שיטת מכירת העבדים בישראל, עלי ידי אנשים דתיים.
אמנם יש איסור מפורש לכך בתורה –

וְגֹנֵ֨ב אִ֧ישׁ וּמְכָר֛וֹ וְנִמְצָ֥א בְיָד֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃

שמות כא, טז

.

אך הם מתחכמים, כי כתוב 'ונמצא בידו', אך אם לא נמצא בידו – פטור. זו דרך המחשבה של התלמודיים. כמובן שזו הערמה חסרת טעם.
אך הם דאגו להסתיר את המידע המבוקש למען לא ימצא. זו התרמית השערורייתית שלהם.

בספר משלי כתוב –
מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם.

משלי כח, יג

.

לכן ברור שהדרך הנכונה היא להודות באמת ולא להמשיך לרמות. (אנו ברמת כיתה א', אך זו 'הסחורה').
מעבר לכך, זו תופעה מחפירה ביותר ומתועבת.

מהי שיטת העבדות? 'למען תפוס את בני ישראל באיבר מינם'. מניפולציה מינית נתעבת משעבדת את האדם ושואבת ממנו את כוחו – הליבידו שלו, בלי לתת תמורה. זו חרפה!
מעבר לכך זו הטרדה מינית לכל דבר ועניין ואף אונס.
כל זה ברשות החוק וברשות הרבים.
זו חרפה ושערוריה מדרגה ראשונה!
כל טענה המושמעת כלפי אדם הנמצא בעבדות – חסרת טעם ופשר.

זה המצב כרגע כאן.

הביביסטים, זוכרים? הם בעיקר מגנבי דברים ומהפכיהם. בקיצור – תוכיים. וכאן מופיעים גם הקופיים, מה לעשות. והשנהבים – שן הפיל. אלה מוזכרים בפסוק אחד שבא פעמיים –
"כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבֹוא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים׃" (מלכים א י 22).

"כִּי־אֳנִיֹּות לַמֶּלֶךְ הֹלְכֹות תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם אַחַת לְשָׁלֹושׁ שָׁנִים תָּבֹואנָה אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאֹות זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹופִים וְתוּכִּיִּים׃ פ" (דברי הימים ב ט 21)

פסוק המשך –
"ל͏ַעֲלוּקָה  שְׁתֵּי בָנֹות הַב הַב שָׁלֹושׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה אַרְבַּע לֹא־אָמְרוּ הֹון׃" (משלי ל 15)

כלומר, רדיפת בצע, מציצת דם כעלוקות, בגרסת הקפיטליזם החזירי. או – כלביות.

בכל מקום בתנ"ך למשפט יש ערך חשוב. רק פסוק אחד נגד – 'מקום המשפט שמה הרשע' – ורק אותו מצטטים הימנים.
בכל מקום בתנ"ך רדיפת בצע נחשבת לדבר שלילי, רק פסוק אחד נראה הפוך – 'והכסף יענה את הכול' – ורק לפיו הולכת כלכלת הימין.
מעניין ששני פסוקים חריגים אלה הם ממגילת קהלת.

©כל הזכויות שמורות לחגי הופר, 9.7.23

בעקבות שיחתי עם בת דודתי היקרה נעמה – דיברנו על כמה רצוי שיהיה יום עבודה. היום מקובל לומר שביום עבודה יש 8 שעות, אבל כמעט כולם עובדים הרבה יותר.
אני אמרתי שלדעתי זה מוגזם ולא בריא, כי לאדם יש עוד צרכים נפשיים שהוא צריך למלא. והשתכבדות מוגזמת לעבודה היא גם הפרעה שיש לה שם – וורקוהוליזם. בשפה שלי זו 'עבדות מצרים'.
אך היא עצמה אמרה דבר מאוד מעניין. שיש תכונה מסוימת ליום, ולכן אני השלמתי אותה ואמרתי שלכן יש עקרונית לעבוד ביום ולא בלילה. את שעות החשכה יש להקדיש לדברים אחרים.
זה מאוד מתאים לדרך שלה. דבר אחד הוא שמלטונין מופרש בשעות הבוקר, ביום, והוא זה שעוזר איר כך לישון. ודבר שני אשאיר לפעם אחרת.
אז אמרתי שיש פסוק כזה בקהלת –

מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.
קהלת ה, יא.

אז באמת אין חדש.