חוקי הקארמה

שוב חוזר לרגע לבלוג הזה, בעקבות ההתפתחות האחרונה.
בסוף השבוע שמרית מאיר, בעלת תפקיד בכיר במשרד של בנט (לא זוכר בדיוק את תיאורו), נתנה ריאיון לידיעות אחרונות, שבו, כפי שהבנתי (לא קראתי אותו), הוציאה הרבה סודות לא נעימים.
ובמוצ"ש התראיין גל בייסברג, יועץ אסטרטגי לשעבר של בנט, לאיילה חסון וחשף עוד סוד – שהתוכנית להקים את הקואליציה שהוקמה תוכננה עוד לפני הבחירות.
כאן יש פסוק מתאים אחד בולט, שכבר הבאתי כמה פעמים בעבר, ועתה אביאו שוב –

הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בוֹ כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ.
ישעיה לג, א.

פירושו ברור.
ואין צורך לציין כי רבים מבוחרי בנט מרגישים נבגדים על-ידו.

אלה חוקי הקארמה.

*

את הפסוק הזה, אגב, הבאתי בעבר שלוש פעמים, להלן מהאחרון לראשון –
כשקמה ממשלת בנט.
כשחברת הכנסת מירב כהן פרשה ממפלגת גנץ ועברה ליש עתיד, לאחר שגנץ הפר את הבטחת הבחירות שלו.
ולאחר נאום גנץ, לקראת פרישתו ממשלת האחדות עם נתניהו.

בית שאול הולכים ודלים

ובכן, בחירות בפתח, וזה זמן טוב לחזור לרגע לבלוג הזה.
הרבה נאמר ועוד ייאמר בנוגע למפה הפוליטית, ובכל אופן יש דבר אחד הראוי להדגשה –
נראה שהציבור בישראל הופך לימני יותר ודתי יותר. ימני יותר – כי אין עוד רבים המאמינים בתהליך השלום, וגוש השמאל לא מציע אלטרנטיבה רעיונית רצינית, למעט 'מלחמה בשחיתות', או בשם האחר שלה – 'רק לא ביבי'. אך זו גם תוצאה של השפעה דמוגרפית, וכאן אנו מגיעים לחלק השני –
דתי יותר – פשוט, כי הדתיים יולדים יותר, גם בציבור הדתי-לאומי, ועוד יותר בציבור החרדי. במצב עניינים שכזה המפלגות הדתיות תלכנה ותגדלנה, ואילו מפלגות השמאל החילוני תלכנה ותתכווצנה.
וזה הזכיר לי את הפסוק שנאמר על מלחמת בית דוד בבית שאול –

וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.

שמואל ב, ג, א.


תפיסת השלטון לא קרתה ביום אחד, אלא זה היה תהליך שארך מספר שנים. שם מדובר בהצטרפות למחנה דוד, ואילו כאן – בנתוני ילודה.

בכל אופן, דומני שאת המצב הזה אין להכחיש ואין לעצור. ואם תאמרו שיש גם הרבה היוצאים מהחברה החרדית – לפי מה ששמעתי אלו לא אחוזים רבים.

במצב עניינים שכזה טוב יהיה אם הציבור החרדי, ואיתו כל גוש הימין, יתחיל לקחת אחריות ולהתכונן לשליטה מוגברת במדינה.

לפי מה שמשדרים – יכול להיות שזה קורה, וחרדים כבר מתחילים להשתלב יותר בשוק התעסוקה. ובכן, צריך לעודד זאת ולהמשיך בקו זה.

ובאשר למציאות הפוליטית והחברתית במדינה – אין לי מה לומר. נקווה לטוב.

(וכן, דומני שכבר כתבתי זאת בעבר. זו רק תזכורת).

אגרת

בנט כתב 'איגרת', וזה החזיר אותי לרגע לבלוג זה לבדוק את הופעות המילה בתנ"ך.
המילה 'אגרת' מופיעה ב-10 פסוקים, כולם מהספרים המאוחרים – אסתר, נחמיה ודברי הימים.

