השורש 'שעה' מופיע ב-21 פסוקים.
מילון ספיר –
שׁוֹעֶה
(מילון המקרא)
פּונֶה, מַבִּיט, כאמור בפסוק: "ואֶל קַיִן ואל מנחָתוֹ לא שָעָה" (בראשית ד, 5)
שועֶה מִן- סָר, לא רואה את המציאות נכונה, כאמור בפסוק: "כַּמָּה לֹא תִּשְעֶה מִמֶּנִי" (איוב ז, 19)
ויקימילון –
גיזרון –
בערבית קיים השורש ( ش ي ء ; š-y-ʾ) ממנו נוצקה המילה شَاءَ שאא' – במשמעות: כוונה, רצון. ראו גם בערבית אנ-שאא'-אללה ="ברצון האל"( בחוגי הלוקאל – אקדמיה וכהניה, גזרונו של שורש מקראי זה עדין נתון למחלוקת).
השורש ש־ע־ה קיים בהוראה זו גם בארמית. מתקשר עם הביטוי המקראי-"ואשא…" . בלשון געז, "וֲשְׂאַ"- בהוראת אמר,השיב.
פרשנים מפרשים
דעת רש"י: בפסוק אל ישעו בדברי שקר, מפרש לשון ארמית -סיפור (אישתעי). ולשיטתו יש שני שורשים שעה -פנה, ושעה -סיפר. "שְׁעֵה מֵעָלָיו" (איוב) -פנה מעליו. ועוד. דעת החזקוני (מובא גם באב"ע) שהשורש השני שעה לשון רפיון. דעת אבן עזרא: שורש ש.ע.ן השענות אל ישעו – אל ישענו. וכן דעת התרגום המיוחס ליונתן.
*
שָׁעָה
(מילון המקרא)
זמן קצר, רֶגַע, כאמור בפסוק: "דניאל… אשתומם כשָעָה חדָה" (דניאל ד, 16)
ויקמילון –
גיזרון –
מארמית: למשל ”כְּשָׁעָה חֲדָה“ (דניאל ד, פסוק טז) או ”בַּהּ-שַׁעֲתָא“ (דניאל ד, פסוק ל) יתכן שהמשמעות במקור לשון עכבה כמו בפועל שָׁעָה.
על שעה ויחידות זמן אחרות, במעגלות הזמן, אתר האקדמיה ללשון עברית, ספטמבר 2013.
*
אלה הופעותיו –
ויפנה –
בראשית ד, ד
וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ.
פנה –
בראשית ד, ה
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.
יפנו ל –
שמות ה, ט
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר.
יפנו –
שמואל ב כב, מב
יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ אֶל יְהוָה וְלֹא עָנָם.
יפנה –
ישעיהו יז, ז
בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה.
יפנה –
ישעיהו יז, ח
וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים.
פנו ממני –
ישעיהו כב, ד
עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי.
לא פנו –
ישעיהו לא, א
הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ.
תראינה –
ישעיהו לב, ג
וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאׇזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה.
כאן מקביל לאל תירא, ונראה שבמשמעות עכבה, וכן הוא הפועל השתהה והמילה שהות –
ישעיהו מא, י
אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי.
ונראה –
ישעיהו מא, כג
הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה (ונרא) [וְנִרְאֶה] יַחְדָּו.
'למשעי' –
יחזקאל טז, ד
וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כׇרַּת שׇׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהׇמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהׇחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ.
מִשְׁעִי, לְמִשְׁעִי
מילה יחידאית במקרא, ופירושה: באופן נקי וחלק.
פנה ממני –
תהילים לט, יד
הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.
אסתכל, אפנה אל –
תהילים קיט, קיז
סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד.
תפנה ממני –
איוב ז, יט
כַּמָּה לֹא תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי לֹא תַרְפֵּנִי עַד בִּלְעִי רֻקִּי.
פנה מעליו –
איוב יד, ו
שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ.
ובארמית – שעה –
דניאל ג, ו
וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא.
תרגום –
(ו) וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּד, בָּהּ בַּשָּׁעָה יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת.
דניאל ג, טו
כְּעַן הֵן אִיתֵיכוֹן עֲתִידִין דִּי בְעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא (קיתרס) [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצַלְמָא דִי עַבְדֵת וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן בַּהּ שַׁעֲתָה תִתְרְמוֹן לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי.
שעה –
דניאל ד, טז
אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר בֵּלְטְשַׁאצַּר חֶלְמָא וּפִשְׁרֵא אַל יְבַהֲלָךְ עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר (מראי) [מָרִי] חֶלְמָא (לשנאיך) [לְשָׂנְאָךְ] וּפִשְׁרֵהּ (לעריך) [לְעָרָךְ].
דניאל ד, ל
בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין.
דניאל ה, ה
בַּהּ שַׁעֲתָה (נפקו) [נְפַקָה] אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ וְכָתְבָן לׇקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל גִּירָא דִּי כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָה דִּי כָתְבָה.
*
קרוב לו השורש 'שעשע' המופיע ב-17 פסוקים.
ישעיהו ה, ז
כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.
כאן אולי משורש שעה, הפנה –
ישעיהו ו, י
הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאׇזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאׇזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.
ישעיהו יא, ח
וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.
בביטוי כפול וייחודי –
ישעיהו כט, ט
הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר.
ישעיהו סו, יב
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשׇׁעֳשָׁעוּ.
ירמיהו לא, כ
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה.
תהילים צד, יט
בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי.
הרבה במזמור קיט –
תהילים קיט, טז
בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ.
תהילים קיט, כד
גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי אַנְשֵׁי עֲצָתִי.
תהילים קיט, מז
וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי.
תהילים קיט, ע
טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי.
תהילים קיט, עז
יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי.
תהילים קיט, צב
לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעׇנְיִי.
תהילים קיט, קמג
צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי מִצְוֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי.
תהילים קיט, קעד
תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי.
משלי ח, ל
וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכׇל עֵת.
משלי ח, לא
מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם.
*
מילון ספיר –
מְשַׁעשֵׁעַ
(מילון המקרא)
משַׂחֵק, גּורֵם עוֹנֶג ל־, כאמור בפסוק: "אנִי תּוֹרָתְךָ שִעשָעְתִּי" (תהילים קיט, 70)
ויקימילון –
גיזרון –
מן המקרא.
2. שעע-שוע, הלחם מן ארמית-יהודית מיסוד 'שֽׁעַע' בהוראת הנאה + 'שׁוּעַ' בהוראת אציל (כמו 'שועי-ארץ' , 'י+שוע' וכיו"ב ) . שֽׁעַע-שׁוּעַ בהוראת הנאה אצילית או הנאת האציל. (ऀओऍ, מתוך מילון קליין)
ובפשטות, שעשוע הוא דבר שאתה פונה אליו ושועה אליו, וכן ראיתי במפרשים.
*
ועוד כדאי להביא פה את שורש שוע, שממנו שוע-אציל, וכן שוועה – והיא מכוונת לאציל, או לאל. והישע בא כנגד השוועה.
העני שועה-פונה אל השוע.
השורש 'שוע' מופיע ב-47 פסוקים, לרוב כשוועה, אך גם כשוע, ולעיתים גם כשם.
מילון ספיר –
שׁוֹעַ
(מילון המקרא)
עשיר, נכבד, בעל מעמד, כאמור בפסוק: "וְלֹא נִכָּר שוֹעַ לפני דָל" (איוב לד, 19)
שַוועה, שַׁוְעָה
(מילון המקרא)
בקשת עזרה נרגשת, תחנונים, זעקה, צעקה, כאמור בפסוק: "הנה קול שַוְעַת בַּת עַמִּי" (ירמיה ח, 19)
אלה כמה מהופעותיו –
כשם –
בראשית לח, ב
וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.
במילה שוועה –
שמות ב, כג
וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמׇת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה
כעוד שם –
שמואל א יד, מט
וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּי שׁוּעַ וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל.
שוע – אציל, עשיר –
באופן לא ברור –
ישעיהו כב, ה
כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בְּגֵיא חִזָּיוֹן מְקַרְקַר קִר וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר.
ובאופן ברור –
ישעיהו לב, ה
לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ.
שם עם –
יחזקאל כג, כג
בְּנֵי בָבֶל וְכׇל כַּשְׂדִּים פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ כׇּל בְּנֵי אַשּׁוּר אוֹתָם בַּחוּרֵי חֶמֶד פַּחוֹת וּסְגָנִים כֻּלָּם שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם.
פסוק קשה, בפידו – בצרתו –
איוב ל, כד
אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ.
פסוק קשה –
איוב לו, יט
הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ.
*
וכן לכאן שייך, כאמור, השורש 'ישע', המופיע בלא פחות מ-336 פסוקים, שכמובן לא אביאם כאן.
פירושו – ישועה, תשועה, עזרה מִצרה.
והוא המענה לשוועה.
שתי הפעמים הראשונות הן –
כאן הוא מלשון שעה –
בראשית ד, ד
וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ.
ולראשונה כישע בברכות יעקב –
בראשית מט, יח
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה.
הפסוק היומי 