הפסוק-תמונה היומי –
מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ.
תהלים קד, כד.

How manifold are Thy works, O LORD! In wisdom hast Thou made them all;
the earth is full of Thy creatures.

תמונה – lightricks.

בהמשך לפוסט שלי בנושא (אצרף אחר-כך), על הפסוק –
וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.
שמואל ב, ג, א.
שמתי אותו באפליקציית text to picture של Lightricks, וזו התוצאה –

וזה הפסוק באנגלית –

And the war between the house of Saul and the house of David was long; and David kept growing stronger, while the house of Saul were continuously growing weaker.

כמו כן, תחילה שמתי את בראשית א, א באפליקציה אחרת, וזו התוצאה –

וזה הפסוק באנגלית –
In the beginning of God's creation of the heavens and the earth.

וגם את הפסוק הקודם שמתי שם, אך הפעם התוצאה פחות מרשימה –

תודה למפנים אותי לאפליקציות אלה, בעלות היכולות המופלאות ממש.

הפוסט –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0FANwmPopufzUZhFtrpeN7gFUf9o3WftCgpPG1pxEmmEua73VkeqXW5sR71iRnyV3l&id=1596618201

הושע אומר –

עַל כֵּן חָצַבְתִּי בַּנְּבִיאִים הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי פִי וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא.
הושע ו, ה.

יש שפירשוהו על נביאי השקר –
אבן עזרא –
על כן חצבתי בנביאים – בנביאי השקר. ומשפטיך אור יצא כלומ׳: אחר כי נביאי השקר אינם, משפטיך אור יצא.

ויש שפירשוהו על נביאי האמת –
מצודות –
על כן – הואיל וכן דרכיכם לכן חצבתי לכם דברי ע״י הנביאים להיישיר אתכם לדרך הנכוחה אבל לא הועלתי כי הרגתי את הנביאים ע״י אמרי פי ר״ל הנבואה היתה סבה להיות נהרגים על ידכם כי כן הרגו את זכריה ואת אוריה על שנבאו בדבר ה׳.

ומשפטיך – ואיך א״כ יצא משפטיך לאור להצטדק בדין.

*

ולי נראה השני נכון.

הדר מוכתר ממפלגת 'צעירים בוערים' – בהתחלה נתתי לה צ'אנס, אמרתי נשמע מה היא אומרת, אבל היא אומרת רק סיסמאות נבובות ומציעה הצעות חוק הזויות.
ובעצם, הדבר רמוז בשם המפלגה – 'בוערים'. כמו בפסוק –

בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ.
תהילים צד, ח.

מפרש רש"י –
"בינו בוערים בעם" – קצת שוטים שבעולם.

ומלבי"ם מפרט קצת יותר, בדרכו –
"בינו בוערים, וכסילים מתי תשכילו". כבר התבאר (צ"ב ז') שהבער נבער מדעת, לא כן הכסיל הוא בעל דעת רק תאותו תעור עיניו, ויש הבדל בין בינה ושכל, שהבינה אינה שולטת על כל הדברים, כי חקי החכמה וכן הדברים האלהיים לא יושגו בבינת אדם, אבל השכל הוא כח חד שיעבור גם בדברים אלה שאין הבינה שולטת, כמ"ש בפי' משלי בכ"מ, וע"כ אמר שהכסילים ישכילו, והבוערים יבינו, מעלה כ"א למדרגה יותר גבוה כפי מדרגתו, שא"א לומר שהבער ישכיל, שזה כמה מדרגות למעלה מכחו:

התחילה שנת הלימודים והרבה כתבו על כך. אני התרשמתי מפוסט אחד של אסף העברי, חבר פייסבוק חדש שלי, שאומר שאין זה די לצבור ידיעות, ואף לא 'מיומנויות לימוד', אלא יש לחנך להיות אנשים טובים, פשוט כך.
וזה הזכיר לי פסוק אחד חשוב מפרק הפתיחה של ספר ישעיה –

לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה.
ישעיהו א, יז.

ר"י קרא מפרש יפה, קצר ולעניין –
למדו היטב – למדו להיטיב.
אשרו חמוץ – עשו יושר לנחמס.

על 'אשרו חמוץ' דיברתי בעבר כמה פעמים, בין היתר בהקשר של הביטוי של נתניהו 'חמוצים'. כן? הם חמוצים? אולי. אז אשרו אותם! לפי פירושים אחרים – הדריכו אותם, או חזקו אותם.
אבל עתה אנו מתמקדים ב'למדו היטב'. בלשון ימינו משמעות המילים האלה הן – ללמוד באופן יסודי. אך לא זו משמעותן בפסוק, אלא, כאמור – ללמוד להיטיב עם הזולת, ולעשות טוב.
וזה באמת צריך להיות הכיוון של מערכת החינוך, לדעתי – לא להתמקד בלימוד 'חומרי לימוד', יהיו אשר יהיו, אלא בעיצוב רוח התלמידים – רוח, ולא חומר.

ובאשר לשאר חלקי הפסוק – אלו הם הציוויים הסוציאליים שעליהם מדברים כל הנביאים – עשיית משפט, ועשיית צדק ליתום ולאלמנה, שבשולי החברה.

החלטתי להוציא ספר שירים, למרות שככל הנראה לא יהיו לו כמעט קונים. מדוע?
אולי כדי לקיים את הפסוק –

כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה.
קהלת ט, י.

המפרשים הולכים איש איש כשיטתו.
רש"י מפרש באמונה –
כל אשר תמצא ידך לעשות – רצון קונך בעוד שאתה בכחך עשה.

אבן עזרא באופן ארצי נטורליסטי –
כל – כל מה שתמצא לעשות – מדברי תענוג, עשה, כי אין מעשה ולא חשבון על מעשה או על מחשבה ודעת וחכמה בשאול – שהוא הקבר, כי ימצא שאול לצדיקים, כמו כי ארד אל בני אבל שאלה (בראשית ל״ז:ל״ה).

ורלב"ג מענייני חוכמה –
כל אשר תשיג ידך לעשות בכחך עשה (שם שם, י) כל עוד בחיים חייתך, כי אחר המות לא תוכל לדרוך לשום שלמות, כי אין שם דריכה לכשרון המעשה ולא להשגת החכמות הלמודיות ולא להשגת חכמת הטבע והאלהות.

אחרי יום שלם עם פילוסופיית הרמב"ם הלא-מרווה, ועם החיים המהבילים והמרעילים בישרהל, אתנחם בפסוק אחד.
אומר משורר תהילים –

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
תהלים כז, ב.

'לאכול את בשרי' הוא ביטוי מעניין. הכוונה – להתנפל עליי, להרע, להמית את הנפש, וכיוב'. וזו כוונת האויבים.
אבל נביט לפירושים המסורתיים הטובים –

רד"ק –
בקרב עלי מרעים – יש מפרשים בקרב מענין קרב ומלחמה, כלומר: בהלחם עלי; או פרושו כמשמעו. אמר: אף על פי שהיו קרובים עלי להמיתני וזהו:

לאכל את בשרי – לא פחדתי מהם כיון שהאל מעוז חיי, וראיתי כי כן היה פעמים רבות כשהיו באים.

צרי ואיבי לי – כלומר: בעבורי להכשילני ולהמיתני.

המה כשלו ונפלו.

מלבי"ם –
בקרב – (זה באור מה שאמר ממי אפחד), עת יתקרבו מרעים זה לזה להמתיק סוד עלי – היינו בעבורי, להרע לי בסתר, וזה בא׳ משני פנים,

א. אם כוונתם להנאתם, כמו גנבים ושודדי לילה, ועז״א לאכל את בשרי

ב. אם כונתם מחמת איבה ומשטמה, ועז״א צרי ואויבי הבאים לי בשבילי, לא בשביל לאכל בשרי להנאתם, רק לי לנקום בי, יהיה איך שיהיה המה כשלו ונפלו – ר״ל הגם שאני לא אעשה נגדם דבר כי איני יודע מי המה, הם מצד עצמם יכשלו בעצתם ויפלו בלא פעולתי כלל, ע״י ה׳ שהוא מעוז חיי.

מילה ייחודית בתנ"ך – מאפליה – מופיעה בפסוק הבא –

ירמיה ב, לא –
הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר יְהוָה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ. 

פירוש פשוט לפי מצודת דוד –
הדור אתם – אתם בני הדור ראו בהבנת הלב את מצות ה׳ אשר יש תשלום גמול עליהם.

המדבר – וכי עד הנה הייתי לישראל כמדבר וארץ מאפליה אשר לא ימצא שמה די צורך האדם ר״ל וכי לא היה ספוק בידי לשלם גמול טוב על המצות שעשו.

רדנו – כבר נבדלנו ממך ולא נבוא עוד אליך.

ומהי מאפליה?
רש"י –
מאפליה – לשון חשך.

רד"ק –
מאפליה מלה אחת בשוא הלמ״ד ונקודתה מחלוקת בין הספרים יש ספרים שנקוד מאפליה המ״ם בפתח והאל״ף בשוא ויש ספרים שנקוד בהם מאפליה המ״ם בשוא והאל״ף בפתח והפ״א דגושה ופירוש ארץ אפל ולהגדיל האפל סמך אותו למלת י״ה וכן שלהבת י״ה כהררי אל עיר גדולה לאלהים ותהי לחרדת אלהים.
ויונתן תרגם מאפליה חרובה כי היא כמו ארץ אופל שלא ימצא בה דבר ותרגם רדנו אטלטלנא וכן תרגם עניים מרודים מטלטלין.

וכן שד"ל –
מאפליה – לשון אפלה, ושם האל בסוף המלה, כמו: שלהבתיה {שיר השירים ח׳:ו׳} הררי אל {תהלים ל״ו:ז׳}.

ועוד מילה קשה כאן – רדנו –
רד"ק –
…מדוע אמרו עמי רדנו כלומר יש לנו ממשלת מלכים ושרים לא נבא עוד אליך, רדנו מענין רד עם אל שהוא ענין ממשלה.

ושד"ל מביא כמה דעות –
רדנו – רד״ק ודון יצחק פירשו: לשון ממשלה, יש לנו מלכים ושרים.

ורש״י פירש: נבדלנו ממך, לשון: הרודה פת מן התנור.

ויונתן תרגם: איטלטלנא, וכן פירש N.G. Schröder, ואחריו ראזנמילר וגעזעניוס על פי לשון ערבי: ראד – הליכה כה וכה ונופל על הבהמות והחיות הרועות בשדה ומתפזרות הנה והנה.

ומנחם פירש: לשון ירידה, כמו: והיום רד מאד (שופטים י״ט:י״א), וכן תרגם עקילס: התרחקנו, וכן היירונימוס: recessimus, וכן נראה לי…

*

ואעיר – אכן ארץ מאפליה. ויש אומרים – ארץ אפליה. ואחרים אומרים – ארץ מאפיה.

תהילים קמג – שוב המשורר נרדף ומדוכא, אבל יש לו תרופה אחת בדוקה – לשוחח בפעלי אל. נקרא ק

תהילים קמג –
א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ. ב וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי. 
(לא ללכת לפי מידת הדין, אלא החסד).

הרדיפה –
ג כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם. ד וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי. 

התרופה – שיחה –
ה זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ. 

וכמובן תפילה –
ו פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה. ז מַהֵר עֲנֵנִי יְהוָה כָּלְתָה רוּחִי אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר. ח הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי. ט הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְהוָה אֵלֶיךָ כִסִּתִי. י לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר. יא לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי. יב וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ.

עמית סגל פרסם שלטון של חברי ימינה צוחקים כשאומרים 'התחייב מול המצלמה' –
https://twitter.com/amit_segal/status/1561972571029094400?t=bKzOyAmKoslRRK5DAYTx9g&s=19

והדבר הזה מכעיס אותי מאוד, כי זו, בתמצית, כל מהות השקר השורר כאן. מדברים גבוהה גבוהה, אבל בעצם שקרנים, נוכלים, רמאים, מגעילים, מתועבים, וכן הלאה. אבל אחר-כך שוב ינסו להעמיד תדמית של איזושהי הגינות. טפי עליהם. ועל הדרך יתעשרו, ויחמסו, ויעשו לביתם. ועל הדרך ייצאו לטבוח בפלסטינים מעת לעת. טפי עליהם.

ופסוק להטעמה –
מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים.
ירמיה ט, א.

ולא שאני איזה מודל לחיקוי, אבל עדיין נגעל מזה.