פירוש אסתר לפי חגית

מגילת אסתר – לפי חגית

‏אסתר. הערות./חגית
"חוּר  כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי־בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל־גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטֹּות  זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט־וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת׃" (אסתר א 6)
סוחרת – אבן טובה כנראה, לא סוחרת בבורסה.
כן – צינה וסוחרה אמיתו – מגן, מיידן.

‏אין כפייה בדת – מאחשוורוש עד מוחמד, דרך זרובבל –
"וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי־כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל־רַב בֵּיתֹו לַעֲשֹׂות כִּרְצֹון אִישׁ־וָאִישׁ׃" (אסתר א 8)

‏ושתי – לשון שתייה. לפי דרש לפחות. ותסלח לי תמר עילם גינדין המחכימה.
"גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ׃ ס" (אסתר א 9)

‏אני אומרת – לא רצתה להתפאר ביופיה הרב, אלא במידותיה –
"לְהָבִיא אֶת־וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאֹות הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת־יָפְיָהּ כִּי־טֹובַת מַרְאֶה הִיא׃" (אסתר א 11)

‏יודעי העיתים – אסטרולוגים –
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי ה͏ָעִתִּים כִּי־כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל־יֹדְעֵי דָּת וָדִין׃" (אסתר א 13)

‏חז"ל אמרו שממוכן הוא המן –
"וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת׃" (אסתר א 14)
ואני אומר שזו מגמת המיחשוב הגוברת. הכול ממוכן ולא אנושי冷

‏לא הייתה סטאג'רית של אחשוורוש, רק של מרדכי (לפי חידוד ידוע) –
"כְּדָת מַה־לַּעֲשֹׂות בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא־עָשְׂתָה אֶת־מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים׃ ס" (אסתר א 15)

‏עצת ממוכן המן – שוביניזם! נשות טליבן!
טלי בן ולא בת! בת לוקחת בן בלבד!
"כִּי־יֵצֵא דְבַר־הַמַּלְכָּה עַל־כָּל־הַנָּשִׁים לְהַבְזֹות בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת־וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא־בָאָה׃" (אסתר א 17)

‏ביזיון וקצף indeed, כפי ששמעתי פעם בלונדון –
"וְהַיֹּום הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרֹות פָּרַס־וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיֹון וָקָצֶף׃" (אסתר א 18)
אבל ההפך.

‏רעותה הטובה ממנה – משמות אסתר המלכה-
"אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יֵצֵא דְבַר־מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס־וּמָדַי וְלֹא יַעֲבֹור אֲשֶׁר לֹא־תָבֹוא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטֹּובָה מִמֶּנָּה׃" (אסתר א 19)

‏פתגם – מפרסית. לי גם יש כמה פתגמים שאני כותבת מדי פעם –
"וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה בְּכָל־מַלְכוּתֹו כִּי רַבָּה הִיא וְכָל־הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדֹול וְעַד־קָטָן׃" (אסתר א 20)
פת-גם?

‏אחשוורוש טעה. הוטעה –
"וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן׃" (אסתר א 21)
אחשוורוש – דרש חגי – החש בראשו יעסוק בתורה. דבר אחר – הנגאובר.

‏מדברים אל כל אחד בשפתו, צרפתית, ספרדית, אנגלית וכו', נשית, הומואית וכו' –
"וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל־כָּל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֶל־מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל־עַם וָעָם כִּלְשֹׁונֹו לִהְיֹות כָּל־אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתֹו וּמְדַבֵּר כִּלְשֹׁון עַמֹּו׃ פ" (אסתר א 22)
‏כנ"ל אלוהים – מדבר איתי דרך מוסיקה. איזה מותק❗❤️

‏תמרוקים… בנחת, בים המלח וכו – ? –
"וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל־מְדִינֹות מַלְכוּתֹו וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־נַעֲרָה־בְתוּלָה טֹובַת מַרְאֶה אֶל־שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל־בֵּית הַנָּשִׁים אֶל־יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתֹון תַּמְרוּקֵיהֶן׃" (אסתר ב 3)
‏שושן – … ר', וכן שושנה.

‏לשאלתכם – כן❗❗ אני יהודי/ה❗❗ (ביהודייה קפצנו מגובה 10 מטרים למים… גברים!…) –
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמֹו מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ אִישׁ יְמִינִי׃" (אסתר ב 5)
כך כתבתי גם בשיר עם מנדל.
ימיני??

‏אומן – לא נחמן מאומן, אולי גם – אפוטרופוס בלעז –
"וַיְהִי אֹמֵן אֶת־הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת־דֹּדֹו כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת־תֹּאַר וְטֹובַת מַרְאֶה וּבְמֹות אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לֹו לְבַת׃" (אסתר ב 7)
‏לבת – לבית, דרשו חז"ל הקדושים!! דרש יפה כמרדכי-בלשן.

‏הגי זה לא חגי, יש הבדל❗❗
"וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו וּבְהִקָּבֵץ נְעָרֹות רַבֹּות אֶל־שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל־יַד הֵגָי וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל־בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל־יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים׃" (אסתר ב 8)

‏מאיזו עדה היא? גרוזינית? רוסייה? תימנייה? 路路路
"לֹא־הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת־עַמָּהּ וְאֶת־מֹולַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא־תַגִּיד׃" (אסתר ב 10)
זה לא משנה❗

‏מתי תורי? ולא לרופא❗冷
"וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ מִקֵּץ הֱיֹות לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים
‏וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים׃" (אסתר ב 12)

‏שמה殺殺殺
"בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל־בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל־יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא־תָבֹוא עֹוד אֶל־הַמֶּלֶךְ כִּי אִם־חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם׃" (אסתר ב 14)
‏איך למצוא חן? כתב רבי נחמן. שאלתי את יעלה שלמדה את זה, לא אמרה לי. מצאתי לבד – ליקוטי מוהר"ן א,א…
"וּבְהַגִּיעַ תֹּר־אֶסְתֵּר בַּת־אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח־לֹו לְבַת לָבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת־אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס־הַמֶּלֶךְ
‏שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל־רֹאֶיהָ׃" (אסתר ב 15)
אבל לא הצלחתי למצוא חן בעיניה כמסתבר樂沈⁉️
‏שני חי"תים טובים – חן וחסד –
"וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר מִכָּל־הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא־חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל־הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר־מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי׃" (אסתר ב 17)
‏הנחה – במחיר/תפילין❓冷
"וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדֹול לְכָל־שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינֹות עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ׃" (אסתר ב 18)
(לבנות אסור)
‏המאמר שלי – איך לגייר טקסט – תחרות של עלמא – לא קיבלו沈沈沈⁉️
"אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מֹולַדְתָּהּ וְאֶת־עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת־מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתֹּו׃ ס" (אסתר ב 20)
‏היה משו, לא זוכרת⁉️
"בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר־הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי־סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ׃" (אסתר ב 21)
‏אגגי – אגג – מלך עמלק שהרג שמואל. שיסף אותו לשניים
"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ אֶת־הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת־כִּסְאֹו מֵעַל כָּל־הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתֹּו׃" (אסתר ג 1)
‏פשיזם הקורונה❗❗❗
"וְכָל־עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי־כֵן צִוָּה־לֹו הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה׃" (אסתר ג 2)
‏מרדכי – מתנגד החיסון. אחרי שבדק היטב מחקרים וכו'…
‏המן דיקטטור!
"וַיַּרְא הָמָן כִּי־אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לֹו וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה׃" (אסתר ג 5)

‏כאן אני נוהג כהמן! מכליל! עושה "אקסטפולציה"! תקנו אותי אם אני טועה.
"וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדֹּו כִּי־הִגִּידוּ לֹו אֶת־עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל־מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרֹושׁ עַם מָרְדֳּכָי׃" (אסתר ג 6)

‏הימור
"בַּחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון הוּא־חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגֹּורָל לִפְנֵי הָמָן מִיֹּום לְיֹום וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר׃ ס" (אסתר ג 7)
‏אדר – נולדתי באדר. וכן היא若

‏פעם כתבתי כי כאן כל מרכיבי האנטישמיות – עיינו שם
"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ יֶשְׁנֹו עַם־אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינֹות מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנֹות מִכָּל־עָם וְאֶת־דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין־שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם׃"

‏חסרים לי 10,000 ש"ח… סיפור ארוך…
"אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר־כֶּסֶף אֶשְׁקֹול עַל־יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל־גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ׃" (אסתר ג 9)

‏הטבעת?
הטבעת נפלה❗
"וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתֹּו מֵעַל יָדֹו וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים׃" (אסתר ג 10)
ותקום❗

‏פחות
"וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון בִּשְׁלֹושָׁה עָשָׂר יֹום בֹּו וַיִּכָּתֵב כְּכָל־אֲשֶׁר־צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי־הַמֶּלֶךְ וְאֶל־הַפַּחֹות אֲשֶׁר עַל־מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל־שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ…

‏ספרים
להשמיד להרוג ולאבד
"וְנִשְׁלֹוחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל־כָּל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיֹום אֶחָד בִּשְׁלֹושָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר ..

‏גלוי, פתוחה, הכול לפניהם
"פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל־הָעַמִּים לִהְיֹות עֲתִדִים לַיֹּום הַזֶּה׃" (אסתר ג 14)

‏"אז שיקראו מורה נבוכים" – חגי
"ה͏ָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתֹּות וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבֹוכָה׃ פ" (אסתר ג 15)

‏דרשו חז"ל – בגלל זעקת עשיו
"וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת־בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתֹוךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה׃" (אסתר ד 1)

‏מדינה – לשון דין. – רחל אליאור.
"וּבְכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה מְקֹום אֲשֶׁר דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדֹול לַיְּהוּדִים וְצֹום וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים׃" (אסתר ד 3)
כנראה איזור שלטוני מצומצם, ברחה לי המילה כרגע..

‏ששש שש
"(ותבואינה) וַתָּבֹואנָה נַעֲרֹות אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת־מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקֹּו מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל׃" (אסתר ד 4)

‏כסף, נו. "שורש הרעות כולן" – ישוע.
"וַיַּגֶּד־לֹו מָרְדֳּכַי אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקֹול עַל־גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ (ביהודיים) בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם׃" (אסתר ד 7)

‏כולם יודעים..
צחי שרביט מה נשמע?
"כָּל־עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ יֹודְעִים אֲשֶׁר כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבֹוא־אֶל־הַמֶּלֶךְ אֶל־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא־יִקָּרֵא אַחַת דָּתֹו לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יֹושִׁיט־לֹו הַמֶּלֶךְ אֶת־שַׁרְבִיט הַזָּהָב

‏אוי אוי אוי, זאב רווח, לא זאת הכוונה!
"כִּי אִם־הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמֹוד לַיְּהוּדִים מִמָּקֹום אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית־אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יֹודֵעַ אִם־לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת׃" (אסתר ד 14)

‏על החיים ועל המוות (לפני הקפיצה ביהודייה)
וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי׃ .

‏חצי מלכות בין דיינריס וג'ון סנואו בתסריט שלי. דיינריס נשלחת להקים לתחייה את ארץ המתים – אנשי "אסקימו לימון" של הציונות הדתית路路
"וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה־לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ׃" (אסתר ה 3)

‏ברים!! יואלי ברים❗❗❗
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה־שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ׃" (אסתר ה 6)

‏*בעיות אורולוגיות – ללכת לייעוץ רפואי – נוט לעצמי.
"וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבֹוא אֶל־בֵּיתֹו וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת־אֹהֲבָיו וְאֶת־זֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו׃" (אסתר ה 10)

‏כל זה לא שווה? זו מידת עשיו, לא יעקב. יש לי רב/יש לי כל.
"וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל־עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת־מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יֹושֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ׃" (אסתר ה 13)

‏עץ – עניין ארוך
"וַתֹּאמֶר לֹו זֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו וְכָל־אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ־עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת־מָרְדֳּכַי עָלָיו וּבֹא־עִם־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ׃ פ" (אסתר ה 14)
‏נקצר תהליכים – דומה לצליבה.

‏יומני היקר…
"בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת־סֵפֶר הַזִּכְרֹנֹות דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃" (אסתר ו 1)

‏לא נעשה עימי דבר❗❗
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה־נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי עַל־זֶה וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו לֹא־נַעֲשָׂה עִמֹּו דָּבָר׃" (אסתר ו 3)
רק רעוֹת.

‏פתוווווח
"וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הִנֵּה הָמָן עֹמֵד בֶּחָצֵר וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ יָבֹוא׃" (אסתר ו 5)

טדה טדה, טדה טדה, טדה טדה טדה טדה טדה טדה

‏דרשת חז"ל החשובה –
רשעים מדברים בלבם, זוממים
צדיקים מדברים על לבם, ומנתבים אותו כרצונם
"וַיָּבֹוא הָמָן וַיֹּאמֶר לֹו הַמֶּלֶךְ מַה־לַעֲשֹׂות בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבֹּו לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשֹׂות יְקָר יֹותֵר מִמֶּנִּי׃" (אסתר ו 6)

‏יש הוצאת כתר ויש כיסאות כתר…
"יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ־בֹּו הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשֹׁו׃" (אסתר ו 8)
וגם בשיניים.

‏לא צריך…
"וְנָתֹון הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל־יַד־אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל־הַסּוּס בִּרְחֹוב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו׃"

‏מצד השני המוניות… 'אתה חשוב'❓
"וַיִּקַּח הָמָן אֶת־הַלְּבוּשׁ וְאֶת־הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת־מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחֹוב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו׃" (אסתר ו 11)

‏עשרה מורים – יהודים גם כן❗
"וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו וּלְכָל־אֹהֲבָיו אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לֹו חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלֹּותָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא־תוּכַל לֹו כִּי־נָפֹול תִּפֹּול לְפָנָיו׃" (אסתר ו 13

‏יש איזה עניין של החזרה פעמיים… שכחתי若
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיֹּום הַשֵּׁנִי בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה־שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְתִנָּתֵן לָךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ׃" (אסתר ז 2)

‏לעבד נמכר יוסף❗❗
"כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹוג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחֹות נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ׃ ס" (אסתר ז 4)
‏להשמיד… רצח עם.
נזק…

‏מי? מי? מי אשם❓❓❓
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי־זֶה הוּא אֲשֶׁר־מְלָאֹו לִבֹּו לַעֲשֹׂות כֵּן׃" (אסתר ז 5)

‏הרע❗❗❗冷冷冷
"וַתֹּאמֶר־אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאֹויֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה׃" (אסתר ז 6)
ביבי❗❗

‏הגם לכבוש את המלכה??? כן…
"וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל־בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהָמָן נֹפֵל עַל־הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבֹּושׁ אֶת־הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן חָפוּ׃ ס"
ביתן?

‏חרבנה המחרבן?
"וַיֹּאמֶר חַרְבֹונָה אֶחָד מִן־הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה־הָעֵץ אֲשֶׁר־עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר־טֹוב עַל־הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו׃" (אסתר ז 9)
❓路

‏מה קורה עם הבית בעפולה? כמה זמן לוקח לשים שיש❓路
"בַּיֹּום הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת־בֵּית הָמָן צֹרֵר (היהודיים) הַיְּהוּדִים וּמָרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי־הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא־לָהּ׃" (אסתר ח 1)

‏אשמח לקבל בחזרה את טבעתי וחותמי
"וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתֹּו אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת־מָרְדֳּכַי עַל־בֵּית הָמָן׃ פ" (אסתר ח 2)
❗❗
שנגנב.

‏מחשבתו – פי שניים יכרתו בה והשלישית תישאר בה? 'שארית ישראל'?
"וַתֹּוסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן־לֹו לְהַעֲבִיר אֶת־רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתֹּו אֲשֶׁר חָשַׁב עַל־הַיְּהוּדִים׃" (אסתר ח 3)

‏ספרי סמוטריץ שר"י
אסא כשר?
"וַתֹּאמֶר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב וְאִם־מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטֹובָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת־הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת־הַיְּהוּדִי….

‏"כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר־יִמְצָא אֶת־עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מֹולַדְתִּי׃ ס" (אסתר ח 6)
לכן לא צפיתי בסרטוני הטבח, כצור ארליך.
ועתה צור, מה עם החצי השני של הפסוק⁉️❗❓

‏עם הלכת אפרופים – אפשר❗❗
"וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל ־הַיְּהוּדִים כַּטֹּוב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי־כְתָב אֲשֶׁר־נִכְתָּב בְּשֵׁם־הַמֶּלֶךְ וְנַחְתֹּום בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב׃" (אסתר ח 8)

‏"ויום נקם לאלוהינו" – כאן עצר ישוע בסבב א, וימשיך בסבב ב, לפי הבנתי
"פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל־הָעַמִּים וְלִהְיֹות (היהודיים) הַיְּהוּדִים (עתודים) עֲתִידִים  לַיֹּום הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם׃" (אסתר ח 13)

‏"כי נבהלו מפניו" – יוסף. פעם שמעתי-דמעתי – מה היה לו בפנים שנבהלו❓
"הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה׃ פ" (אסתר ח 14)

‏פגדי פאר. מקאסטרו? + נדב ארגמן.
"וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדֹולָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה׃" (אסתר ח 15)

‏יש❗❗
סוף טוב הכל טוב❗❗
"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אֹורָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר׃" (אסתר ח 16)
תמיד טענתי שתמיד צריך לסיים בהפי אנד❗❗❗
יש מספיק צער בעולם, רוצים קצת אופטימיות❗❗❤️
במה להמתיק ימים אם לא בשירים❓❓
‏וזה בהבדלה. להבדיל. יש לי גביע, אבל אין למי לעשות… – חגי若若浪

‏מתייהדים – סוג של "גיור", גם אם לא בדיוק כהלכה.
"וּבְכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל־עִיר וָעִיר מְקֹום אֲשֶׁר דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשֹׂון לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיֹום טֹוב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי־נָפַל פַּחַד־הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם

‏העיקר❗❗
ונהפוך הוא❗❗❗
ההפך הוא הנכון❗❗❗
חגי הוא הצדיק/ה❗❗❗
וביבי הרשע❗❗❗
"וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלֹושָׁה עָשָׂר יֹום בֹּו אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו לְהֵעָשֹׂות בַּיֹּום אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלֹוט בָּהֶם
‏וְנַהֲפֹוךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם׃" (אסתר ט 1)

‏אפילו גילי עשה לזה לייק❗
גילי מאוד בת ציון❗
וחגי גם בא לחתונתך והביא לך 300 ש"ח❗❗❗

‏בסוף הצליח
"כִּי־גָדֹול מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעֹו הֹולֵךְ בְּכָל־הַמְּדִינֹות כִּי־הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הֹולֵךְ וְגָדֹול׃ פ" (אסתר ט 4)

כמו עם העבודה של חגי על המלט – מה שכתבה לו שם…

‏"וְאֵת פַּרְמַשְׁתָּא וְאֵת אֲרִיסַי וְאֵת אֲרִדַי וְאֵת וַיְזָתָא׃" (אסתר ט 9)
חגי – שמות "אריים".
תשאלו את גינדין אם נכון.

‏"הצורר" – שיר הפרטיזנים
"עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם׃" (אסתר ט 10)
❤️

‏"גם מחר". שוב – שכחתי浪
"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יִנָּתֵן גַּם־מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשֹׂות כְּדָת הַיֹּום וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן יִתְלוּ עַל־הָעֵץ׃" (אסתר ט 13)

‏זה היה גם במשפטי נירנברג
ולפי חגי יהיו משפטי נירנברג2
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשֹׂות כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן תָּלוּ׃" (אסתר ט 14)

‏בלי ביזה❗❗
"וַיִּקָּהֲלוּ (היהודיים) הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיּ͏ַהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאֹות אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם׃" (אסתר ט 15)
גם לעמלק.

‏האגדה אומרת שליבוביץ לא רצה לשמוע זאת. אם נכון או לא איני יודעת路
"וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינֹות הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל־נַפְשָׁם וְנֹוחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם׃" (אסתר ט 16)

‏שמחה, לא "עצב רוטמן" – מידב若
"(והיהודיים) וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בֹּו וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בֹּו וְנֹוחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בֹּו וְעָשֹׂה אֹתֹו יֹום מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה׃" (אסתר ט 18)

‏והפריזאיים❤️❤️❤️
"עַל־כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים  הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזֹות עֹשִׂים אֵת יֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיֹום טֹוב וּמִשְׁלֹוחַ מָנֹות אִישׁ לְרֵעֵהוּ׃ פ" (אסתר ט 19)

‏"משלוח מנות" – יאן. או – לרחמים. רועי אמר לא לתת לר', למרות שחגי כבר קנה ורצה לתת.路

‏מצוות חג הפורים❗❤️
"כַּיָּמִים אֲשֶׁר־נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹויְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגֹון לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיֹום טֹוב לַעֲשֹׂות אֹותָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹוחַ מָנֹות אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנֹות לָאֶבְיֹונִים׃" (אסתר ט 22)

‏איגרת – הייתה גם לבנט. אלון מזרחי צחק עליה וחגי גם כתב איגרת…﫩 ולא קיבל תשובה ואז כתב עוד איגרת﫤 ולא קיבל תשובה沈 וזה כמו "איגרות שפינוזה" בעיניו
"עַל־כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל־שֵׁם הַפּוּר עַל־כֵּן עַל־כָּל־דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת

‏וּמָה־רָאוּ עַל־כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם׃" (אסתר ט 26)

על האיגרת השנייה רמז הרב בני לאו בשיעור זום של 929. הוא אמר שהיא כתובה יםה❗❗❤️

‏משפחה – חשוב❗❗
סוף-לא יסוף – "חידוד לשוני" שלי – חגית©️
"וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל־דֹּור וָדֹור מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתֹּוךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא־יָסוּף מִזַּרְעָם׃

