שאף

השורש שאף מופיע ב-14 פסוקים. משמעותו כפולה. לפי מילון ספיר –

שׁוֹאֵף
(מילון המקרא)
1. נושֵם בכבדוּת, שואב רוּחַ לריאות, כאמור בפסוק: "בְּאַוַת נַפְשָהּ שָאפָה רוּחַ" (ירמיה ב, 24)
2. נוטה ל-, משתוֹקֵק ל-, מתגעגע ל-, כאמור בפסוק: "וּבָא השָמֶש ואל מקוֹמוֹ שוֹאֵף" (קוהלת א, 5)

אטימולוגית, במשמעות הראשונה ודאי המילה נגזרת מהאף השואף אוויר. והמשמעות השנייה מושאלת – לקיחת אוויר לשם ביצוע משימה.

אני רוצה להוסיף הבחנה בין רצון ושאיפה, ובלעז – מוטיבציה ואספירציה. הרצון הוא פנימי והוא עקרונית חיובי, ממנו נבנים. ואילו שאיפה היא פעמים רבות שלילית ומבטאת רצונות החיצוניים לאדם ומתרחבים מעבר לו, כפי שנראה להלן בעיקר בפסוקי תהילים. וכן זה שם לפעולות הרס ודיכוי, כפי שנראה בדברי הנביאים.
כמו כן פעולת שאיפת הרוח הן פעולות היולדת וכן הפעולה במשגל, והן ממיני התאוות. גם תאוות הכיבוש וההשתלטות – תאווה היא, תאווה רעה.
שאף-שאב כמובן שורשים דומים.

אלה הופעותיה –
אצל היולדת –
ישעיהו מב, יד
הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.

יתכן שמתואר כאן משגל, שהרי תאנה היא הדחף המיני –
ירמיהו ב, כד
פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת (נפשו) [נַפְשָׁהּ] שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה כׇּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחׇדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ.

ושוב שאיפת פראים –
ירמיהו יד, ו
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב.

כפעולת הרס –
יחזקאל לו, ג
לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן בְּיַעַן שַׁמּוֹת וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיוֹתְכֶם מוֹרָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם וַתֵּעֲלוּ עַל שְׂפַת לָשׁוֹן וְדִבַּת עָם.

כפעולת דיכוי –
עמוס ב, ז
הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי.

פעולת דיכוי –
עמוס ח, ד
שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן וְלַשְׁבִּית (ענוי) [עֲנִיֵּי] אָרֶץ.

בתהילים, פעולת רדיפה ודיכוי –
תהילים נו, ב
חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ כׇּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי.
השואף מרחיב את רצונו אף מעבר לעצמו ומדכא אחרים.

תהילים נו, ג
שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כׇּל הַיּוֹם כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם.

תהילים נז, ד
יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ.
כאן שואפי הוא אולי המתמודד מולי, ועל כל פנים הלוחצי.

שאיפת רוח בהקבלה לתאווה, הפעם חיובית.
תהילים קיט, קלא
פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי.

פעולת דיכוי –
איוב ה, ה
אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם.

רצון –
איוב ז, ב
כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פׇעֳלוֹ.

רצון –
איוב לו, כ
אַל תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּם.

רצון –
קהלת א, ה
וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם.