מעיין

המילה 'מעין' מופיעה ב-23 פסוקים.
משמעותה כפולה – מקור מים, ובהשאלה – עניין ותשוקה, שימת עין.
גם המילה 'עין' משמעה מעיין, וכן איבר הגוף הרואה. לי נראה שהעין דומעת ולכן כך נקרא גם העין-מעיין, על שם נביעתו ושפיעתו.

לפי מילון ספיר –
מַעיָין, מַעְיָן
(מילון המקרא)
1. מקור מים חיים (גם בהשאלה), כאמור בפסוק: "אך מעְיָן ובוֹר מקוֵה מַיִם" (ויקרא יא, 36), וכן בפסוק: "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה" (משלי ה, 16)
2. התבּוֹננוּת, שׂימת עין, כאמור בפסוק: "ושָׂרִים כְּחֹלְלִים כל מַעְיָנַי בָּך" (תהילים פז, 7)

אלה הופעותיה בתנ"ך –

במבול נפתחו מעיינות התהום, מלבד הגשם מהשמיים –
בראשית ז, יא
בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כׇּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ.

וכן נסגרו –
בראשית ח, ב
וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם.

התהום מופיעה אף בסיפור הבריאה – 'ורוח אלוהים מרחפת על פני תהום' ובמחקר סבורים שזו מקבילה של האלה הזרה תיאמת.

כמקום טהרה –
ויקרא יא, לו
אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא.

מעיין מי נפתוח מתפרש במחקר כמעיין ליפתא, הקיים עד היום. פעם היה שם כפר ערבי, והיום חורבות. הוא מתואר בספר יהושע –
יהושע טו, ט
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים.

יהושע יח, טו
וּפְאַת נֶגְבָּה מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים וְיָצָא הַגְּבוּל יָמָּה וְיָצָא אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ.

כמקום צמחייה –
מלכים א יח, ה
וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כׇּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כׇּל הַנְּחָלִים אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה.

לפעמים מעיינות נסתמים –
מלכים ב ג, יט
וְהִכִּיתֶם כׇּל עִיר מִבְצָר וְכׇל עִיר מִבְחוֹר וְכׇל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ וְכׇל מַעְיְנֵי מַיִם תִּסְתֹּמוּ וְכֹל הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה תַּכְאִבוּ בָּאֲבָנִים.

מלכים ב ג, כה
וְהֶעָרִים יַהֲרֹסוּ וְכׇל חֶלְקָה טוֹבָה יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אַבְנוֹ וּמִלְאוּהָ וְכׇל מַעְיַן מַיִם יִסְתֹּמוּ וְכׇל עֵץ טוֹב יַפִּילוּ עַד הִשְׁאִיר אֲבָנֶיהָ בַּקִּיר חֲרָשֶׂת וַיָּסֹבּוּ הַקַּלָּעִים וַיַּכּוּהָ.

ואצל ישעיה מי המעיין הם משל לישועה, בפסוק המפורסם –
ישעיהו יב, ג
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.

ומשל להפרחת יובש –
ישעיהו מא, יח
אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם.

כדבר נחרב –
הושע יג, טו
כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים רוּחַ יְהוָה מִמִּדְבָּר עֹלֶה וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כׇּל כְּלִי חֶמְדָּה.

באחרית מתואר שיהיה מעיין היוצא מהמקדש –
יואל ד, יח
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכׇל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְהוָה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים.

מלחמת ה' באלי המים כנראה, או פשוט מהלך הבריאה –
תהילים עד, טו
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן.

הפרחת החרבה –
תהילים פד, ז
עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה.
ברכות – בריכות. מורה – גשם.

כמשל לתשוקה –
תהילים פז, ז
וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כׇּל מַעְיָנַי בָּךְ.
דומה לזה – לעיין בדבר, לשים עין. ואולי לכאן גם שייך 'עניין' שבקהלת, אף ששורשו ענ"ה.

משל טבע –
תהילים קד, י
הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן.

משל טבע –
תהילים קיד, ח
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם.

כמשל לנביעה באדם –
משלי ה, טז
יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם.
בחסידות חב"ד זה פסוק מרכזי, וכן מסופר שבחזון בעל שם טוב נאמר שהמשיח יבוא כאשר 'יפוצו מעיינותיך חוצה', כשתופץ תורת החסידות.

מקום החוכמה –
משלי ח, כד
בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם.

ויש מעיין נרפש ומלוכלך –
משלי כה, כו
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מׇשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע.

ובשיר השירים הוא משל למיניות האישה –
שיר השירים ד, יב
גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם.

שיר השירים ד, טו
מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן.

וגם –
דברי הימים ב לב, ד
וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כׇּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ לֵאמֹר לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים.

*

בפרקי אבות מסופר על רבי אלעזר בן ערך שרבו כינה אותו 'כמעיין המתגבר', והעמידו בדרגה גבוהה אפילו יותר משל רבי אליעזר בן הורקנוס, מהסיפור תנורו של עכנאי, שתופס את המקום השני. המידה שאחז בה – לב טוב, והיא באמת לדעתי המידה הטובה ביותר, אך כמדומני שישוע אמר זאת לפניו.
היפוכו, לדעתי, מופיע בדמותה של איין ראנד, הוגת הקפיטליזם הקיצוני, שגם שם ספרה הוא 'כמעיין המתגבר', אלא שהוא מתאר גיבור אקצטרי ורע-לב, שאף אונס את זוגתו, אך הוא אינדיבידואל מאוד, ולכן קנה לו הרבה מעריצים.
זה כנגד זה עשה ה' את העולם, ואני הולך בדרך היהדות.