אין עושה טוב


יש שני מזמורי תהילים כמעט זהים, ובהם חוזר הביטוי 'אין עושה טוב' –

תהילים יד –

א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבֹּו אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה-טֹוב׃

בתרגום האנגלי הראשון אגב תורגם – אמר טיפש בלבו, ומכאן השתרש בארצות העמים, כי 'טיפש אומר שאין אלוהים'. אבל הכתוב אומר נבל – מידה רעה מוסרית, ולא שכלית.

ב יהוה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל-בְּנֵי-אָדָם לִרְאֹות הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת-אֱלֹהִים׃

וכאן דווקא מופיעה המידה השכלית – משכיל.

ג הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה-טֹוב אֵין גַּם-אֶחָד׃

שוב חוזר הביטוי הזה. ומכאן ואילך לא אפרש.

ד הֲלֹא יָדְעוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יהוה לֹא קָרָאוּ׃

ה שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי-אֱלֹהִים בְּדֹור צַדִּיק׃

ו עֲצַת-עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יהוה מַחְסֵהוּ׃

ז מִי יִתֵּן מִצִּיֹּון יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יהוה שְׁבוּת עַמֹּו יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂר͏ָאֵל׃

תהילים נג –

א לַמְנַצֵּחַ עַל-מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד׃

'משכיל' אומר כנראה שזה מזמור לימודי, השייך לספרות החכמה.

ב אָמַר נָבָל בְּלִבֹּו אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה-טֹוב׃

כאן עלילה השתנה לעוול, ושניהם ממיני הרע.

ג אֱ‍לֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל-בְּנֵי אָדָם לִרְאֹות הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת-אֱלֹהִים׃

ד כֻּלֹּו סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה-טֹוב אֵין גַּם-אֶחָד׃

כאן סר השתנה לסג, ושניהם מעניין אחד. סג, אפשר, הוא גם מלשון סיגים, טומאה.

ה הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ׃

ברכת המזון?

ו שָׁם פָּחֲדוּ-פַחַד לֹא-הָיָה פָחַד כִּי-אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמֹות חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי-אֱלֹהִים מְאָסָם׃

פסוק זה שונה מהותית ממקבילו, והוא מתפרש בדרכים שונות, אך אינו ברור מספיק.

ז מִי יִתֵּן מִצִּיֹּון יְשֻׁעֹות יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמֹּו יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃

חתימה.

*

פסוקים אלה מביא שאול השליח, מעורבבים עם פסוקים מישעיה נט ועוד, כדי להראות שכל האנשים חוטאים –

רומים ג –
⋅ט וּבְכֵן, הֲטוֹבִים אָנוּ מֵאֲחֵרִים? לֹא, כְּלָל וּכְלָל לֹא; שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוֹכַחְנוּ לְעֵיל כִּי הַיְּהוּדִים וְהַגּוֹיִם כְּאֶחָד מְשֻׁעְבָּדִים כֻּלָּם לַחֵטְא, ⋅י כַּכָּתוּב:
"אֵין צַדִּיק, אֵין גַּם אֶחָד. יא אֵין מַשְׂכִּיל, אֵין דֺּרֵשׁ אֶת-אֱלֹהִים. יב הַכֺּל סָר, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ; אֵין עֺשֵׂה-טוֹב, אֵין גַּם-אֶחָד. ⋅יג קֶבֶר-פָּתוּחַ גְּרֺנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן,  חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ; ⋅יד אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֺרוֹת. ⋅טו רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפֺּךְ דָּם. טז שֺׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם, יז וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ. ⋅יח אֵין-פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם."
⋅יט אָנוּ יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, הִיא אוֹמֶרֶת לַאֲנָשִׁים הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאִישׁ וְכָל הָעוֹלָם יִמָּצֵא אָשֵׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים. ⋅כ זֺאת מִפְּנֵי שֶׁבְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל בָּשָׂר, כִּי הַתּוֹרָה רַק מְבִיאָה לִידֵי הַכָּרַת חֵטְא.

*

ואולם, הם הפרקים בתהילים והן הפסוקים בישעיה מדברים על מצב ספיציפי של אנשים, ולא על המצב הכללי.
וכך, לעומת זאת, פסוק אחר בתהילים אומר –

אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל-הָאָדָם כֹּזֵב׃
תהילים קטז, יא.

כלומר, מיהרתי לשפוט, ולא כל האנשים רעים ושקרנים.

*

אבל פסוקים ידועים אחרים כן מדברים על כך שמצב האדם הכללי הוא החטא –

כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.
קהלת ז, כ.

וכן בתפילת שלמה עם ייסוד המקדש –
כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה.
מלכים א, ח, מו.

וכן –
וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי.
תהילים קמג, ב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s