לפי מילון ספיר –
איגֶרֶת, אִגֶּרֶת
1. [תנ] מִכתב, הודעה, אם בכתב ואם בעל-פה, שנשלחו בידי רץ מיוחד.
2. [תנ] שטר, תעוּדה, מִסמך רשמי.
3. [יב] ז'נר ספרותי שעיקרו כתיבה המופנית כמכתב ליחיד או לציבור מסוים, כגון איגרות הרמב"ם.

נראה שאיגרתו של בנט היא במובן 3, של ימי הביניים, ובמובן זה מצאנו אגרות נוספות, כגון אגרת הרמב"ן.

מבחינת האטימולוגיה, מילון ספיר מציין –
איגֶרֶת, אִגֶּרֶת
מפרסית: "אנכארה" מילה שפירושה סיפור, כתב. אל השפה העברית הגיעה, כנראה, מהמקבילה הארמית: אִגַּרְתָּא. המילה מצויה בצורות דומות גם באשורית, בסורית ובשפות שמיות אחרות. יש לציין שיש גם דעות אחרות לגבי מקורה של המילה.

ויקימילון מרחיב יותר –
גיזרון
מקראי. מאכדית: ₊℈⌅ (egertu) – 'לוח חרות, איגרת, מסמך משפטי'. המילה קיימת גם בארמית ובסורית: ܐܓܪܬܐ (אִגַּרְתָּא).

המילה חדרה גם לפרסית עתיקה: ΠΥμΠ (אַנְגַרָה) – מכתב, אגרת. גם בסורית השתמרה הצורה ܐܝܓܪܬܐ (אנגרתא). משם היא הגיעה ליוונית: ángaros) ἄγγαρος) בהוראת: שליח רכוב להעברת מכתבים רשמיים. ככל הנראה משם הגיעה גם המילה היוונית ángelos) ἄγγελος) – שליח, מלאך.

יתכן שיש קשר לאכדית: egēru – "אֵגְאֶרֻ": להיות נעול.

אלה הופעותיה –

אסתר ט, כו
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר עַל כֵּן עַל כׇּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

אסתר ט, כט
וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמׇרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כׇּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית.

נחמיה ב, ז
וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב אִגְּרוֹת יִתְּנוּ לִי עַל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר אֲשֶׁר יַעֲבִירוּנִי עַד אֲשֶׁר אָבוֹא אֶל יְהוּדָה.

נחמיה ב, ח
וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר לַבַּיִת וּלְחוֹמַת הָעִיר וְלַבַּיִת אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלָיו וַיִּתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ כְּיַד אֱלֹהַי הַטּוֹבָה עָלָי.

נחמיה ב, ט
וָאָבוֹא אֶל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר וָאֶתְּנָה לָהֶם אֵת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים.

נחמיה ו, ה
וַיִּשְׁלַח אֵלַי סַנְבַלַּט כַּדָּבָר הַזֶּה פַּעַם חֲמִישִׁית אֶת נַעֲרוֹ וְאִגֶּרֶת פְּתוּחָה בְּיָדוֹ.

נחמיה ו, יז
גַּם בַּיָּמִים הָהֵם מַרְבִּים חֹרֵי יְהוּדָה אִגְּרֹתֵיהֶם הוֹלְכוֹת עַל טוֹבִיָּה וַאֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה בָּאוֹת אֲלֵיהֶם.

נחמיה ו, יט
גַּם טוֹבֹתָיו הָיוּ אֹמְרִים לְפָנַי וּדְבָרַי הָיוּ מוֹצִיאִים לוֹ אִגְּרוֹת שָׁלַח טוֹבִיָּה לְיָרְאֵנִי.

דברי הימים ב ל, א
וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

דברי הימים ב ל, ו
וַיֵּלְכוּ הָרָצִים בָּאִגְּרוֹת מִיַּד הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו בְּכׇל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וּכְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּבוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר.

התפוצצות אוכלוסין

חזרה קצרה לבלוג זה.
הסתובבתי היום קצת בעיר, וכתבתי על זה פוסט בבלוג השני. עקרונית, מלא מלא אנשים, התפוצצות אוכלוסין.
ובערב הגעתי להולצר ספרים, בחוץ היה ספר תורה עם פירוש רש"י, פתחתי במקריות ומצאתי את הפסוק הזה (אין צורך לקרוא את כל הפירוש, כמובן). ושוב – התפוצצות אוכלוסין. זו באמת בעיה גדולה. בין היתר משפיעה על הדיור, התחבורה ועוד.
ואגב הפרקטיקה – היא פרקטיקה מיסטית. אני לא עושה אותה יותר מדי ברצינות, אבל זה דבר משעשע בעיניי.
ובכן, זה הפסוק (שמות א, כ) –

דבר שפתיים אך למחסור (שוב)

מפעם לפעם אני חושב לומר דבר מה ולא אומר אותו, ואז אני נזכר בפסוק, שנראה לי שכבר הבאתי בעבר –

בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר.

משלי יד, כג.


רש"י –

בכל עצב יהיה מותר – בכל יגיע מלאכה יש ריוח אבל דברי הבל אך למחסור.


מצודות –

עצב – גם העמל נקרא עצב כי עצב בעמל.

מותר – יתרון והרוחה.

בכל עצב – בכל דבר עצבון ועמל יגיעת המלאכה יהיה לאדם יתרון וריוח מה, אבל דבר שפתים – העמל בו הוא אך למחסור, כי ברוב דברים לא יחדל פשע.

*

ולאחרונה, כך נראה, זה קורה לי יותר ויותר.
יש לכך כמה סיבות –
ראשית, מה תועלת תצמח לי להרגיז אנשים? ולא שאני מתכוון לרע בדברים, אבל יוצא כך שדווקא מהדברים היותר נוקבים, היותר חריפים, אולי אף היותר שנונים – אנשים נוטים להיפגע יותר. אז בשביל מה?
ושנית, באמת בשביל מה? מישהו משלם לי על מה שאני כותב? יש לדברי בכלל איזושהי השפעה? אז אני מעדיף לשמור את הדברים האלה לעצמי.
ושלישית, עולה בדעתי שאוכל כך מוטב אף מבחינת אמיתת הדברים. זהו 'חזון המתינות' שאני קורא עליו עכשיו. וחלק ממנו באה הגישה שלא כדאי להגיד כל מה שרוצים, גם אם הדברים ממש מתבקשים, או יפים.
ויש עוד טעמים. ולמשל – שרשת האינטרנט היא ציבורית, ואיני יכול לדעת מי יקרא את הדברים.
אז האמינו לי שהיו לי כמה אמירות מעניינות בימים האחרונים, אבל העדפתי לשמור אותם לעצמי. וכך גם אנהג בהמשך.
אז מה כן אגיד? דברים המתיישבים על השכל ועל הלב, דברים שכדאי וכיף לשמוע. כמאמר חז"ל – אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע (שסופו להישמע).

*

בדקתי ואכן כתבתי בעבר –
https://dailyverses.news.blog/2021/11/03/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9a-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%95%d7%a8/

נבהל להון

לאחרונה שודרה תוכנית על המיזם של עדי קייזמן, שמכר דירות בברלין לישראלים, אך המיזם קרס ואנשים הפסידו שם כספים.
כל זה מצער מאוד, ואני מכיר אישית אנשים שנפגעו מכך.
כמו כן, ישראלים רבים רכשו דירות להשקעה בחו"ל, וגם שם רבים מהם נפגעו, או לפחות לא הרוויחו כפי שהם חשבו. (אמנם – אחרים דווקא כן)
בהקשר הזה חשבתי על הפסוק –

נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ.
משלי כח, כב.

