קריאה בספר היובלים מא-מה

קריאה בספר היובלים מא-מה.
גם הפעם אחלק את הקריאה בעשרת הפרקים האחרונים לשני חלקים, והפעם חמשת הפרקים הראשונים.

מסופר מעשה יהודה ותמר. כאן נאמר שיהודה חטא בזה, אך שנסלח לו. ומכאן נלמד דין העריות הכללי –

יובלים מא –
כד
וידע יהודה כי רע המעשה אשר עשה כי שכב את כלתו, וירע בעיניו וידע כי חטא ואשם כי גילה את כנף בנו:

כה
ויואל להתאבל ולהתחנן אל ה' על אשמו, ונאמר לו בחלום כי נסלח לו עקב אשר העתיר להתחנן והתאבל ולא יסף לחטוא:

כו
ונסלח לו על אשר שב מחטאו ומכסלו, כי גדול העוון לפני אלוהינו:

כז
איש איש העושה זאת וכל איש אשר ישכב עם חותנתו, באש ישרף והיה לאכול:

*

בתורה מסופר שירדו שבעים נפש ממשפחת יעקב למצרים, אבל בתרגום השבעים מופיע המספר שבעים וחמישה. לי נראה שכאן כותב ספר היובלים מנסה לפשר בין שני המקורות, ואומר שחמישה בנים מתו במצרים, כך שהספירה מסתדרת –

יובלים מד –
ל
ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה, בני דן חושים שמון אשוד ישק שלמה, שישה:

לא
וימותו במצרים בשנת בואם שמה, ויוותר לדן חשים לבדו:

לב
ואלה שמות בני נפתלי יחצאל גוני יצר יכום אוח, שישה:

לג
וימת אוח הנולד אחר השנה הראשונה לשני הרעב, וכל בני רחל יחד היו עשרים ושישה:

לד
וכל הנפש ליעקב הבאה מצרימה, שבעים נפש:

לה
אלה בניו ובני בניו יחדיו שבעים וחמישה, מהם מתו במצרים על פני יוסף, ובנים לא היו להם:

*

לפי ספר היובלים, ליעקב היו ספרים, אותם נתן ללוי. לוי הוא דמות נחשבת בהרבה מהספרים החיצוניים –

יובלים מה –
כא
וישכב עם אבותיו ויקבר במערת המכפלה בארץ כנען אל אברהם אביו, בקבר אשר כרה לו במערת המכפלה בארץ חברון:

כב
ויתן את כל ספריו ואת ספרי אבותיו אל לוי בנו, לשמור אותם ולחדש אותם לבניו עד היום הזה: