לפרשת מטות – תרבות

לפרשת מטות
כבר כתבתי לפני שבוע משהו לפרשה, בעניין נדרי האישה, שהם בידי אביה או בעלה, ובהקשר של הכרעת המשפט האומללה בעניין בריטני ספירס. אך עתה אוסיף עוד משהו. בפרשתנו זו הפעם הראשונה והיחידה שבה מופיעה בתנ"ך המילה 'תרבות'. אמנם משמעותה שונה מהיום – היא פשוט התולדות, מלשון פרייה ורבייה, ועדיין קשה להתעלם מנוכחותה.
והנה, הופעתה היא הופעה שלילית דווקא –

וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל.
במדבר לב, יד.

ומפרש רש"ר הירש –
קמתם תחת אבתיכם – בהצעתכם זו, אתם ממלאים את מקום אבותיכם וממשיכים את חוסר נאמנותם לחובה. אתם מראים את עצמכם כ״תרבות אנשים חטאים״, בנים שגודלו על ידי אנשים חוטאים (עיין פירוש, בראשית א, כח).

*

מה זה אומר על מושג התרבות כפי שהוא מוכר היום, קולטורה? כנראה לא הרבה. ובכל אופן, תרבות אכן יכולה להיות טובה או רעה, מועילה או משחיתה, גבוהה או נמוכה. והתרשמותי היום ממה שאני רואה בטלוויזיה, וגם ברשתות החברתיות, היא החלק השני ממה שכתבתי – רעה, משחיתה ונמוכה.

אני אומר זאת על אף מה שנאמר בספר שמירת הלשון בדיוק על פסוק זה –
וְכֵן בְּמֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שֶׁאָמַר (במדבר ל"ב י"ד): "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" יָצָא מִמֶּנּוּ שְׁבוּאֵל בֶּן גֵּרְשֹׁם, שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לַעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בבא קמא ק"ט וירושלמי פרק הרואה פרק ט' חלכה ב'). וְיוֹתֵר מִזֶּה מָצִינוּ בְּאֵלִיָּהוּ עַל שֶׁאָמַר (מלכים א' י"ט י'): "קַנֹּא קִנֵּאתִי וְגוֹ' כִּי עָזְבוּ בְרִיתֶךָ" וְגוֹ' נִסְתַּלֵּק בִּגְלַל זֶה מִן הַנְּבוּאָה, וְצִוָּהוּ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְשֹׁחַ אֱלִישָׁע תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (הובא בילקוט מלכים).

*

ושיר –

פַּעַם הִסְתּוֹבַבְתִּי בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּפִתְאוֹם רָאִיתִי גֶּבֶר רוּסִי דֵּי מְבֻגָּר חוֹצֶה אֶת הָרְחוֹב וְצוֹעֵק – 'נְיֵט קוּלְטוּרָה! נְיֵט קוּלְטוּרָה!'. קְצָת רִחַמְתִּי עָלָיו, אֲבָל הֵבַנְתִּי בְּדִיּוּק עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, וְהַיּוֹם אֲנִי מֵבִין אֲפִלּוּ יוֹתֵר.