נבהל – מלשון מהירות, לא פחד, ורע עין – קמצן.
אם כך זה תיאור הולם – הם מיהרו להרוויח הון, ובסוף יצאו בחסרון. אף כי הקמצנות אולי לא מתאימה כאן.

וכך מפרש שד"ל בפשטות –
איש רע עין – שאינו מיטיב לדלים, הוא נבהל ואץ להעשיר, ולא ידע כי זה יגרום לו חוסר ועניות.

ומלבי"ם מוסיף ביאור –
…ויל״פ (ויש לפרש) שהחסר יביא עליו, ר״ל (רוצה לומר) מה שחסר על ידו לעניי עם ע״י (על ידי) רעת עינו שאצר שערים לקבץ הון, ועי״כ (ועל ידי כך) חסר לחם עניים, זה יבוא עליו וישללו הונו…

סוד

המילה סוד מופיעה ב-21 פסוקים. רוב הופעותיו בנביאים האחרונים ובספרי החוכמה, ועוד פעם בשירה בבראשית.
למילה שתי משמעויות קרובות. לפי מילון ספיר –

סוד, סֹד
(מילון המקרא)
1. דבר סֵתר, כאמור בפסוק: "הוֹלֵך רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד" (משלי, יא, 13)
2. שׂיחת רֵעים, שיחה, תכנית מועצה, כאמור בפסוק: "אשר יחדָּו נַמְתִּיק סוֹד" (תהילים, נה, 15)

בראשית מט, ו
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר.

ירמיהו ו, יא
וְאֵת חֲמַת יְהוָה מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי הָכִיל שְׁפֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ וְעַל סוֹד בַּחוּרִים יַחְדָּו כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים.

ירמיהו טו, יז
לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי.

כאן בהקבלה לדבר ה', וכבר קרוב למשמע של דבר סתר –
ירמיהו כג, יח
כִּי מִי עָמַד בְּסוֹד יְהוָה וְיֵרֶא וְיִשְׁמַע אֶת דְּבָרוֹ מִי הִקְשִׁיב (דברי) [דְּבָרוֹ] וַיִּשְׁמָע.

ירמיהו כג, כב
וְאִם עָמְדוּ בְּסוֹדִי וְיַשְׁמִעוּ דְבָרַי אֶת עַמִּי וִישִׁבוּם מִדַּרְכָּם הָרָע וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם.

בביטוי 'סוד עמי' –
יחזקאל יג, ט
וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה.

דיבורו, דבר סתר –
עמוס ג, ז
כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יְהוִה דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.

תהילים כה, יד
סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם.

תהילים נה, טו
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ.

תהילים סד, ג
תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן.

מזימה על עם ה' –
תהילים פג, ד
עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ.

באסיפת מלאכים –
תהילים פט, ח
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו.

באסיפה –
תהילים קיא, א
הַלְלוּ יָהּ אוֹדֶה יְהוָה בְּכׇל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.

דברו, דבר סתר –
משלי ג, לב
כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה נָלוֹז וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ.

סוד – מכוסה –
משלי יא, יג
הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.

במקביל להתייעצות –
משלי טו, כב
הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם.
(בלי התייעצות המחשבות לא יתקיימו).

משלי כ, יט
גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב.

שמירת סוד –
משלי כה, ט
רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל.

מקביל לחכמה –
איוב טו, ח
הַבְסוֹד אֱלוֹהַּ תִּשְׁמָע וְתִגְרַע אֵלֶיךָ חׇכְמָה.

מתי סודי – חבורתי –
איוב יט, יט
תִּעֲבוּנִי כׇּל מְתֵי סוֹדִי וְזֶה אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ בִי.

איוב כט, ד
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חׇרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אׇהֳלִי.

