מדוע אברהם לא ביקש עבור פחות מעשרה?

לפרשת וירא.
בפרשה מסופר הסיפור הידוע על בקשתו של אברהם מאלוהים לא להרוס את סדום, אם ימצאו בה כמה צדיקים. הוא מתחיל מחמישים והולך ויורד עד שמגיע לעשרה –

בראשית יח –
(לב) וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.

(לג) וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.

וכאן נשאלת השאלה הידועה – מדוע עצר אברהם בעשרה ולא המשיך לשאול על פחות מכך?

התשובה הידועה היא זו שמביא רש"י, על פי המדרש –
אולי ימצאון שם עשרה – על הפחות לא ביקש. דור המבול ח׳ היו, נח ובניו ונשיהם, ולא הצילו על דורם. ועל תשעה על ידי צירוף כבר ביקש ולא נמצא.

לכל פרטי ההסבר, ראו במדרש עצמו.
אולם, כאמור, זהו דרש. ומה הפשט?

נראה לי שקלע אליו אבן עזרא, שכתב –
ויש אומרים: למה לא הפחית מעשרה, בעבור היות שנים בכל עיר, כי חמש ערים היו. וזה איננו נכון, בעבור שאמר בסדום (בראשית י״ח:כ״ו) לבדה. ואף על פי שחכמינו העתיקו שאין תפלה בצבור פחות מעשרה, וגם זה הפסוק יחזיק ידי אמונתינו.

את אותם דברים מביא גם רבי סעדיה גאון (שקדם לאבן עזרא) בצורה ברורה יותר, בסעיף א' של דבריו –
ומפני מה הפסיק בעשרה ולא בקש בפחות מכך? בדבר הזה אנו מוצאים ארבעה טעמים:

א. כדי שיהיה בהם מספר שהוא מנין לתפילה ולהרבה מצוות אחרות, כידוע שעדה היא עשרה.

ב. מפני שהיו חמישה מחוזות, והתכוון שיהיו שניים בכל מחוז.

ג. הנסיון הורה לאברהם שהיו שמונה צדיקים בדור אנשי המבול, ולא בקשו להציל {את הדור} בזכותם.

ד. כסבור היה, שיש בסדום עשרה {צדיקים}: לוט ואשתו, ארבע בנותיו וארבעת חתניו. וראיה לכך, שארבע בנות היו ללוט ממה שנאמר: וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו הנשואות, וכשלא יצאו אלה, אמרו לו המלאכים: קח את שתי בנותיך הנמצאות, וחשב אברהם שארבעתן נשואות.

כלומר, לפי דברי רס"ג ואבן עזרא, עשרה אנשים הם 'עדה', וביהדות – מניין. ועל פחות מכך לא ראה לנכון לבקש.
ובאמת, המניין העשרוני הוא קדום מאוד, ולפיו הריבוי מתחיל מעשרה. ניתן בהחלט להבין שאברהם ראה לנכון לבקש הצלה עבור קהל צדיקים, או 'עדה', או ציבור, אבל עבור יחידים – שהם פחות מעשרה – כבר לא חשב לבקש.
ולכאן אפשר עתה לצרף את דברי המדרש – מדוע לא חשב שניתן להציל עבור יחידים? שהרי עבור משפחת נוח, שהיו יחידים הפחותים מעשרה, לא הייתה הצלה לכלל.

*

וכן מופיע אצל יחזקאל – ששלושה אנשים צדיקים – נח, דנאל ואיוב (שעל פרטיהם יש לדון בנפרד) – יצילו את עצמם בלבד, ולא את הכלל –

יחזקאל יד –
(יב) וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.

(יג) בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.

(יד) וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דנאל [דָּנִיאֵל] וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

(טו) לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה.

(טז) שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.

(יז) אוֹ חֶרֶב אָבִיא עַל הָאָרֶץ הַהִיא וְאָמַרְתִּי חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.

(יח) וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה לֹא יַצִּילוּ בָּנִים וּבָנוֹת כִּי הֵם לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ.

(יט) אוֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח אֶל הָאָרֶץ הַהִיא וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.

(כ) וְנֹחַ דנאל [דָּנִיאֵל] וְאִיּוֹב בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם בֵּן אִם בַּת יַצִּילוּ הֵמָּה בְצִדְקָתָם יַצִּילוּ נַפְשָׁם.

(כא) כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה אַף כִּי אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר שִׁלַּחְתִּי אֶל יְרוּשָׁלָ‍ִם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.

(כב) וְהִנֵּה נוֹתְרָה בָּהּ פְּלֵטָה הַמּוּצָאִים בָּנִים וּבָנוֹת הִנָּם יוֹצְאִים אֲלֵיכֶם וּרְאִיתֶם אֶת דַּרְכָּם וְאֶת עֲלִילוֹתָם וְנִחַמְתֶּם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם אֵת כָּל אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עָלֶיהָ.

(כג) וְנִחֲמוּ אֶתְכֶם כִּי תִרְאוּ אֶת דַּרְכָּם וְאֶת עֲלִילוֹתָם וִידַעְתֶּם כִּי לֹא חִנָּם עָשִׂיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה.

*

ארצה להוסיף – אם רוצים לעשות רפורמה בחינוך הדתי, שיהיה יותר מעודכן לתקופה המודרנית, אפשר להתחיל בדבר הפשוט הזה – להוסיף על לימוד פירוש רש"י לתורה גם את לימוד אבן עזרא. ובהזדמנות זו אציין דבר נוסף שנצרך בעיניי – ללמוד היטב גם את ההפטרות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s