מלאך, מלאכה

מלאך, מלאכה
המילה מלאך מופיעה ב-198 פסוקים. מלאך הוא שליח. לעיתים זה מלאך ה', ולעיתים מלאך-שליח של בני אדם. ומלאכי ה' יש מסוגים שונים, יש שבאים לעזור ויש שבאים להחריב. וגם הנביאים נקראים מלאכים, שכן הם שליחי ה', ולמשל הנביא חגי נקרא באופן יפה – 'מלאך ה' במלאכות ה'.
שורש המילה מלאך הוא השורש האכדי לאך, ואותו אפשר לקצר לשורש הבסיס לך, שמשותף למילים מלאך ושליח, כי מלאך הוא מי שנאמר לו – לך! הוא נשלח.
ומהי מלאכה? מלאכה היא גם דבר שבגללו צריך לצאת מהבית, בדרך כלל, כלומר גם כאן נאמר – לך! ויותר מזה, היא שליחות. למשל רופא נשלח לרפא אנשים. וזו אמנם שליחות ארצית יותר.
הבלשן ניצן נצר, אגב, חשב שמלאכה נקראת כך כי זה 'משלח יד', אך אני חושב שהוא טעה, או על כל פנים שאני צודק יותר.

אין טעם הפעם שאביא את הופעותיה של המילה, כי אין בהן הוספה מבחינה לשונית.

וממילון ספיר –
מַלְאָךְ, מַלְאַךְ ה', מַלְאָכִים
(מילון המקרא)
1. שליח, צִיר, כאמור בפסוק: "ותשלח איזבל מלאָך אל אליָהוּ" (מלכים א' יט, 2) (גם המרגלים שנשלחו בידי יהושוע כונו מלאכים)

2. [ביחס אל ה'] שליחו של האֵל – נביא, כּוהן או יצוּר שמימי, כאמור בפסוק: "הנה אנֹכי שֹלֵח מלאָך לפָנֶיך" (שמות כג, 20) השם מלאך נגזר מהשורש לא"ך ומשמעותו שליח. ברוב המקרים הכוונה לשליח ה' והוא דמות שאינה בשׂר ומשתייך לפמליה של מעלה. פמליית המלאכים שבשמיים מכונה "צבא השמים", כדי לציין את מספרם הגדול (מלכים א' כב, 19) המלאכים מתגלים לבני האדם בארבע דרכים: האחת על-ידי השמעת קולות (בראשית כא, 17); השנייה על-ידי הופעה בחלום (בראשית כח, 10-12); השלישית על־ידי הופעה בהקיץ, כאשר המלאך מופיע בצורה מפחידה או מבצע פעולה מסוכנת (בראשית לב, (25-30 ודרך נוספת בהקיץ – כשהמלאך הוא שליח האל הבא לנחם, להזהיר או לאיים בשם האלוהים (בראשית יח, 8) המלאכים משמשים גם כמליצי יושר בעד האדם לפני האל כגון (איוב לג, 23), וכן כמוציאים לפועל את גזר האלוהים (שמואל ב' כד, 16). הם משבחים את האלוהים בשמיים (תהילים כט), מעבירים את דבר האלוהים לנביאים (זכריה א, 9), משמשים כשומרים על הצדיקים (בראשית כד, 7), וכשריו של האל הם ממונים על עמים שונים (דניאל י, 20).

לדעת הרמב"ם במורה נבוכים, חלק א', פרק מט, המלאכים הם שכלים ואינם גוף.