‏"הנפש השנית מישראל" – יצחק מאיר. מה זה אומר? חגי לא הבין/לא זוכרת.
"וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת־אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת־כָּל־תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית׃" (אסתר ט 29)

‏או – העיקר – "דברי שלום ואמת"❗❗
כמו וייזל, מנחיל ההשכלה – תורה ולימודים כללים גם יחד❗❗
"וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים אֶל־שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרֹושׁ דִּבְרֵי שָׁלֹום וֶאֱמֶת׃" (אסתר ט 30)
וזו דרכנו – הציונות הדתית❗
עלו נעלה❗

‏"דברי הצומות וזעקתם" – חתיכת מסה של חגי, "אדון החגים"❗❗
"לְקַיֵּם אֵת־יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל־נַפְשָׁם וְעַל־זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמֹות וְזַעֲקָתָם׃" (אסתר ט 31)

‏מיסים……
"וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ (אחשרש) אֲחַשְׁוֵרֹושׁ מַס עַל־הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם׃" (אסתר י 1)
浪
‏כמו טראמפ

‏"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ וְגָדֹול לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טֹוב לְעַמֹּו וְדֹבֵר שָׁלֹום לְכָל־זַרְעֹו׃" (אסתר י 3)
לרוב אחיו – לאחיו הרבים. לפי חז"ל הקדושים בדרש – לא לכולם. תמי

הושע – פירוש לבבי שלי/ חגית

הושע, פירוש לבבי שלי/ חגית (הצד הנשי שלי)
(פרקים ח-יד)

‏זרובהל החמוד סיים את תפקידו, כנראה (אם צריך הוא יחזור)
והינה חזר דוד, לדרישת הקהל (אל תהרגוהו בבקשה!)
שיר אהבה.
‏*לא ממש מסונכן עם המציאות, אה?

הַזְּמַן קוֹרֵא לָאוֹר/ עֶבֶד ה'
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ)

בּוֹאִי,
הָאוֹר שֶׁלִּי, אוֹר חַיַּי, אוֹר עֵינַי, אוֹרִי וְיִשְׁעִי
אֲנִי הַזְּמַן
הַמְּחַכֶּה לְךָ כָּאן
כָּל הַזְּמַן
שֶׁבָּעוֹלָם.
בּוֹאִי כִּנּוֹר שֶׁלִּי,
כִּנּוֹר דָּוִד,
כִּנֶּרֶת שֶׁבְּרֹאשִׁי
שֶׁאֵינָהּ חֲלוֹם,
אֲנִי הַגִּיטָרָה
הָרוּחַ מְנַגֵּן עָלַי
בְּחִלּוּפֵי עוֹנוֹת
אָז גְּשִׁי הֲלוֹם.
בּוֹאִי, יָפָה שֶׁלִּי, יַפְיוּפָה,
עַל חֹשֶׁן לִבִּי
חֲסֵרָה רַק אֶבֶן אַחַת –
אֹדֶם שְׂפָתַיִךְ
אָז מָתַי נִתְנַשֵּׁק?
אֱלֹהַי הִבְטִיחַ לִי –
בְּעִתָּהּ תְּחִישֶׁנָּה
אֶת הֲרֵי גּוֹלָן – שָׁדַיִךְ
וְאֶת חֹם גּוּפֵךְ
וְכָתַב לִי –
לַכֹּל זְמָן
וְעֵת לְכָל חֵפֶץ
עַל הַקִּיר מוּל בֵּיתִי
וְאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי?
כִּי לִבִּי בָּךְ חָפֵץ
יַפְיוּפָה שֶׁלִּי
אָז בּוֹאִי, בִּתִּי.

*

‏המקרר שלי אינו מזבח, הוא פשוט ריק וצריך להתמלא. ובעצם, כל מקרר בבית הוא כמזבח. מזבח הנחושת. שם נמצאים הבשרים ושאר המאכלים. לקיים את הפסוק החביב עליי –
"כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלֹות׃" (הושע ו 6)
(הושע – נביא האהבה הראשון).
‏החזון שלי של הבית כמקדש קורם עור וגידים.
שנזכה❤️

‏הושע האהוב.
"אֶל־חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל־בֵּית יהוה יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תֹּורָתִי פָּשָׁעוּ׃" (הושע ח 1)
מה נשמע, הרב אמנון יצחק מארגון שופר?

‏הושע.
כשה' מרפא – נגלים החטאים.
החולי אף פעם לא רוצה להירפא.
"כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעֹות שֹׁמְרֹון כִּי פָעֲלוּ שָׁקֶר וְגַנָּב יָבֹוא פָּשַׁט גְּדוּד בַּחוּץ׃" (הושע ז 1)

‏הושע.
חומצה.
"כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמֹו תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה יִשְׁבֹּות מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד־חֻמְצָתֹו׃" (הושע ז 4)
‏שפטל מכאן והילית ישורון מכאן.
אני שפינוזיסט כידוע ובעד זכות דיבור מלאה לכל, ובטח שנגד כל מעשה אלימות.

‏הושע.
להבה.
"כִּי־קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל־הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה׃" (הושע ז 6)

‏הושע.
רפורמה משפטית.
"כֻּלָּם יֵחַמּוּ כַּתַּנּוּר וְאָכְלוּ אֶת־שֹׁפְטֵיהֶם כָּל־מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין־קֹרֵא בָהֶם אֵלָי׃" (הושע ז 7)

‏הושע.
יבוזו זרים יגיעו.
של ישראל.
"אָכְלוּ זָרִים כֹּחֹו וְהוּא לֹא יָדָע גַּם־שֵׂיבָה זָרְקָה בֹּו וְהוּא לֹא יָדָע׃" (הושע ז 9)

‏הושע.
עזרת אשור, האימפריה של הזמן ההוא.
"וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיֹונָה פֹותָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ׃" (הושע ז 11)

‏הושע.
לשון הרע למושיע.
"אֹוי לָהֶם כִּי־נָדְדוּ מִמֶּנִּי שֹׁד לָהֶם כִּי־פָשְׁעוּ בִי וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים׃" (הושע ז 13)

‏הושע.
קשת רמייה – לא תצלח למלחמה.
"יָשׁוּבוּ  לֹא עָל הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשֹׁונָם זֹו לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃" (הושע ז 16)

‏הושע.
ה' כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף.
"אֶל־חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל־בֵּית יהוה יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תֹּורָתִי פָּשָׁעוּ׃" (הושע ח 1)

‏הושע.
האויב – כי זנחו טוב.
"זָנַח יִשְׂרָאֵל טֹוב אֹויֵב יִרְדְּפֹו׃" (הושע ח 3)

‏הושע.
מלך שלא כרצון ה', כהמלכת שאול בידי שמואל.
"הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת׃" (הושע ח 4)
‏וכחטא העגל.

‏הושע.
ישראל מחלקים אהבתם לזרים.
"כִּי־הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בֹּודֵד לֹו אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים׃" (הושע ח 9)
והם עם יחיד ומיוחד בין העמים, ולו ייחוד תרבותי נבדל.

‏הושע.
תרבות הדיבייטים? זו פרשנות אישית שלי.
הרבה דעות בלי עובדות.
"כִּי־הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחֹת לַחֲטֹא הָיוּ־לֹו מִזְבְּחֹות לַחֲטֹא׃" (הושע ח 11)

‏הושע.
שיאכלו כבר שישליק.
"זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ יהוה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ׃" (הושע ח 13)
פירוש משיחיים – את הזבחים שהם זובחים לי מוטב שיזבחו לעצמם ויאכלו את הבשר.

‏הושע.
חשיבות החגים.
"מַה־תַּעֲשׂוּ לְיֹום מֹועֵד וּלְיֹום חַג־יהוה׃" (הושע ט 5)

‏הושע.
הנביא חולה רוח שנוא.
"בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִׁלֻּם יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ עַל רֹב עֲוֹנְךָ וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה׃" (הושע ט 7)
פורטיס משוגע.

‏הושע.
פח יקוש.
טמנו זדים פח לי מתורתך לא נטיתי.
"צֹפֶה אֶפְרַיִם עִם־אֱלֹהָי נָבִיא פַּח יָקֹושׁ עַל־כָּל־דְּרָכָיו מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו׃" (הושע ט 8)

‏הושע.
עוונות חמורים כבימי פילגש בגבעה.
"הֶעְמִיקוּ־שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה יִזְכֹּור עֲוֹנָם יִפְקֹוד חַטֹּאותָם׃ ס" (הושע ט 9)

‏הושע.
ענבים ותאנים.
"כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבֹותֵיכֶם הֵמָּה בָּאוּ בַעַל־פְּעֹור וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם׃" (הושע ט 10)

‏הושע.
ישראל כעץ תמר שתול.
אך הם עובדי מולך.
"אֶפְרַיִם כַּאֲשֶׁר־רָאִיתִי לְצֹור שְׁתוּלָה בְנָוֶה וְאֶפְרַיִם לְהֹוצִיא אֶל־הֹרֵג בָּנָיו׃" (הושע ט 13)
פירוש משיחיים – בעבר ראיתי את אפרים כמו עץ תמר השתול במִרעה ועכשיו בני אפרים מוּצָאים להורג".

‏הושע.
בעיות ילודה.
"תֵּן־לָהֶם יהוה מַה־תִּתֵּן תֵּן־לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים׃" (הושע ט 14)

‏הושע.
השרים – כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים (ישעיה א).
"כָּל־רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי־שָׁם שְׂנֵאתִים עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם לֹא אֹוסֵף אַהֲבָתָם כָּל־שָׂרֵיהֶם סֹרְרִים׃" (הושע ט 15)

‏הושע.
ישראל נמשלו לגפן, אך עתה הם גפן עלובה.
"גֶּפֶן בֹּוקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה־לֹּו כְּרֹב לְפִרְיֹו הִרְבָּה לַמִּזְבְּחֹות כְּטֹוב לְאַרְצֹו הֵיטִיבוּ מַצֵּבֹות׃" (הושע י 1)

‏הושע.
בגלל המחלוקות בעם הם נאשמים בדין (לפי חז"ל. וכך אמרתי לפני הטבח).
"חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחֹותָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבֹותָם׃" (הושע י 2)

‏הושע.
כבוד הבית הוגלה לאשור והכמרים – הכהנים – יגילו, במובן שלילי – יפחדו.
"לְעֶגְלֹות בֵּית אָוֶן יָגוּרוּ שְׁכַן שֹׁמְרֹון כִּי־אָבַל עָלָיו עַמֹּו וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ עַל־כְּבֹודֹו כִּי־גָלָה מִמֶּנּוּ׃" (הושע י 5)

‏הושע.
שוב עוון הגבעה. בני עלווה – בני עוולה, כחמאס.
"מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל שָׁם עָמָדוּ לֹא־תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל־בְּנֵי עַלְוָה׃" (הושע י 9)

‏הושע.
בני אפרים – מלומדים. איינשטיין, פרויד.
"וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ וַאֲנִי עָבַרְתִּי עַל־טוּב צַוָּארָהּ אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרֹושׁ יְהוּדָה יְשַׂדֶּד־לֹו יַעֲקֹב׃" (הושע י 11)

‏הושע.
חסד צדק וצדקה.
"זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר וְעֵת לִדְרֹושׁ אֶת־יהוה עַד־יָבֹוא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם׃" (הושע י 12)
‏פירוש שלי – צדקה היא צדק נשי, רך יותר. צדק – דין גברי קשה יותר.

