בפייסבוק השתעשעתי ברעיון להוסיף לשמי כשם שני את השם סוקרטס, כדי שאנשים יבינו למה אני מרגיז אותם, כאשר אני נוהג מנהג סוקרטס והופך בדברים. ואכן, סוקרטס עצמו דימה עצמו לזבוב-פרות מרגיז, ואכן לבסוף הוצא להורג, באשמה שהוא משחית את הנוער, ומדבר נגד האלים.
הוא לא היחיד. תמיד היה מתח בין אנשי מדע ופילוסופיה ובין אנשי הדת, ודי אם נזכיר את גליליאו גליליי, וגם את המדענית היפאטיה כדאי להזכיר.
והנה, כשחיפשתי את התואר 'מרגיז' בתנ"ך, הגעתי אל פרק יד בישעיה, המתאר את מלך בבל, שהרגיז ארץ במלחמותיו. אבל כאן הוא מדומה ל'הלל בן שחר', הוא כוכב המאיר, אלא שבנצרות כוכב זה מסמל את השטן, שהוא המלאך הנופל, לאחר שמרד באל.
אם כך, 'המרגיז' מקושר איכשהו לשטן, לפי הכתבים הדתיים, ודבר זה לא אמור להפתיע אותנו, בהמשך לתיאור שהצגתי קודם.
אז האם יש מקום להרגזה זו או לא? אולי תלוי איך עושים אותה. חקירת אמת היא בוודאי בעלת תועלת, אבל התרסה והקנטה סתם – היא הצד השלילי.
בכל מקרה, נקרא פרק זה, ואוסיף רק פירוש קל –
< ישעיהו יד
(א) כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב.
(ב) וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם.
עם ישראל ישגשג בארצו. ועתה המשא על מלך בבל –
(ג) וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ.
(ד) וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה.
נכרתה ממשלתו הנוגשת. מדהבה – יש מפרשים מרהבה, מלשון רהב, גאווה.
(ה) שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים.
(ו) מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ.
מכה בלתי סרה – שלא פוסקת. מורדף בלי חשך – רודף בלי מנוחה.
(ז) נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה.
(ח) גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ.
הארץ כמו שמחה על מותו, כי ינוח לה.
(ט) שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם.
עתודי ארץ – נכבדיה. הם קמים בקברם לקראתו.
(י) כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ.
(יא) הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה.
(יב) אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם.
הילל בן שחר – כוכב המאיר. ובנצרות זה שם השטן, המלאך שמרד באלוהים ונפל לארץ.
(יג) וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן.
(יד) אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן.
דימה לשים עצמו כאל.
(טו) אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר.
(טז) רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת.
זה הביטוי שבגינו הגעתי לפרק זה. כפשוטו – פשוט מרגיז ומרעיש ארץ במלחמותיו הרבות. דבר דומה נאמר על יוליוס קיסר, במחזה בשם זה של שיקספיר (בתמונה), וכן נאמרו דברים דומים על שליטים גדולים לאורך ההיסטוריה.
(יז) שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה.
(יח) כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ.
(יט) וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס.
מטועני חרב – דקורי חרב.
(כ) לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים.
לא ברור מדוע נאמר עליו שהרג את עמו, אולי את חיילי עמו במלחמותיו.
לא יקרא וגו' – לא יהיה המשך לממלכתך.
(כא) הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים.
(כב) וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם יְהוָה.
יוכרתו.
(כג) וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
תהיה לשממה. מטאטא – מופיע רק כאן.
(כד) נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם.
(כה) לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר.
(כו) זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם.
(כז) כִּי יְהוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה.
*
ובעבר כתבתי –
על מצבת כורש/ חגי הופר
על מצבת כורש נכתב:
"בן אדם,
מי שלא תהיה
ומהיכן שלא תבוא,
כי ידעתי אני שתבוא,
אני כורש,
אני נתתי אימפריה לפרסים,
לכן,
אל תקנא בחופן האדמה
שמכסה את גופתי".
פלוטרכוס מספר
שכשאלכסנדר מוקדון קרא זאת
הוא התרגש מאוד.
הפסוק היומי 