גאווה וגובה

גאווה.
גאווה היא אחת המידות המגונות. למשל –

שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ כִּי יְהוָה דִּבֵּר.
ירמיה יג, טו.

וַיֹּאמֶר יְהוָה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נטוות [נְטוּיוֹת] גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה.
ישעיה ג, טז.

לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ.
משלי טז, יח.

אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהוָה.
עובדיה א, ד.

אבל יש גם גבהות-רוח חיובית, כפי שנאמר על יהושפט –

וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהוָה וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה.
דברי הימים ב, יז, ו.

ובכלל, אין רע ברוממות, אם היא באה מתוך יראת ה' –

יְהוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם.
שמואל א, ב, ז.

וכך גם נאמר על עבד ה' –

הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד.
ישעיה נב, יג.

ולעומת זאת על מלך צור נאמר –

גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל־יִפְעָתֶךָ עַל־אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ.
יחזקאל כח, יז.

וגם על פרעה הוא אומר –

עַל־כֵּן גָּבְהָא קֹמָתֹו מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה (פארתו) פֹארֹתָיו  מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחֹו׃
יחזקאל לה, ה.

וזה די.

*

לשונית – גאווה, גובה, גב, גו, גאון, גג ועוד – כולן מילים המורות על גובה, שיסודן באות ג'.