משלי א' ועזה

הסיום של משלי פרק א מביא את דברי החוכמה שלא הקשיבו לה, וכשבאה הצרה היא אפילו נהנית לראות זאת – ולא עוזרת. אלו פסוקים קצת אכזריים, ובכל אופן הם מופיעים בספר הספרים המקודש – ולכן אני מאמץ אותם. ובאמת, כך ראוי – מי שלא שעה לדבר החוכמה מן הראוי שישלם את גמול איוולתו.
אני אומר את הדברים גם ביחס למצב העכשווי עם עזה. מצב המתיחות איתם נמשך לאורך שנים. מדיניות הממשלה הייתה לעשות סבבי התקפות מדי פעם, שלא הועילו בדבר. לנסות לפתור את הבעיה באופן מהותי יותר – סירבו. מי הציע פתרון לבעיה? השמאל. אך השמאל נהיה פה מוקצה מחמת מיאוס, לאחר שנים רבות שהוכתם שמו על ידי הביביסטים המקללים והמבזים. אם כך נכון הדבר – עתה תאכלו מפרי מעשיכם.

משלי א –
כ חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ. כא בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר. כב עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת. כג תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם. כד יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב. כה וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם. כו גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם. כז בְּבֹא כשאוה [כְשׁוֹאָה] פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה. כח אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי. כט תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ. ל לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. לא וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ. לב כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם. לג וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה.