המילה כיכר מופיעה ב-55 פסוקים בתנ"ך, לעיתים ככיכר עיר, ולעיתים בצירופים כיכר-כסף, כיכר-זהב וכיכר לחם. והוא נקרא על שם צורת המעגל
מילון ספיר –
כּיכָּר1, כִּכָּר
(מילון המקרא)
1. עמק מוקף הרים, כאמור בפסוק: "ועל כל פְנֵי ארץ הכִּכָּר" (בראשית יט, 28)
2. כּיכָּר הירדן: חלק מהערבה, אזורבקעת הירדן בסביבת ים המלח, כאמור בפסוק: "ולוט יָשַב בעָרֵי הכִּכָּר" (בראשית יג, (10-12
כּיכּר2, כִּכָּר
(מילון המקרא)
1. משקל ומטבע קדוּם, כאמור בפסוק: "כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עשה אֹתָה" (שמות לז, 24).
מילון ספיר הכללי –
כּיכָּר 1
1.[עח] רחבה עגוּלה, מִגרָש בעיר, בדרך־כלל שגדֵלים בו פרחים או דֶשא והוא מוּקף בניינים; צומת עגול כשהתנועה זורמת בו בכיוון אחד: כּיכּר העיר, כּיכַּר העירייה, כיכַּר המדינה
2. [תנ] גוש מעוגל, בעיקר של לֶחם: וכיכר לחם אחת, וחלת לחם שמן אחת (שמות כט 23); קניתי בחנות כיכר לחם
אנגלית: square; circus; loaf of bread
כּיכָּר 2
1. [תנ] משקל עתיק למתכות, כגון כסף וזהב: וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל (שמות לח 24); אבן יקרה הייתה בה (בעטרה של דויד) ששווה כיכר זהב (עבודה זרה מד.) (בלועזית: טלנט)
2. יחידת משקל מקראית השווה לשלושת אלפים שקלים לששת אלפים דרכמות
3. יש לציין שהיו גם מטבעות בשם כיכר – כיכר זהב שמשקלה היה, כנראה, 33 ק"ג וכיכר כסף שמשקלה היה כנראה 27 ק"ג
אנגלית: talent
כּיכָּר [תנ] 3
עֵמֶק רחַב ידיים, כגון: כּיכַּר הירדן: וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻּלָּה מַשְׁקֶה (בראשית יג 10)
אנגלית: wide valley
אטימולוגיה –
כּיכָּר 1
גזירה מ-<ככר (במשמעות של עגול מעגל)> במשקל קיטָל לציון שם עצם
וויקימילון מוסיף –
גזרון
מן השורש כ-כ-ר שמשמעו הבסיסי 'עגול', קרוב אל כרכר 'ריקד סביב'. כל הגדרות המילה נגזרות ממשמע בסיסי זה:
מן הצורה העגולה של המאפה.[1] מקביל לאוגריתית – כּכּרדַן kkrdn בהוראת אופה, חיתית מאוכדת – "כַּכַּרְדִינּוּ" kakardinnu בהוראת – מומחה מלכותי לאפייה ולבישול. באכדית – כַּכַּרֻ kakkaru מאפה עגול.
פיסת מתכת עגולה (מטבע). מקביל לאכדית kakkaru,[2][3] אוגריתית kkr,[4] פיניקית kkr (ऒऒओ).[5]
מצרית קדומה "כֲּכֹּת" kwākwt בהוראת – "מים מתחת לבור רדוד באדמה", דרך [6]
כלומר, שורש הבסיס הוא כר, במשמע של עיגול. לכן כנראה גם כר דשא וכר מיטה.
אביא את 9 התוצאות הראשונות. 7 הראשונות הן מסיפור לוט, והן במשמע כללי של איזור, ושתי הנוספות הן מידות – כיכר זהב וכיכר לחם –
בראשית יג, י
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.
בראשית יג, יא
וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו.
בראשית יג, יב
אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם.
בראשית יט, יז
וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכׇל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה.
בראשית יט, כה
וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כׇּל הַכִּכָּר וְאֵת כׇּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה.
בראשית יט, כח
וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כׇּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן.
בראשית יט, כט
וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט.
שמות כה, לט
כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כׇּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה.
שמות כט, כג
וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה.
*
אני מביא את ניתוח המילה בעקבות מה שהתרחש ביום כיפור האחרון בכיכר דיזיגוף בתל-אביב: ארגון ראש יהודי ניסה לארגן תפילה עם הפרדה מגדרית, בניגוד לפסיקת בג"ץ, והמון חילוני הפר את התפילה הזו. זה מקרה מזעזע מאוד ולא מפסיקים לדבר עליו, בצדק.
והנה, הופעותיה הראשונות של המילה הן מסיפור לוט, וממנו אפשר ללמוד שני דברים:
א. כשלוט לא הסתדר עם אברהם הוא נפרד ממנו, ועל כן אולי גם כאן הפתרון הוא הפרדה. הרי אלו הן אוכלוסיות שונות.
ב. תל-אביב מניפה בגאון את דגל הלהט"ב, והעיר שלוט הלך אליה היא – סדום, שמאוחר יותר נהפכה.
הפסוק היומי 