הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה.
דברים כח, מג.
הגר יעלה, כלומר יגבר, יהפך לדומיננטי. או כפי שמפרש רלב"ג –
הגר אשר בקרבך – הוא גר תושב ואחשוב שאילו הקללות היו בזמן בית שני שהכותיים היו לפעמים מתגברים על ישראל ומשפילים אותם.
ואתה תרד – אפשר אולי לפרש – גם מבחינה מוסרית, ולא רק חומרית. ורמז לכך ניתן למצוא בטור, פירוש קצר –
מטה מטה – בגימ׳ גיהנם.
והסיבה –
תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל.
דברים כח, מז.
*
אך הפעם מצאו עבורי פסוק יותר מתאים, שלא צריך פירוש –
אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים.
ישעיה א, כא.
ואפשר גם –
בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד הַעֹרְקִים צִיָּה אֶמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָה.
איוב ל, ג.
(אכן, היו שכינו זאת ליל הבדולח).
