – יכירו וידעו כי זה הענש הוא ענש דבריהם הרעים שהם מדברים רע עלי ויעשו אם יוכלו, ובגאונם שהם מתגאים עלי ילכדו, והורידם מגאונם ומגדולתם.

ומאלה ומכחש יספרו – ומרוב קללה ומרוב כחש ורזון שיבואם יספרו בני אדם זה לזה.

ויש מפרשים: אלה – שבועה וכחש – שקר. ופרושו: חטאת פימו יכשילם וילכדו בגאונם. וחטאת פימו – הוא שדבריהם הם שקר ושבועת שוא.

רד"ק –
וישובו לערב – כנגד מה שאמר למעלה: ישובו לערב (תהלים נ״ט:ז׳), אמר עתה: וישובו לערב, כלומר הם באים ושבים לעת ערב עתה בעבורי ומסבבים העיר עלי ללכדני, ותעשה אתה להם שילכו לעת ערב אל הבתים לבקש לחם ויסובבו עיר – לבקש מזונם.

רש"י –
המה יניעון לאכול – כאשר עשו הכלבים כל הלילה אם אינם שבעים שילינו מתוך שבעם וישנו.

ומצודות –
וילינו – מלשון תלונה.

*

ועוד נשים לב לשורש שג"ב, החוזר כאן ארבע פעמים – תשגבני, משגב לי, משגבי ועוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s