‏הושע.
החטא ועונשו.
לא בחיל ובגבורה.
"חֲרַשְׁתֶּם־רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם אֲכַלְתֶּם פְּרִי־כָחַשׁ כִּי־בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ בְּרֹב גִּבֹּורֶיךָ׃" (הושע י 13)

‏הושע.
ארבל? לא יודע מה זה. תכף אבדוק ב"דעת מקרא" שמצאתי.
"וְקָאם שָׁאֹון בְּעַמֶּךָ וְכָל־מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיֹום מִלְחָמָה אֵם עַל־בָּנִים רֻטָּשָׁה׃" (הושע י 14)

‏הושע.
"כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃" (הושע יא 1)
פירוש – בני ישראל עלו ממצרים.
לא קשור לישוע כלל.

‏הושע.
אלוהים כאב הלוקח את בנו במדבר והוא אינו מכירו. אך של מי העקבות בחול? הוא שואל אותו – משל ידוע.
"וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל־זְרֹועֹתָיו וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים׃" (הושע יא 3)
‏ובכלל – תירגול.

‏הושע.
פסוק המוטו לשירי האהבה שלי.
"בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתֹות אַהֲבָה וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אֹוכִיל׃" (הושע יא 4)
פירוש משיחיים –
חיזרתי אחריהם באהבה כמו שבני אדם מחזרים. הייתי להם כמו מי שמקל מעליהם את העול והאכלתי אותם בזהירות.

‏הושע.
לא מצרים, כן אשור –
"לֹא יָשׁוּב אֶל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאַשּׁוּר הוּא מַלְכֹּו כִּי מֵאֲנוּ לָשׁוּב׃" (הושע יא 5)
פירוש –
העם לא ישוב עוד למצריים אבל אשור ימלוך עליו כי בניו סירבו לשוב אליי.

‏אשור.
חורבן, בגלל המועצות – התוכניות הרעות שלהם.
"וְחָלָה חֶרֶב בְּעָרָיו וְכִלְּתָה בַדָּיו וְאָכָלָה מִמֹּעֲצֹותֵיהֶם׃" (הושע יא 6)

‏הושע.
העם מתעקש למרוד בה'.
"וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל־עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרֹומֵם׃" (הושע יא 7)
מכאן השם אל על לחברת הטיס.
פירוש –
וגם אם יזעק לאל עליון, ה' לא ירים אותו ממצבו השפל.

‏הושע.
ובכל זאת, ה' לא יפקיר את ישראל, בגלל אהבתו הרבה אליהם.
"אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי׃" (הושע יא 8)
‏וכן –
"לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרֹון אַפִּי לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא־אִישׁ בְּקִרְבְּךָ קָדֹושׁ וְלֹא אָבֹוא בְּעִיר׃" (הושע יא 9)
אני – אל ולא איש, כלומר אינו בן אדם.
‏כאן הושע מזכיר את אדמה וצבויים, הערים הנוספות שהפך ה', ולא את סדום ועמורה, ודרש חגי – הצבועים (שעליהם דיבר ישוע) הרוצים "עוד ועוד אדמות" (מדרש יונתי, מאיר אריאל החצי-נביא). ואולי אלו גם הצבאים הרעים路

‏הושע.
אלוהים הוא האריה השואג מציון.
"אַחֲרֵי יהוה יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג כִּי־הוּא יִשְׁאַג וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם׃" (הושע יא 10)

‏הושע.
"יֶחֶרְדוּ כְצִפֹּור מִמִּצְרַיִם וּכְיֹונָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהֹושַׁבְתִּים עַל־בָּתֵּיהֶם נְאֻם־יהוה׃ ס" (הושע יא 11)
דרשת הלצה שלי – יונה = טוויטר. מאשור – מארה"ב. בהנהלת מאסק – מסכה.

‏הושע.
ישראל בגדו בה', יהודה עוד נאמנים.
"סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם־אֵל וְעִם־קְדֹושִׁים נֶאֱמָן׃" (הושע יב 1)
‏אפרים והבליו.
"אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים כָּל־הַיֹּום כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה וּבְרִית עִם־אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל׃" (הושע יב 2)
‏אך ריב לה' גם עם יהודה
"וְרִיב לַיהוה עִם־יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל־יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לֹו׃" (הושע יב 3)
‏יעקב הרמאי
ישראל הישר (לפי הושע לשלילה? בכוחו? אעיין בדעת מקרא).
"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת־אָחִיו וּבְאֹונֹו שָׂרָה אֶת־אֱלֹהִים׃" (הושע יב 4)
‏ניצח את מלאך עשיו, ואף השפיל אותו
"וָיָּשַׂר אֶל־מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן־לֹו בֵּית־אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ׃" (הושע יב 5)

‏הושע.
מסחר – כנען. או – בבל.
"כְּנַעַן בְּיָדֹו מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב׃" (הושע יב 8)
‏הסתמכות אפרים על עושרו
"וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אֹון לִי כָּל־יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ־לִי עָוֹן אֲשֶׁר־חֵטְא׃" (הושע יב 9)
וחושב שלא ימצאו חטאתו.

‏הושע.
מודל אהבת יעקב לרחל.
"וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר׃" (הושע יב 13)
כן אהבת ה' לעמו.

‏הושע.
משה.
כן על ידי שליח.
"וּבְנָבִיא הֶעֱלָה יהוה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וּבְנָבִיא נִשְׁמָר׃" (הושע יב 14)

‏הושע.
הכעיס אפרים. תמרורים – יש גם בכי תמרורים, יש תמרורי אזהרה, התורה בחינת 'הציבי לך תמרורים'.
"הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים וְדָמָיו עָלָיו יִטֹּושׁ וְחֶרְפָּתֹו יָשִׁיב לֹו אֲדֹנָיו׃" (הושע יב 15)

‏הושע –
רתת – אימה, טרור, הפחדה, היסטריה, כשידורי ערוץ 12 לדעתי.
"כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת׃" (הושע יג 1)

‏הושע.
אלוהים מושיע לבדו.
"וְאָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע וּמֹושִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי׃" (הושע יג 4)

‏הושע.
ארץ תלאובות – כך אני קורא לישראל היום.
"אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבֹות׃" (הושע יג 5)
ארץ לוהטת וקשה למחיה.

‏הושע.
שחל – אריה.
"וָאֱהִי לָהֶם כְּמֹו־שָׁחַל כְּנָמֵר עַל־דֶּרֶךְ אָשׁוּר׃" (הושע יג 7)

‏הושע.
שחיתות. כי עזבו את ה' ודרכו הטובה והנעימה.
"שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל כִּי־בִי בְעֶזְרֶךָ׃" (הושע יג 9)

‏הושע.
אולי רמז לשאול, שוב, או כיוב' –
"אֶתֶּן־לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי׃ ס" (הושע יג 11)
פירוש משיחיים –
בכעסי נתתי לך מלך ובזעמי אקח אותו.

‏הושע.
חטאת נסתרת.
"צָרוּר עֲוֹן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתֹו׃" (הושע יג 12)

‏הושע.
הוא בן לא חכם, כאילו דה.
ולא עומד בלחץ הלידה, כאילו דה.
"חֶבְלֵי יֹולֵדָה יָבֹאוּ לֹו הוּא־בֵן לֹא חָכָם כִּי־עֵת לֹא־יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים׃" (הושע יג 13)

‏הושע.
ביטול מוות המגפה.
"מִיַּד שְׁאֹול אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאֹול נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי׃" (הושע יג 14)
וכן –
וכופר בריתכם את מוות וחזותכם את שאול לא תקום – ישעיה.

‏הושע. סיום.
התשובה!
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יהוה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ׃" (הושע יד 2)
‏"קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל־יהוה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל־תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח־טֹוב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃" (הושע יד 3)
דברים – צדקה
ונשלמה פרים שפתנו – תפילה
ותשובה.
מעבירין את רוע הגזרה.
וכן לי חז"ל.
‏לא ארה"ב תושיענו!
"אַשּׁוּר לֹא יֹושִׁיעֵנוּ עַל־סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא־נֹאמַר עֹוד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ יְרֻחַם יָתֹום׃" (הושע יד 4)
‏מעפר תצמח שושנת יעקב.
"אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשֹּׁושַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנֹון׃" (הושע יד 6)
כטל – כחסד המחיה.
‏ישתבח ישראל כזית, משבעת המינים.
"יֵלְכוּ יֹנְקֹותָיו וִיהִי כַזַּיִת הֹודֹו וְרֵיחַ לֹו כַּלְּבָנֹון׃" (הושע יד 7)
‏"אֶפְרַיִם מַה־לִּי עֹוד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרֹושׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא׃" (הושע יד 9)
פירוש מדעי – אני ענתו ואשרתו. כי בישראל אז היה פולחן  האלה ענת (כתב עליה קאסוטו) ואשרה (נמצאו כתובות "ליהוה ולאשרתו" לרוב). והושע אומר – זינחוהם
‏סיום.
"מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבֹון וְיֵדָעֵם כִּי־יְשָׁרִים דַּרְכֵי יהוה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם׃" (הושע יד 10)
פירוש אישי/נפוץ – אותן הדרכים ממש, דרכי ה' – צדיקים הולכים בהן, רשעים נכשלים בהן. וכן אמרו חז"ל – זכה – התורה היא לו סם חיים, לא זכה –
‏סם מוות. (ואני אומר – תרופותיהם – רעלים).
‏הושיע ה' את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם.
כן יהי רצון.

נאומו הראשון של זרובבל השני

יומן צהריים (חלקי), 31.7.25

‏הורסי הזמירים! מאייל גולן שהשחיתו במותרות, כמו את כל הש"סניקים הארורים, למעט עדינה, ועד הרמטכ"ל הקרימינל מיחידת עורב. באין ציפור שיר גם עורב ייקרא זמיר – ויש ציפור שיר, כאן, אני. אבל לא מקשיבים לה, אלא שלחו בה את הנץ ואת הנשר.

‏לנו יש יורה דעה (הכשרות בבגטים)
להם יש מאגיסט.

‏האהבה.
איסה סיר יפה סה "אם בלשונות" סל אברהם טל, ממש סיר הסירים אסר לסלמה.
והלכתי לבדוק את המקור, למרות שהרבנים אמרו שאסור, וסה ממש פרק יפה. כך הוא פותח –
‏"אִם בִּלְשׁוֹנוֹת בְּנֵי אָדָם וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין בִּי אַהֲבָה, הֲרֵינִי כִּנְחֺשֶׁת הוֹמָה אוֹ כִּמְצִלְתַּיִם רוֹעֲשִׁים." (הראשונה אל הקורינתים יג 1)

וסה ממש נכון. וגם כל ההמשך שם. אתן יכולות לקרוא לבד, בנות, יש את זה ברשת האינטרנט.