אחשורוש ומרדכי


המלך אחשורוש מופיע ב-30 פסוקים, 28 מהם במגילת אסתר, ועוד שניים בספרים הבאים שיובאו.
בויקיפדיה נאמר –
רוב החוקרים מסכימים כי אין בסיס היסטורי לסיפור המגילה, אך מזהים את המלך חשיארש הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה"), ששלט בממלכת פרס האחמנית בשנים 465–486 לפני הספירה, כהשראה אפשרית לדמותו של אחשורוש.

ואלה הפסוקים הנוספים –
דניאל ט, א
בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְדָרְיָ֛וֶשׁ בֶּן־אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ מִזֶּ֣רַע מָדָ֑י אֲשֶׁ֣ר הׇמְלַ֔ךְ עַ֖ל מַלְכ֥וּת כַּשְׂדִּֽים׃.

כאן מוזכר הדור הבא – דריוש בן אחשורוש.

עזרא ד, ו
וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃

כאן יתכן והכתוב מתייחס בדיוק לסיפור המגילה. דבר זה אולי מחזק את אמינותה, אך מצד שני יתכן והכתוב מתייחס למגילה הכתובה עצמה ולא לאירועים ממשיים.

השם מרדכי מופיע ב-52 פסוקים, 50 מתוכם במגילת אסתר ועוד שניים בעזרא ונחמיה, להלן.
בויקיפדיה נאמר –
השם "מרדכי" הוא כנראה שם בבלי, ויש המשערים שמקורו הוא בשם האל הבבלי הראשי מרדוך. בתעודה פרסית מימי חשיארש הראשון, שיש חוקרים מסוימים המזהים אותו עם אחשוורוש, מוזכר גזבר הממלכה בשם מרדוכּה – שם המזכיר את שמו של מרדכי.

אלה הפסוקים הנוספים –
עזרא ב, ב
אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְ֠חֶמְיָה שְׂרָיָ֨ה רְֽעֵלָיָ֜ה מׇרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפָּ֥ר בִּגְוַ֖י רְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃

נחמיה ז, ז
הַבָּאִ֣ים עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָה רַֽעַמְיָ֨ה נַחֲמָ֜נִי מׇרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃

זה למעשה אותו פסוק, עם מעט שינויים. אין אינדיקציה מכאן שמדובר באותו מרדכי מהמגילה, אך בכל אופן מכאן שהשם הבבלי הזה כבר השתרש בישראל.

על הפליטים

סוגיית הפליטים מאוקראינה עכשיו על הפרק, ודיברתי עליהם בבלוג השני. פליטים מופיעים במקומות שונים בתנ"ך, ובאופן כללי הנטייה היא לדאוג להם. כבר כתבתי על כך לא פעם.
אז הפעם אתרכז בפועל זה, פל"ט, בתהילים. הוא מופיע 19 פעמים בו, והוא אחד מפעולות ה' ביחס למשורר – הוא מפלטו ומקלטו.

הנה הופעותיו –

תהילים יז, יג
קוּמָה יְהוָה קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ.

תהילים יח, ג
יְהוָה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי.

תהילים יח, מד
תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי.

תהילים יח, מט
מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי.

תהילים כב, ה
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ.

תהילים כב, ט
גֹּל אֶל יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ.

תהילים לא, ב
בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי.

תהילים לב, ז
אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רׇנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה.
(פסוק קצת קשה).

תהילים לז, מ
וַיַּעְזְרֵם יְהוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.

תהילים מ, יח
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר.

תהילים מג, א
שׇׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי.

תהילים נה, ט
אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר.

תהילים נו, ח
עַל אָוֶן פַּלֶּט לָמוֹ בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד אֱלֹהִים.
(גם זה פסוק מעט קשה).

תהילים ע, ו
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהוָה אַל תְּאַחַר.

תהילים עא, ב
בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי הַטֵּה אֵלַי אׇזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי.

תהילים עא, ד
אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ.

תהילים פב, ד
פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.
(זו קריאה יפה ביחס לפליטים עכשיו).

תהילים צא, יד
כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.

תהילים קמד, ב
חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי.