השורשים גבר, גבה, גבע

השורש 'גבר' מופיע במאות פסוקים בצורות שונות, בעיקר בשמות גבר, גיבור, גבורה, וגם בארמית. אבל כפועל הוא מופיע רק ב-24 פסוקים, אם ספרתי נכון.

מילון ספיר –
גּוֹבֵר
1. (על-) עולה בכוחו, מנַצח, מכריע: כי גָברוּ עלינו האנשים (שמואל ב' יא 23)
2. מִתרַבֶּה וּמִתעַצֵם: והמַיִם גָברוּ מאֹד (בראשית ז 19)
3. גיבּור, חזק: כי לא בְכֹחַ יִגבַּר איש (שמואל א' ב 9)
4. מִתחַזֵק: כאשר יָרים מֹשֶה יָדו וגָבַר ישׂראל (שמות יג 11); וגָברוּ בַּעלֵי זרוע (סוטה מט.)

להלן הופעותיו כפועל –

במבול –
בראשית ז, יח
וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

בראשית ז, יט
וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כׇּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כׇּל הַשָּׁמָיִם.

בראשית ז, כ
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים.

בראשית ז, כד
וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם.

בשירה –
בראשית מט, כו
בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.

שמות יז, יא
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק.

בשירה –
שמואל א ב, ט
רַגְלֵי (חסידו) [חֲסִידָיו] יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.

בשירה –
שמואל ב א, כג
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.

שמואל ב יא, כג
וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ אֶל דָּוִד כִּי גָבְרוּ עָלֵינוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּצְאוּ אֵלֵינוּ הַשָּׂדֶה וַנִּהְיֶה עֲלֵיהֶם עַד פֶּתַח הַשָּׁעַר.

ישעיהו מב, יג
יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.

ירמיהו ט, ב
וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ נְאֻם יְהוָה.

זכריה י, ו
וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם.

זכריה י, יב
וְגִבַּרְתִּים בַּיהוָה וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ נְאֻם יְהוָה.

תהילים יב, ה
אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ.

תהילים סה, ד
דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם.

תהילים קג, יא
כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו.

תהילים קיז, ב
כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת יְהוָה לְעוֹלָם הַלְלוּ יָהּ.

איוב טו, כה
כִּי נָטָה אֶל אֵל יָדוֹ וְאֶל שַׁדַּי יִתְגַּבָּר.

איוב כא, ז
מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל.

איוב לו, ט
וַיַּגֵּד לָהֶם פׇּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ.

איכה א, טז
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב.

קהלת י, י
אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן (הכשיר) [הַכְשֵׁר] חׇכְמָה.

דניאל ט, כז
וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם וְעַד כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל שֹׁמֵם.

דברי הימים א ה, ב
כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.

*

ויקימילון –
גֶּבֶר
גיזרון
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל ארמית: גַּבְרָא.

משנה, בלשון נקייה "גבר" בהוראת "אבר מין זכרי ארוך" – ” ובעל גבר גבר.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ה) עובדיה מברטנורא פירש תוך החלפת ג'  א': גבר-אבר (זכרי) . רש"י הוסיף "בעל אבר" הוא זה ש"גידו גדול" בהוראת אבר רבייה זכרי גדול

*

לפי ניתוחי, גבר הוא משורש בסיס 'גב', יחד עם גבה, גבע ועוד, שמשמעותם גובה. גם הגובר עולה על קושי, או על אויבו. ומכך גם גבר, המין החזק, וגיבור. עוד אמרתי שהאות ג' לבדה משותפת להרבה פעלי גובה, למשל גג.
גם הגב, או הגו, משמעו גובה, וכן דברים המושמים זה על גב זה.
גם גבינה מתגבנת בצורה זו של שכבות, וכן גם הגביש.

*

השורש 'גבה' מופיע ב-86 פסוקים, כשם – גבוה, או כפועל.

מילון ספיר –
גֿובַה, גֹּבַהּ
(מילון המקרא)
1. רוּם קומה, מקום גבוה, כאמור בפסוק: "וְרָאִיתִי לַבַּית גֹבַהּ סביב סָבִיב" (יחזקאל מא, 8)
2. גאון, גאוָוה, כאמור בפסוק: "עדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ" (איוב מ, 10)

הנה כמה מהופעותיו כפועל –

שאול –
שמואל א י, כג
וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכׇּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה.

גאווה –
ישעיהו ג, טז
וַיֹּאמֶר יְהוָה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה (נטוות) [נְטוּיוֹת] גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה.

גובה ה' –
ישעיהו ה, טז
וַיִּגְבַּהּ יְהוָה צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה.

אצל אחז –
ישעיהו ז, יא
שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה.

עבד ה', כביטוי להשכלה והצלחה –
ישעיהו נב, יג
הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד.

דרכי ה' –
ישעיהו נה, ט
כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם.

במובן גאווה –
ירמיהו יג, טו
שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ כִּי יְהוָה דִּבֵּר.

הביטוי 'גבה לב', גאוותן –
יחזקאל כח, ב
בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים.

הביטוי 'גבה קומה', גבוה –
יחזקאל לא, ג
הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.

הביטוי 'גבה עיניים', גאוותן –
תהילים קא, ה
(מלושני) [מְלׇשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל.

ביטוי שירי –
תהילים קיג, ה
מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת.

ובמשלי החוכמה –
הגאוותן מתועב לה' –
משלי טז, ה
תּוֹעֲבַת יְהוָה כׇּל גְּבַהּ לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה.

גאווה מובילה לשבר –
משלי יז, יט
אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר.

ובצורה יותר ברורה –
משלי יח, יב
לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה.

המלאכים עפים –
איוב ה, ז
כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף.

ויש גם גבה לב בדרכי ה', באופן חיובי –
דברי הימים ב יז, ו
וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהוָה וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה.

*

השורש 'גבע' מופיע ב-121 פסוקים, בשמות שונים –
גִּבְעָה, גֶּבַע, גָּבִיעַ, גם גִּבְעֹל, מִגְבָּעוֹת, וגם הַגִּבְעֹנִים.
המשמעות הבסיסית היא, כאמור, לשון גובה. גם הגבעונים כנראה מקומם היה מקום מוגבה.

גביע צריך עיון.
ויקימילון כותב –
גיזרון
מקראי. קרוב אל קובעת באותה משמעות (חילוף הצלילים ג\ק רק בעברית וכנראה לא בשפות אחרות), צורה שנפוצה בשפות שמיות אחרות, ראו מקיבלות בערך קובעת.

קֻבַּעַת
גיזרון
מקראי. מקבילות באותה משמעות: פיניקית ऒँए‎ (קבע), אוגריתית qbʕt (קבעת), אכדית קַבֻּתֻ qabūtu (אין ע באכדית). קרוב אל גביע בחילוף צלילים ג\ק שהתרחש כנראה רק בעברית.

ואוסיף – שמא ניתן למצוא לכך רמז במנהג להרים את הגביע בקידוש, וכן בעמים בעת ברכה, ולפני הברכה 'לחיים!'.

תגובה אחת בנושא “השורשים גבר, גבה, גבע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s