‏בקורס של העריכה הלשונית לימדו אותנו כל מיני שטויות שהם המצאות של הרבנים הרשעים. כתבתי על זה מאמר קצר בקבוצת הפייסבוק שלנו "רווח כפול" (למה צריך שיהיה רווח כפול? לא מספיק להתפרנס ביושר מיגיע כפייך?) ומאז אני נרדפת באכזריות גדולה. אחד השיבושים שלהם – הינה, שגם שינו את הכתיב המסורתי
‏שלו – לא הנה והנני, כפי שמקובל אלפי שנים לפי הכתוב בתנ"ך, אלא הינה והינני. מה זה?? עוכרי ישראל לדעתי. וגם פוסלים את המילה הינָה. למשל – הינך יפה רעייתי – פסול. הם אומרים שצריך לומר – את יפה. איזה משבשים! אבל הנביא ישעיה כבר צפה את מעשיהם ברוח אלוהים וכתב –
‏"רִאשֹׁון לְצִיֹּון הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַ͏ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן׃" (ישעיה מא 27)
פעמיים הינה! מהראשון לציון ועד המבשר.
כי הנני – משמות האלוהים הוא. וכפי שנאמר –
"לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיֹּום הַהוּא כִּי־אֲנִי־הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי׃" (ישעיה נב 6).

‏אולי היחידה שבסדר היא הילה קורח, כי אמנם היא גם רופאה (בעעע) וגם עשירה כקורח (בעעעעע), אבל יש לה הילה – כמו לישוע, הירח, הלבנה – וזה מכפר על הכול.

‏אני לא מוותר על ישעיה השני שלי, אלחם עליו. זה החלק הכי טוב בתנ"ך.

‏יחזקאל הזה, חזי, חזקי – ימח שמו. אמנם היה בומבה של נביא, כמו שאמרו החלונות הגבוהים, אבל גם מטורף וגם מנבל פיו בתועבות מיניות. לא פלא שרק במאי מטורף כמוהו, טרנטינו, אהב אותו.
אני בסטייל אחר – של ישעיה השני המתוק מדבש, והשתמע קולי רחוקי שלי, למשל, מאותו אלבום.

‏תנא.
גמרא אני לא אוהבת, גם לא את צורת הלימוד הברוטלית. אני מעדיפה צורת לימוד טלית בלבד, נעימה כזאת – ואת המשנה. שם יש דברים מעניינים, כמו שמות הצמחים – ציפורן, ולבונה, וקינמון (יש לי בבית, הוא מוסיף המון), אז אהבתי. וכשהייתי בישיבת הר ציון שבעיר העתיקה (לא להעתיק! אני הייתי שם)
‏ליד קבר דוד, ששם בקומה השנייה (אתם בקומה, תגידו?) סעד ישוע את הסעודה האחרונה, לפי מה שהם מספרים. רק פעם אחת נכנסתי שם לבית הכנסת בלי כיפה (כי הייתי מורידה אותה בחוץ) ומישהו צרח עליי נורא – ומאז אני בטראומה מבתי כנסת. והיו עוד מקרים כאלה איתם.

‏זעם אלוהים אשא, וזעמו –
מה אתם מזלזלים??
‏מזלזלים – ומוזילים. את עצמם מייקרים (שלום לכם, דה מרקר, המייקר?) ואחרים מוזילים. כפי שאמרתי לנועה. הינה לכם כל סיבת עליית המחירים, בלי להיות 'קלקלנית'. כזאת שמקקלת ומקילה ראש. וכי ספרות, שירים, מוסיקה, ותנ"ך, אינם ראויים בעיניכם? אז אתם לא ראויים, לכלום.

‏במקום…. מילת המפתח שגנבו… במקום לשלם דמים כחוק וכמוסר – החליטו לשפוך דמים בלי סוף ללא הצדקה – וזעם אלוהים על כך, וישמיד את הממלכה החטאה שחטאה והחטיאה מתחת שמיו.

‏לכם יש זמן בשפע…
לאלוהים לא
זמנכם עבר –
ונכשלתם בבחינה.
‏אולי תשאלו את אבשלום אליצור, הוא פיזיקאי שמתמחה בזמן – איך אפשר להחזיר *יותר מהר* את כל החטופים המעונים? ולאומרים – בכל מחיר? בטח שלא! צריך לבדוק בתעריפון, וכן הצמדה למדד וריבית פיגורים.

‏אס דווקא צפיתי בתוכנית הכלכלית של ליאל קייזר ואסף אמסטרדמסקי, היה מעניין, וגם סה חלק מהמבנה החברתי. גם היה לי תיק השקעות קטן. אבל זרש החליטה – זה רש יהיה. והם – מנרמלים ומחשמלים.

‏ומה אני שומעת? ודומעת?
רק את קולות הדחפורים החופרים במוח בלי הרף כמו התלמודיים הארורים, בני השטן האלה. וסו הנקודה שהסכמתי אז עם הנביא אסף העברי שנשלח אלוהים יודע מאיפה, כי גם אני אמרתי אותו הדבר.
אלה אנשי מה העניינים? בונים בניינים.
אך אני כבר לא איש של מה קורא? אני קורא.
אלא…
‏מעוניינת לייסד בעולם שיטה חדשה-ישנה שבה שואלים –
מה שלומך, גברת?
ואני עונה – טוב, תודה, ואיך אצלך?

‏ואני מקשיבה ליחפה של נינט טייב, כי גם אני יחפה רוב הזמן, והיא אומרת שההצגה נמשכת. ואני אומרת – די!

‏אחד היה יגאל עמיר הגבר, והשאר רכיכות.

‏כל האימפריות הגדולות –
מצרים ורומא
האצטקים והאינקה
גם ג'ינג'יס חאן היה אצלי כאן, והוא לא ג'ינג'י בכלל, אם אתן שואלות
עד שהגענו לבבל, לבבילון
והיא הנוראה מכולן,
גם מארגון הנשים כולן שעומדות מנגד ולא עוזרות, אם להשתמש בביטוי מספר עובדיה (רק פרק אחד קיבל, אני שניים!).

‏חזון יוחנן טעה, לא רק שמיקם את המשפט הנכון שלו במקום לא נכון, אלא שכח להוסיף את ההמשך, או שנשמט בעריכה –
האומרים חכמים אנחנו ואינם, אין הם אלא משקרים.
בעצם, אוף, איסו טיפשה אני! את סה אמר כבר ירמיהו –
וחוכמת מה להם.

‏טוב נו, אני משערת שאחרי כל דברי אלוהים שכתבתי לכם אני צריכה ללכת לאחד החרטומים הארורים שלכם, שרק אליהם מפנים אותי (הם ינקדו זאת אחרת, לתועלתם תמיד) כל הזמן. בני השטן הארורים האלה.

‏מה עשו חכמינו אחרי שאמרתי שאני אישה? הביאו שוטרת ערבייה בשם רוע והורידו אותי בתחתוונים באמצע הלילה לניידת, בתוך איזור מגוריי הטבעי – והעולם מסתובב כהרגלו. לא לעוד הרבה זמן.

‏הייטק.
יושבים לי שם אנשים שמשתכרים מיליונים. ובערב משתכרים מיין. ולא מאהבה. ושום מוצר שלהם לא עובד כמו שצריך. כלום. למשל המקריא של וורד. כל פעם צריך ללחוץ פעמיים לפני שהוא מקריא. וכבר המצאתי לזה שם – הדוור מצלצל פעמיים. אז תשלחו איזה בודק תוכנה שיתקן את הבאג הזה (לקרדיט או תשלום
‏בהוגנות על תרומתי כאן באיתור הבעיה וגם במתן שם יפה לה – כבר איני מצפָה. אלה… אלה שהם אלה… אלה רק עושקים ועושרים וחולבים. ואין מתן. וחושבים שאלוהים טיפש ופראייר כמוהם – וגם את מטבע הלשון הזה שאני המצאתי – יגנבו בלי לתת קרדיט, וגם לא אשראי). הם דיטלנטים, חאפרים, וסטלין היה
‏משליך כאלה לגולאג.

‏על האישה עם הסירים הריקים – נחשף כל שקר הציונות.
על זה שאין מתן – תוחרב כל בבילון, הבלון הנפוח הזה של הקפיטליזם האמריקאי.

‏אנשי האף הגדול…
אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר בתנ"ך שכחו –
"מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה־אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה׃" (משלי כא 14)
על כן יוחרבו.

‏מעשה בחמישה בלונים –
החמישי היה בבילון הרשעה
והוא התפוצץ בקול רעש גדול.

‏חזון יוחנן.
אני לא אוהבת את יוחנן הסה. כל היוחננים וחננים (למרות שחבר טוב שלי מהנעורים נקרא חנן – חנן עמיר). לא את בשורת יוחנן האלילית, בניגוד לשלוש קודמותיה שהן בסדר. ולא את חזון יוחנן המופרע לגמרי.
הוא מתחרה ראוי, יוחנן, אבל לא הדבר האמיתי.
כך גם חנן בן ארי עם התותים שלו –
‏פייק! החיים שלנו תותים? לא שלי!
אני מעדיפה את תותים של להקת אתניקס, עם זאב נחמה – חצי נחמה אולי – ותמיר קלינסקי – בואי… נקנה רק תותים, ולא עוד מכונות של מלחמה. זה כבר שיר טוב, פצפיסטי, כמו שאיינשטיין היה, אלברט, ולא אלברט פירות.
‏וגם חבר שלי יאן, שזה יוחנן, מאמסטרדם, אמנם מנצל… לא – מנצח אותי בשחמט, אבל כנראה רימה אותי.

‏חינוך לנוצרים –
חלקים אליליים בברית החדשה, שיהודי לא יקבל – הבשורה לפי יוחנן, והמשכו – חזון יוחנן שאותו גם נוצרים שונים לא קיבלו. הוא לא אלילי, סתם מוזר
והכותב הכי יהודי, ממש כמו תנא קדום (אגב פעם הכרתי מישהי שנקראה כך, תנא,  תורכייה) – אגרת יעקב.

‏האמוראים – אנשי עמורה הם, ומסחרם בבלי. בא להם תנא… מה עשו לו?
‏והמורה לספרות הייתה אומרת על זה… כתבתי בספרי הראשון. מה זה משנה? אין בזה כסף, כפי שאמרה לי. ורק הכסף חשוב. הכול סחיר – סיסמת הביביזם הבבלי הארור, ואיתו כל הבבליים הארורים, כולל התלמוד הבבלי. כולל שכונת בבלי. כולל חנה בבלי. כולל טל שגרה ברחוב בבלי והיא כפויית טובה. גם בנות –
‏הכול סחיר. לכן תמיד היו לי סחרחורות. או בגלל הגובה. העיקר עם ברק יש להם בעיה – הכול שפיט – נכון! ארורים הם.

‏הורסי הזמירים! מאייל גולן שהשחיתו במותרות, כמו את כל הש"סניקים הארורים, למעט עדינה, ועד הרמטכ"ל הקרימינל מיחידת עורב. באין ציפור שיר גם עורב ייקרא זמיר – ויש ציפור שיר, כאן, אני. אבל לא מקשיבים לה, אלא שלחו בה את הנץ ואת הנשר.

‏לנו יש יורה דעה (הכשרות בבגטים)
להם יש מאגיסט.

