קריאה בצוואת דן.
צוואת דן היא קצרה, אבל גם הפעם אביא שלושה פרקים מתוכה, פרקים רצופים, שהם נאום יפה נגד הכעס, ואין הרבה מה להעיר עליו.
גם בצוואה זו דן פותח בסיפור מכירת יוסף, ומסיים במרד ישראל באחרית הימים, עד שובם, אבל את הדברים האלה אנו כבר מכירים.
נגד הכעס –
פרק ב
א: ועתה בני הנה אנכי מת ואגיד לכם באמת אם-לא תשמרו מרוח הכזב והכעס ולא תאהבו אמת וארך-רוח אבד תאבדון
ב: כי עורון-עינים בקנאה אשר לא יתן את-איש לראות פניו באמת
ג: כי אם אב יהי או אם יתהלך אתם כאויב או אח יהי ולא ידעהו או נביא יי ולא ישמע אליו או צדיק ולא יראהו או רע ויתנכר אליו
ד: כי רוח הכעש יאחזהו ברשת תעתועים ויעור את-עיניו ובכזב יחשיך תבונתו ויראהו כל על-פי דרכו הוא
ה: ואל-מי יפנה את-עיניו הלא אל-אחיו בשנאת לבב למען קנא בו
פרק ג
א: כי הכעש ענין רע בני והוא את-הנשמה ירגיז
ב: ואת-הגוף יכניע ובנפש ישלט ויתן תעצומות לגו למען יעשה כל-רע
ג: ואם-הבשר יעשה כל-אלה תזכה גם-הנפש את-הנעשה כי לא תראה נכוחה
ד: ועל-כן איש כי יכעס ועז לו והיה-לו כח פי שלשה בכעסו הכח הראשון הוא חיל עוזריו הכח השני עשרו כי בו יפתה וברשע ינצח וכי יש-לו הכח השלישי הוא כח הטבע של הבשר בו יעשה רעה
ה: ואם-גם-יחלה הכועס והיה לו כח פי שנים בכעסו כי הכעס יעזר תמיד בעשות רשע
ו: והרוח הזה יהלך עם-רוח השקר לימין השטן למען יעשו מעשיהם בכזב ובכח אכזר
פרק ד
א: ועל-כן הכירו בני את-כח הכעש כי הבל הוא
ב: כי לראשונה בדברים יעורר ובמעשים יחזק את-אשר יכעס ובנזקים קשים יסעיר את-דעתו עד-אשר יעיר בכעס גדול את-נפשו
ג: ואם-ידבר איש קשות אליכם אל-תתעוררו לכעס ואם-יהללכם איש כי קדושים אתם אל-תתגאו ואל-תשתנו לא לשמח ולא למאס
ד: כי לראשונה ייטיב השמיע ויחדד את-דעתו לקבל עצת מזמות והיה כי יכעס האיש ויאמין כי צדק בכעסו
ה: וכי יאנה לכם נזק או כי תאבד לכם אבדה אל-תעצבו בני כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאוה אל-הדבר האבוד למען תפלו בכעס על-ידי העצב
ו: וכי יאנה לכם נזק לרצונכם או לא לרצונכם אל-תדאגו כי הדאגה תוליד כעס וכזב
ז: כי רע הכעס עם השקר ושני פנים לו ושניהם יתחברו למען הרגיז לב
ח: וכי תסער הנפש תמיד וסר מעליה יי בליעל ימשל-בם.