מלאכה

בהמשך למאמר על עבודה, המילה 'מלאכה' מופיעה ב-95 פסוקים. זה הביטוי הנפוץ לעבודה האסורה בשבת ובחג.
מילון ספיר מביא הסבר מספיק –

מְלָאכָה
1. עבודה – בעיקר עבודת כַּפַּיִים או אוּמָנות, עיסוק.
2. תוצר של עבודה, חֵפֶץ.
3. תפקיד, עיסוּק, כאמור בפסוק: "מה מלאכתך ומאין תבוא" (יונה א, 8).

אטימולוגיה –
מהשורש <לאך> במשמעות שירות, או שליחות, ומלאכה, במקרא, היא עבודה בשליחות מישהו.

*

להלן ארבעת הפסוקים הראשונים שבהם מופיעה מילה זו –

פעם אחת בבראשית –
בראשית לג, יד
יַעֲבׇר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה.

איסור מלאכה בשבת ובחג –
שמות יב, טז
וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכׇל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.

שמות כ, י
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

ועבודות עשיית המשכן –
שמות לא, ג
וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכׇל מְלָאכָה.

יש לציין כי גם בספר נחמיה, המספר על הבנייה המחודשת של ירושלים, המילה מלאכה מופיעה פעמים רבות.

*

ואוסיף עוד הסבר מויקימילון על הופעה יחודית של המילה –

מַלְאֲכָה
לשון המקרא (משמעות משוערת)

”שַׁתִּי בַּאדֹנָי יְהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל מַלְאֲכוֹתֶיךָ“ (תהלים עג, פסוק כח)

”הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יט)

גיזרון
המילה נזכרת פעמיים במקרא בפסוקים הנ"ל יש מפרשים כמו מלאכה^[1] יש מפרשים כמו מלאכות מן מלאך. ויש שסבורים שאף מלאך מן מלאכה.

↑ כך כתב רד"ק, והסביר שהנעת האל"ף מחמת הכינוי והסמיכות.