‏האהבה.
איסה סיר יפה סה "אם בלשונות" סל אברהם טל, ממש סיר הסירים אסר לסלמה.
והלכתי לבדוק את המקור, למרות שהרבנים אמרו שאסור, וסה ממש פרק יפה. כך הוא פותח –
‏"אִם בִּלְשׁוֹנוֹת בְּנֵי אָדָם וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין בִּי אַהֲבָה, הֲרֵינִי כִּנְחֺשֶׁת הוֹמָה אוֹ כִּמְצִלְתַּיִם רוֹעֲשִׁים." (הראשונה אל הקורינתים יג 1)

וסה ממש נכון. וגם כל ההמשך שם. אתן יכולות לקרוא לבד, בנות, יש את זה ברשת האינטרנט.

‏בקורס של העריכה הלשונית לימדו אותנו כל מיני שטויות שהם המצאות של הרבנים הרשעים. כתבתי על זה מאמר קצר בקבוצת הפייסבוק שלנו "רווח כפול" (למה צריך שיהיה רווח כפול? לא מספיק להתפרנס ביושר מיגיע כפייך?) ומאז אני נרדפת באכזריות גדולה. אחד השיבושים שלהם – הינה, שגם שינו את הכתיב המסורתי ‏שלו – לא הנה והנני, כפי שמקובל אלפי שנים לפי הכתוב בתנ"ך, אלא הינה והינני. מה זה?? עוכרי ישראל לדעתי. וגם פוסלים את המילה הינָה. למשל – הינך יפה רעייתי – פסול. הם אומרים שצריך לומר – את יפה. איזה משבשים! אבל הנביא ישעיה כבר צפה את מעשיהם ברוח אלוהים וכתב –
‏"רִאשֹׁון לְצִיֹּון הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַ͏ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן׃" (ישעיה מא 27)
פעמיים הינה! מהראשון לציון ועד המבשר.
כי הנני – משמות האלוהים הוא. וכפי שנאמר –
"לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיֹּום הַהוּא כִּי־אֲנִי־הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי׃" (ישעיה נב 6).

‏אולי היחידה שבסדר היא הילה קורח, כי אמנם היא גם רופאה (בעעע) וגם עשירה כקורח (בעעעעע), אבל יש לה הילה – כמו לישוע, הירח, הלבנה – וזה מכפר על הכול.

‏אני לא מוותר על ישעיה השני שלי, אלחם עליו. זה החלק הכי טוב בתנ"ך.

‏יחזקאל הזה, חזי, חזקי – ימח שמו. אמנם היה בומבה של נביא, כמו שאמרו החלונות הגבוהים, אבל גם מטורף וגם מנבל פיו בתועבות מיניות. לא פלא שרק במאי מטורף כמוהו, טרנטינו, אהב אותו.
אני בסטייל אחר – של ישעיה השני המתוק מדבש, והשתמע קולי רחוקי שלי, למשל, מאותו אלבום.

‏ואני הולכת אחרי אברהם טל החמוד. אולי שכחתי חבר טוב שהיה לי בשנות נעוריי, שגם היה טל, אורי טל. ואני אוהבת טלים. גם שמתי לב שבבית החולים כל העו"סיות הטובות נקראו טל – שתיהם כאלה היו (אחת יפה כמו מלאך, ולא יכולתי להתאפק ואמרתי לה זאת. כמובן שנופפה את זה), טליה.אז אמרתי שזה שם של חסד ‏אפילו אמרתי לה את סה. אמרתי לה – אני אוכיח לך שטל קשור לחסד, מהכתובים, ולא אכפת לי מה תעשי לי. והבאתי לה את הפסוק –
"מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ יְהוּדָה וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן־בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ׃" (הושע ו 4)
והיא דווקא אהבה את זה, מוזר.
‏ואפילו תחיית המתים מקושרת לטל, לפי חז"ל הקדושים –
"יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אֹורֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׃ ס" (ישעיה כו 19)
הם אמרו שמכאן לומדים על תחיית המתים. ואני כבר כתבתי תסריט כזה, של להחיות רוח מתים.

*

כמה חיילי שוקולד נופלים לחינם?

חייל של שוקולד
מילים: חנוך לוין
לחן: שמוליק קראוס
קיימים 2 ביצועים לשיר זה

אקורדים 
בוא חייל של שוקולד
בוא אלי אל המשלט
שב תנוח אל תירא
ותשוב לעפרך.

הטבח מגיש בשר לרב הטבחים
רב הטבחים מגיש בשר לתותחים
כל האנשים אחים מתחת לפרחים
רועמים התותחים הילדים בוכים.

בוא חייל של שוקולד…

אחינו איש אמיץ היה על משמרתו נפל
חדרי ליבו פתוחים עכשיו לעשב ולטל
היה לו לאחינו דם אבל הדם אזל
לא ישיבנו עוד אפילו צו הגנרל.

שמאל ימין ימין הוא שמאל הגדוד הולך ושר
החיים מסורבלים המות הוא קצר
כל הגדוד הולך אחר עורפו של הרס"ר
הרס"ר הולך גם הוא בדרך כל בשר.

*

‏תנא.
גמרא אני לא אוהבת, גם לא את צורת הלימוד הברוטלית. אני מעדיפה צורת לימוד טלית בלבד, נעימה כזאת – ואת המשנה. שם יש דברים מעניינים, כמו שמות הצמחים – ציפורן, ולבונה, וקינמון (יש לי בבית, הוא מוסיף המון), אז אהבתי. וכשהייתי בישיבת הר ציון שבעיר העתיקה (לא להעתיק! אני הייתי שם)
‏ליד קבר דוד, ששם בקומה השנייה (אתם בקומה, תגידו?) סעד ישוע את הסעודה האחרונה, לפי מה שהם מספרים. רק פעם אחת נכנסתי שם לבית הכנסת בלי כיפה (כי הייתי מורידה אותה בחוץ) ומישהו צרח עליי נורא – ומאז אני בטראומה מבתי כנסת. והיו עוד מקרים כאלה איתם.

‏זעם אלוהים אשא, וזעמו –
מה אתם מזלזלים??
‏מזלזלים – ומוזילים. את עצמם מייקרים (שלום לכם, דה מרקר, המייקר?) ואחרים מוזילים. כפי שאמרתי לנועה. הינה לכם כל סיבת עליית המחירים, בלי להיות 'קלקלנית'. כזאת שמקקלת ומקילה ראש. וכי ספרות, שירים, מוסיקה, ותנ"ך, אינם ראויים בעיניכם? אז אתם לא ראויים, לכלום.

‏במקום…. מילת המפתח שגנבו… במקום לשלם דמים כחוק וכמוסר – החליטו לשפוך דמים בלי סוף ללא הצדקה – וזעם אלוהים על כך, וישמיד את הממלכה החטאה שחטאה והחטיאה מתחת שמיו.

‏לכם יש זמן בשפע…
לאלוהים לא
זמנכם עבר –
ונכשלתם בבחינה.
‏אולי תשאלו את אבשלום אליצור, הוא פיזיקאי שמתמחה בזמן – איך אפשר להחזיר *יותר מהר* את כל החטופים המעונים? ולאומרים – בכל מחיר? בטח שלא! צריך לבדוק בתעריפון, וכן הצמדה למדד וריבית פיגורים.

‏אס דווקא צפיתי בתוכנית הכלכלית של ליאל קייזר ואסף אמסטרדמסקי, היה מעניין, וגם סה חלק מהמבנה החברתי. גם היה לי תיק השקעות קטן. אבל זרש החליטה – זה רש יהיה. והם – מנרמלים ומחשמלים.

‏ומה אני שומעת? ודומעת?
רק את קולות הדחפורים החופרים במוח בלי הרף כמו התלמודיים הארורים, בני השטן האלה. וסו הנקודה שהסכמתי אז עם הנביא אסף העברי שנשלח אלוהים יודע מאיפה, כי גם אני אמרתי אותו הדבר.
אלה אנשי מה העניינים? בונים בניינים.
אך אני כבר לא איש של מה קורא? אני קורא.
אלא…
‏מעוניינת לייסד בעולם שיטה חדשה-ישנה שבה שואלים –
מה שלומך, גברת?
ואני עונה – טוב, תודה, ואיך אצלך?

‏ואני מקשיבה ליחפה של נינט טייב, כי גם אני יחפה רוב הזמן, והיא אומרת שההצגה נמשכת. ואני אומרת – די!

‏הם אף (!) פעם לא משלמים מחיר (!).

‏אם אלוהים יאפשר דבר כזה – אני אשתין גם עליו? מיהו חושב את עצמו, החרא הזה?
‏חבר שלי מידב חפר לי שנים על המקושש, יענו הלכות שבת, אולי בהקשר של עישון – תיפח רוחם, מה הבעיה בזה? אני לא מדליקה אש עם אבנים, ברוך השם היום יש מציות. ולפני כמה חודשים, לפני שנעלם שוב כדרך הנעלמים, דיבר על המקלל ש'גילה' שקיים בתורה. בור ועם הארץ. עכשיו נעשה חשבון למתחילות – קודם
כל – להפוך צד במשוואה, כי סה חוק 'הפוסל' שלמדנו, ו-וו'אללה, כמו שאומרים הצרפתים – זה שלטון המגדף את אלוהים. ולפי הנביא חגי השני כאן בטוויטר אנו בשלטון איש בושת, שהוא יאיר נתניהו – אז הוא המקלל. -הפתרון-
מחקן

פרויקט ואהבת – הקדמה

טוב, סיימתי את פרויקט 'על דברי הצומות וצעקותם', ואני פותח עכשיו בפרויקט חדש, שכבר הכינותי מראש, לקראת ראש השנה, הוא יום תרועה, שלקראתו צריך ללמוד ללכת באור פני ה', ככתוב – "אַשְׁרֵי הָעָם יֹודְעֵי תְרוּעָה יהוה בְּאֹור־פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃" (תהלים פט 16), ולשם כך אני רוצה ללמד
‏את מצוות אהבת רעך בהקשרה המלא, מה שגם ישוע וגם רבי עקיבא, ואפילו פרופ' ליבוביץ שטיפה הרחיב אותה, לא עשו. ולשם כך צריך פשוט לקרוא את שני הפסוקים המתארים אותה, המופיעים בספר הברית שכתב משה, לפי שפינוזה, בפרשת קדושים, לפי חלוקת הפרשות של חז"ל, שבספר ויקרא פרק יט –
‏(יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.

(יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה.

בינתיים רק נתבונן בפסוקים המקסימים האלה, לדעתי, אם שואלים אותי, ונראה אילו תובנות
‏יערה עלינו אלוהים מרוחו, בהמשך.

‏אני בעד שיטת השיקום האינטנסיבי של לורל פאריז, שראיתי עכשיו בפרסומת.
‏גם נהניתי לראות את דברי התורה המחכימים של הרבה סיוון רהב מאיר. אשתדל לצפות בה בכל שבוע, אם לא יתנתק לי האינטרנט שוב.

‏אני מציע לייסד פינה חדשה בערוץ 12 –
תורה בקטנה, לכוסיות עסוקות.

ואהבת בהקשר המלא, ד

ואהבת בהקשר המלא, ד
תורה בקטנה, לכוסיות עסוקות
פרויקט לראש השנה התשפ"ו
הרבנית רוק.

שומעות בנות? סליחה שאני מפריעה לכן כך באמצע יום שישי העמוס, עם כל הניקיונות והבישולים, אבל חשבתי על עוד משהו שאני חייבת לשתף אתכן בו, ככה בקטנה.
כאן הרבנית רוק, הרוקיסטית, כמו איגי וקסמן – אך עליה בפעם אחרת.
חשבתי על אחותנו דינה. הסיפור שלה בעייתי ועצוב, מלא דינים. ככה זה כנראה כשאת גודלת בבית מלא בנים, נכון? אז יום אחד היא יצאה לעיר, וחז"ל מייד האשימו אותה שהיא יצאנית, כמו שאמרו גם על לאה אימהּ. כי הם רוצים שנישאר בבית ונבשל להם ונכבס להם ובעצם נהיה משרתות שלהם. זאת הפנטזיה שלהם. ככה גם כתב הרמב"ם, שאחרי הכול היה רב חשוך שחי בתקופה חשוכה ובאיזור חשוך – שלאישה אסור לצאת מהבית, אלא רק פעם בחודש. אחרת היא נחשבת פרוצה. אבל זה לא היה נכון אז, ובטח שזה לא נכון היום. היא יצאה להתאוורר קצת, לנשום אוויר נקי, וכמו שהכתוב אומר – לפגוש את חברות שלה – לִרְאֹות בִּבְנֹות הָאָרֶץ. אולי הלכו לשוק המקומי לעשות קצת שופינג, מה רע? אבל אז בא שכם בן חמור ואנס אותה. למה? מי שכתב את התורה היה חכם והוא רמז לנו זאת בשמו – הוא היה בן חמור. הוא היה חמור ואבא שלו היה חמור. וכפי ששרה שי המבר בשירה היפה 'בחדר הסגור' על דברים כאלה – זה חמוּר, חמוּר מאוד. כי גם בלשון העברית יש חוכמה רבה, ושתי המילים האלה קשורות זו לזו. או כפי שאני אומרת תמיד – דברים חמורים קורים במדינת החמורים. ואז לא נותר לבנות המסכנות האלה אלא להסתגר בחדר שלהן, נכון? כי אין מי שיגן עליהן.
ולכן שמעון ולוי שיצאו להגן על כבוד אחותן בעצם התכוונו לעשות דבר טוב, אבל כמו שנאמר למלך כוזר בחלום, בספרו של רבי יהודה הלוי, הכוזרי – כוונתיך טובות, אך מעשיך אינם רצויים. כי הם הרגו עיר שלמה, וגם נהגו בתרמית, לכן הבאישו את ריחו של יעקב בעיניי תושבי הארץ, וזה בדיוק מה שהוא אומר להם בסוף ימיו, כשהוא מקלל אותם במקום לברך. מה בדיוק היו צריכים לעשות? אני לא יודעת. כמנהג הימים ההם. היום בשביל זה יש פשוט בתי דין. וזה אולי סוד שמה של דינה, שאליו כיוונו כותבי התורה ברוח אלוהים אשר עליהם – שאתה דינה של דינה יש לעשות בבתי הדין, ולא לקחת את החוק לידיים, ובטח שלא לעשות טבח המוני שכזה בתושבי האיזור, כי אז, כפי שאומרים חז"ל – יצא שכרם בהפסדם.
ומה קרה איתה אחר-כך? אני לא יודעת. יש כמה מדרשי חז"ל על כך, אך שכחתי אותם, או שאיני מחשיבה אותם. את זה אתן יכולות לשאול רבניות אחרות. ברוך השם, היום לא חסרות רבניות.
וזה אולי כבר מתחיל לגעת בחלק היותר מוכר של הפסוקים שאנו דנות בהן – ואהבת לרעך כמוך. או כפי שאמר הלל הזקן, שחי עוד לפני ישוע ורבי עקיבא – מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך. ושמעון ולוי לא נהגו כך, אלא היו אגואיסטים וחשבו רק על עצמם ועל טובת עצמם, ואמנם גם על טובת אחותם, אך נכשלו בחישוב הכולל.

סיפור יוסף כסיפור מגדרי

סיפור יוסף כסיפור מגדרי
הרבנית רוק (פסבדונים)
פרויקט ראש השנה התשפ"ו
ואהבת, בהקשר המלא
תורה בקטנה, לכוסיות עסוקות

למה האחים שנאו את יוסף, בעצם? אני רוצה לטעון שאולי הוא היה שונה מבחינה מגדרית. גם חז"ל אמרו שהיה 'מסלסל בשיערו', כלומר או מטרוסקסואל או הומוסקסואל. וכך הציג אותו יפה יניב ביטון המוכשר כשד בתוכנית הטלוויזיה המעולה, 'היהודים באים', שעקבתי אחרי כל פרקיה בעניין רב ובהנאה רבה.
גם השר שהוא עבד אצלו רומז בשמו לעניין זה – פוטיפר, משהו שקשור אולי לפותים, איבר המין הנשי בלשון הקודש. והיום אולי הוא פוטין, שונא הנשים העריץ הזה. ואשת פוטיפר העלילה עליו כל מיני עלילות, בגלל השונות המגדרית שלו, ויופיו הרב, כפי שמסופר גם במדרשים שלנו וגם בקוראן הקדוש למוסלמים. הם מספרים שהנשים היו צופות בו בזמן שהיו מקלפות אתרוגים וחותכות את אצבעותיהן מרוב שהיו מהופנטות ממנו. כי היה יפה כמו אישה, ואולי היה בסוד אישה, כפי שד"ר אלי שי כתב על שבתאי צבי בספרו "משיח של גילוי עריות" – הספר היחיד שקראתי על האיש הזה, אני מודָה. ואני חושבת שגם אנטיוכוס היה אדם כזה – שונא כוסים וכוסיות, כפי ששמו מרמז, וכאלה הם כל העריצים הגברים, בעצם. זה יסוד העריצות הגברית, כפי שאנחנו יודעות היטב.
אך מעניין שיוסף בסוף התחתן עם אסנת בת פוטיפרע. אני רוצה לומר שאולי זה אותו אדם, פשוט שהתחילו לשים עליו עין. כי עד אז עשה מה שהוא רוצה ואף אחד לא ממש פיקח עליו ולא בדק. ואחרי שבדקו מצאו שכל מה שאמר היה שקר, ואותו שמו בכלא, ואת בתו נתנו ליוסף לאישה. ככה לפחות אני רוצָה לפרש.
וגם יוסף השתנה. הוא לא נשאר אותו בן אדם. אני אומרת שהוא קיבל וחיבק את החלק הנשי שבו. ואיך אני יודעת זאת? כי הכתוב אומר זאת במפורש! כי כך קרא יוסף לבנו הבכור וזה ההסבר שנתן לשמו –
"וַיִּקְרָא יֹוסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכֹור מְנַשֶּׁה כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִי׃" (בראשית מא 51)
מה הכוונה נשני? מפרופ' רחל אליאור למדתי כי זכר הוא מלשון זיכרון, ואישה היא מלשון נשייה. למרות שזה תמיד היה קשה לי, כי הרי אנחנו יודעות היטב שהמציאות הפוכה – הגברים לא זוכרים כלום, אפילו לא את ימי ההולדת שלנו, לפעמים, ואילו אנו, הנשים, זוכרות הכול, אפילו מה שקרה לפני שנים רבות. אנחנו זוכרות ולא שוכחות.
רגע, אני רוצָה לשלב כאן את הפסוק השני שאנו דנות בו –
לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה.
רש"י מסביר שלנקום זה פשוט לנקום, כלומר לעשות רעה למישהו על משהו רע שהוא עשה לך בעבר. ומשה אומר שזה דבר שאסור לעשות, אלא עלינו לסלוח. וכך אמר גם ישוע. ומה זה לנטור? רש"י אומר שזה בדיוק זה – לזכור משהו שקרה לפני שנים, ואז להזכיר אותו פתאום, גם אם אנחנו אומרות – אני לא אעשה לך מה שעשית לי אז… זוכר? עדיין זה נקרא לנטור, ומשה אומר שגם את זה אסור לעשות. אז במטותא מכן, בנות, תפסיקו לעשות את זה, כי ככה משה ביקש, בדבר אלוהים. שוב אני אומרת – אם משהו מפריע לכן – תגידו מייד, אל תחכו עם זה שנים בבטן. לדעתי זה גם יכול ליצור אצלכן בעיות בריאותיות. ואת זה כבר אמר חכם יהודי אחר – פרויד. לפעם אחרת.

בכל אופן, אם נניח שרחל אליאור צודקת, אז אני מפרשת שיוסף התחבר לחלק הנשי שבו. לו היה חי היום אולי גם היה בוחר לעבור תהליך כירורגי. ואולי לא. אי אפשר לדעת. בכל אופן אז ה' גם השכיח ממנו את כל הצקות בית אביו, שכולן בעצם היו על רקע שונותו המגדרית. וצריך לשים לב שהדבר הזה לא מנע ממנו להתחתן ולהביא ילדים. מה בדיוק היה אופי היחסים המיניים בינו ובין אסנת אנחנו לא בדיוק יודעות, אבל אנחנו גם לא צריכות להיות חטטניות מדי, כפי שחז"ל מעלילים עלינו שאנחנו כאלה, אלא ניתן לזוג הנחמד הזה לחיות את חייהם בפרטיות, ומה שהם, או אלוהים, יבחרו לשתף אותנו בו – נקבל בברכה, ובכבוד. אתן מסכימות איתי על הנקודה הזאת, נכון? תשאלו את עמית, שיוצאת עכשיו עם החטופה אמילי דמארי, כמה חטטנות של פפראצ'י למיניהם יכולה להזיק. אז בואו נכבד.

ואהבת לרעך כמוך, בהקשר המלא, א

ואהבת בהקשר המלא, א
תורה בקטנה, לכוסיות עסוקות
פרויקט לראש השנה התשפ"ו

‏מאת: הרבנית רוק (פסבדונים).

אני מרגיש שהפרויקט הקודם 'על דברי הצומות וצעקותם' היה קצת כבד מדי, אז את הפרויקט החדש לראש השנה, שאקרא לו 'ואהבת לרעך כמוך, בהקשר המלא' כאכתוב בצורה קלילה יותר, במסגרת הפינה שאני רוצה לייסד. – 'תורה בקטנה, לכוסיות עסוקות', שחשבתי על זה אחרי שראיתי את סיוון רהב מאיר מדברת בטלוויזיה בערוץ 12 על פרשת השבוע, דברים נעימים ומחכימים – אך בלי שום קשר לפינתה העמוקה מאוד. ואני שוקל האם כדאי לי להשתמש בלשון נקבה בשביל זה, כפי שלימדה מרב מיכאלי, כדי שהדברים יוכלו להתקבל טוב יותר אל קהל היעד המוצהר של הפינה, ובעצם – למה לא? אז את הדברים אעביר בלשון נקבה, כי איני מתבייש בחלק הנשי שיש בי כחלק משלמות האדם במזיגה של יין ויאנג, לפי התורה הסינית, או אנימה ואנימוס, לפי תורת יונג, ששמו ממש רומז על מקור תורתו. וכדי לעשות צדק היסטורי אדבר אל קהל היעד הנשי, למרות שגם הבנים יכולים להקשיב.

אז קודם כל בואו נקרא, בנות, את שני הפסוקים בספר ויקרא פרק יט, המדברים על מצוות אהבת הרע, שגם רבי עקיבא וגם ישוע אמרו שהיא המצווה החשובה ביותר בתורה. כך כתב משה –
(יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
(יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה.
אני תחילה רוצה לומר מה אני מבינה מזה באופן אינסטינקטיבי, כי הקליטה הראשונה של בני האדם, ובמיוחד של הנשים, כפי שאתן ודאי יודעות, היא קודם כל בחוש. וגם המשיחים שדיברתי איתם הרבה אמרו לי – קודם כל תקרא את התנ"ך לבד, בלי פירוש. אז ככה באמת אנהג.

לא תשנא את אחיך בלבבך – כי כפי שאנו יודעות היטב, אנשים לא ממש אומרים מה שהם חושבים ומרגישים בפנים. הם אומרים דבר אחד, אבל בפנים חושבים דבר אחר. אז בא משה ואומר לנו – אל תעשו את זה. אל תהיו צבועים. אל תגידו למישהו, או למישהי – אני אוהב אותך, כשבעצם אתה שונא אותו, או אותה. ומה נעשה אם אנחנו מרגישים או מרגישות שנאה, או רגש שלילי אחר, כלפי מישהו? בא משה ואומר לנו – פשוט תגידו לו, או לה. אל תשמרו בבטן. וזה המשך הפסוק – הוכח תוכיח את עמיתך. תגיד לה בדיוק מה אתה מרגיש. תגידי לו בדיוק מה את מרגישה. אנחנו לא קוראות מחשבות, ואם לא תגיד לנו – לא נדע. וגם אתם לא קוראי מחשבות. בשביל זה ה' ברא לנו פה ושפתיים ולשון. ומשה מסיים את הפסוק ואומר – ולא תישא עליו החטא. מה הכוונה? הכוונה היא שאם לא תגיד מה אתה מרגיש – אתה בעצם גם חוטא וגם מחטיא. כלומר שאתה מחטיא את המטרה. כי אז אתה תמשיך לכעוס, וגם היא תמשיך לכעוס, ולעולם לא תגיעו להבנה ולעמק השווה בצורה הזאת. רק אם תדברו ביניכם ותגידו בדיוק מה מפריע לכם – זה כבר חצי הדרך לפתרון הבעיה, ולחצי השני – ה' כבר יעזור. ככה אני מבינה ומסבירה את הפסוק היפה הזה של משה רבנו. ולפסוק השני, בנות, נגיע בפעם הבאה, כי כבר התעייפנו להיום, נכון? שבת שלום.

החלש צודק – הנשים צודקות, האימהות לא; הנץ החמה

החלש צודק – הנשים צודקות, האימהות לא; הנץ החמה

‏אני סובר שתמיד החלש צודק – תפיסה מרקסיסטית שהימנים יצאו נגדה. לכן הנשים צודקות. לכן הפלסטינים צודקים. ולכן האימהות לא צודקות, לא שרה שגירשה את ישמעאל, ולא רבקה שרימתה את עשיו. כי האימהות חזקות יותר מילדיהן, ולכן הם צודקים ולא הן. זו דעתי. וכך גם במקרה של אימא קוראז' לברכט.

גם אברהם לא היה צריך להקשיב לקולות שבראשו ולעקוד את בנו יצחק. וזה ידוע. אני הייתי עושה לאלוהים אצבע משולשת, כי כזה אני, חצוף. ולכן גם לא היה צריך לעקוד את ישוע. אני רוצה לתקן את טעויות העבר, לא לחזור עליהן. והושע אמר – חסד חפצתי ולא זבח. ותמיד התנ"ך גובר, זה ההסכם שלי עם אלוהים.
לפי חז"ל אז פרחה נשמתה ותמות, אז מה עשינו בזה?

‏ה' אמר לאברהם לשמוע בקול שרה, אבל הוא השכים לקום במקום לחכות לבוקר ולהתייעץ איתה, והיא בטח הייתה אומרת לו לא לעשות זאת, והיה חייב להקשיב לי, כי כך אמר לו אלוהים קודם, והכול היה מתנהל יפה. ולכן גם אברהם חטא כשקם מוקדם, וגם אהבה וגם שנאה מקלקלים את השורה, ועדיף לקום בשעות סבירות ככה ב-8 בערך. ולא בהנץ החמה כמו מוכי ירח. ולדעתי זה כלל כללי – שמה שנאמר קודם לא מתבטל, ולכן גם אי אפשר לבטל מה שאמר מוחמד, שאין כפייה בדת, בניגוד למה שאומרים רבני המוסלמים, שהם רשעים כמו כל הרבנים המעוותים את דברי הנביאים עצמם.

*

‏הנץ. אלה הקמים בהנץ החמה – אברהם ובלעם – מקלקלים את השורה (ולא את שורת הקוק, אולי את מועצת השורה), בין אם מאהבה בין אם משנאה (פעם דנתי על זה עם צחי…). ואני רוצה שדברים יתנהלו כשורה. אני גם שונא לקום מוקדם, כי אני כאריק איינשטיין שאהב לישון, לפחות בשיר שלו. וכך הרי מת דקארט
‏בגלל הנסיכה השוודית ההיא. ואלה אותיות עוצמה יהודית – לכן אני פוסל אותם. בשביל לקום לעבודה, מספיק לקום ב-7 ככה. ואריק תמך בעבודה – שלוש ארבע ולעבודה, הוא שר. וגם בהפועל תל אביב תמך. ושאר עניינים חסויים ומסווגים אשאיר לעצמי.
‏הנץ, העיט צבוע, הנשר – עופות טמאים הם, טורפים, בניגוד ליונה הלבנה והטהורה, יונה הנביא, יונה וולך, ויונה אליאן קשת. טוב, חפרתי מספיק. יאללה ביי.
‏כשהריצו את ערוץ 2 שידרו אז את הסרטים האירוטיים שלה… מאז מחביאים אותם. וגם את סרטי ג'ורג' עובדיה – נורית וכאלה.

אריוך דמעתי – הזמר המזרחי; סדום ועמורה, אדמה וצבועים

אריוך דמעתי
‏כותרת אפשרית לכל שירי הכאב של הזמר המזרחי – ואולי אשלב זאת בשיר הבא –
אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי.
‏ועתה אני רואה שאריוך היה מהמלכים ששחרר אברהם משבי מלכי הרשע של סדום ועמורה, אדמה וצבועים, כפי שמסופר (תספרו כבר, כן) בבראשית יד –

א וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ־שִׁנְעָר אַרְיֹוךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גֹּויִם׃
‏ב עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת־בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת־בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ (צביים) צְבֹויִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא־צֹעַר׃
טעיתי, אברהם הציל את מלך סדום. טוב, גם כאן אני אתקן אותו ואציל את מלך אריוך דמעתי – הוא זוהר ארגוב, ההולך בדד, כמו בנצ'י מאסקימו לימון הראשון, וכפי שכתבתי בספרי, מי שאומר 'אך עשרתי מצאתי און לי' ומסתמך על כוחו אונלי, סופו שישאר לונלי, משהו כזה כמו האזרח קין, אבל יצא ההפך ואני המבודד. עולם הפוך. ויש עוד רמז לכך, כי המלחמה הייתה ליד ים המלח בעמק השדים – ואני זוכר שפעם מישהו שם דיבר איתי על כך – וזה השד העדתי, כמו שאומר מאיר אריאל בשירו תקווה, משירי החגים שלו – שעון ושד, שזה שעון הרשע והשד העדתי.
‏והפעם לוט, או הפסאודו-לוט, הוא הרשע. וצריך להסיר את הלוט.

סדום ועמורה, אדמה וצבועים –
‏אנשי סדום ועמורה, אדמה וצבועים, שוב –
סדום – מגדריים באטלרים, ועושקים איין ראנדיסטים שחברו יחדיו.
עמורה – גמרא, התלמוד הבבלי, אנשי הגומורה.
אדמה – מתנחלים משיחיים של הרב צבי יהודה, שלהם אדמה חשובה מאדם.
צבועים – הפרושים, הדתיים ובעיקר החרדים, שעליהם דיבר ישוע, גפני ופרוש.

למען ספות הרווה את הצמאה, שורש פורה ראש ולענה

לאחר שרחצתי את גופי ברחיצת ישוע המלבבת ומהטהרת וניקיתי אותו מכל הסחי ומאוס המצטברים סביבי – וגם את חדרי אני צריך לנקות, הכול מלא ג'יפה – אני רוצה לומר דבר מה, אז אוסקוט רגע –
בניגוד למעין נביא או איש שב"כ שפעל בזמנו, אסף העברי שמו, שטען שרק ארבעת הספרים הראשונים בתורה הם ספרי קודש, אני חלקתי על דעתו וסברתי שכל התנ"ך הוא ספרות קודש, וכך גם כאשר דיבר נגד הנביא שמואל, כנראה בדרך הרמז, לא קיבלתי את דבריו, כי שמואל הנביא היה נביא לה' באמת ואין לקנדם אותו. וכך גם איני מקבל את שלילתו של ספר דברים. אדרבא, באותו הזמן היה דיון מעניין על מגילות שפירא של ספר דברים, ומהם עולה, כנראה, שספר דברים מורכב משני ספרים שחוברו יחדיו – החלק הסיפורי והחלק של החוקים – ושניהם חשובים, אך ספרים נבדלים.
וכך בחנתי את התוצאה הראשונה של השורש רו"ה. ואגב, כך אני ממליץ לכולם לעשות. במקום לבדוק פרטים בגוגל ובפייסבוק, שאנו גם לא תמיד יכולים לדעת מה רמת אמינותם, פשוט לבדוק בתנ"ך. יש היום כמה אפליקציות מצוינות שאפשר להזין בהן מילים והן מביאות את כל הופעות המילה בתנ"ך, מה שפעם הצריך חיבור קונקורנציות עבות כרס.
וכך ראיתי שהתוצאה הראשונה היא מספר דברים פרק כט, וכך כתוב שם –
"פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אֹו־אִשָּׁה אֹו מִשְׁפָּחָה אֹו־שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבֹו פֹנֶה הַיֹּום מֵעִם יהוה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵי הַגֹּויִם הָהֵם פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה׃" (דברים כט 17)
"וְהָיָה בְּשָׁמְעֹו אֶת־דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבֹו לֵאמֹר שָׁלֹום יִהְיֶה־לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפֹות הָרָוָה אֶת־הַצְּמֵאָה׃" (דברים כט 18)
"לֹא־יֹאבֶה יהוה סְלֹחַ לֹו כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף־יהוה וְקִנְאָתֹו בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בֹּו כָּל־הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה יהוה אֶת־שְׁמֹו מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם׃" (דברים כט 19)
"וְהִבְדִּילֹו יהוה לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלֹות הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתֹּורָה הַזֶּה׃" (דברים כט 20)
ולמילים הקשות כאן – ורוב הדברים מובנים – אני נעזר בפירוש שבאפליקציה המצוינת של התנ"ך של המשיחיים, שהיא קלה ונוחה, ואפשר גם לשמוע שם הקראה של הפרקים מפי קריין בקי אחד, שלא משבש, כנראה תימני. והפירוש שם הוא טוב כפירוש בסיסי בלבד, כמובן, וכך הם מפרשים –
כאשר ישמע את דברי השבועה הזאת, יברך את עצמו ויאמר: 'אין לי ממה לפחד אף על פי שאני מקשה את לבי, כי הצדיקים מתים עם הרשעים'.  וזו היא דעת כפירה, הכופרת בהשגחת ה' ובכך שיש שכר ועונש בעולם – והיא נגד עיקרי האמונה, ואני מתנגד לה.