אריוך דמעתי – הזמר המזרחי; סדום ועמורה, אדמה וצבועים

אריוך דמעתי
‏כותרת אפשרית לכל שירי הכאב של הזמר המזרחי – ואולי אשלב זאת בשיר הבא –
אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי.
‏ועתה אני רואה שאריוך היה מהמלכים ששחרר אברהם משבי מלכי הרשע של סדום ועמורה, אדמה וצבועים, כפי שמסופר (תספרו כבר, כן) בבראשית יד –

א וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ־שִׁנְעָר אַרְיֹוךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גֹּויִם׃
‏ב עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת־בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת־בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ (צביים) צְבֹויִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא־צֹעַר׃
טעיתי, אברהם הציל את מלך סדום. טוב, גם כאן אני אתקן אותו ואציל את מלך אריוך דמעתי – הוא זוהר ארגוב, ההולך בדד, כמו בנצ'י מאסקימו לימון הראשון, וכפי שכתבתי בספרי, מי שאומר 'אך עשרתי מצאתי און לי' ומסתמך על כוחו אונלי, סופו שישאר לונלי, משהו כזה כמו האזרח קין, אבל יצא ההפך ואני המבודד. עולם הפוך. ויש עוד רמז לכך, כי המלחמה הייתה ליד ים המלח בעמק השדים – ואני זוכר שפעם מישהו שם דיבר איתי על כך – וזה השד העדתי, כמו שאומר מאיר אריאל בשירו תקווה, משירי החגים שלו – שעון ושד, שזה שעון הרשע והשד העדתי.
‏והפעם לוט, או הפסאודו-לוט, הוא הרשע. וצריך להסיר את הלוט.

סדום ועמורה, אדמה וצבועים –
‏אנשי סדום ועמורה, אדמה וצבועים, שוב –
סדום – מגדריים באטלרים, ועושקים איין ראנדיסטים שחברו יחדיו.
עמורה – גמרא, התלמוד הבבלי, אנשי הגומורה.
אדמה – מתנחלים משיחיים של הרב צבי יהודה, שלהם אדמה חשובה מאדם.
צבועים – הפרושים, הדתיים ובעיקר החרדים, שעליהם דיבר ישוע, גפני ופרוש.