המילה פח מופיעה ב-25 פסוקים.
לה כמה משמעויות, לפי מילון ספיר –
פַּח1
(מילון המקרא)
מוקש, מלכּודת צַיָידים, (גם בהשאלה), כאמור בפסוק: "נָתנוּ רשָעִים פַּח לִי" (תהילים קיט, 110)
פַּח2
לוח מתכת דק, כאמור בפסוק: "רִקְּעֵי פַּחִים צִפּוּי לַמִזְבֵּחַ" (במדבר יז, 3)
וגם –
פָּח
נושֵב, כאמור בפסוק: "עד שֶיָפוּחַ היום וְנָסוּ הצללים" (שיר השירים ב, 17)
ויש משמעות נוספת – מלשון הפחה, נשיבת רוח –
מֵפִיחַ
1. מַשיב, מפיץ ברוח, כאמור בפסוק: "בָּאֵש עֶבְרָתִי אָפִיחַ עָלָיִךְ" (יחזקאל כא, 36)
2. מפיץ רֵיח, כאמור בפסוק: "הָפִיחִי גַנִּי יִזְלוּ בְשָׂמָיו" (שיר השירים ד, 16)
3. מוציא מפיו, מַבּיעַ, כאמור בפסוק: "יָפִיחַ כְּזָבִים עד שקר" (משלי ו, 19)
כמה נביאים מתלוננים על פחים שטומנים להם, וגם משורר תהילים מרבה להתלונן על כך.
מילה זו באה כמה פעמים בצירוף 'פח ומוקש' וכן בצירוף פח-פחת-פחד.
אטימולוגיה –
הצירוף האחרון הוא אחת הראיות החזקות למקור הדו-עיצורי של השורש, שכן ברור שיש קשר בין המילים פח-פחת-פחד. והוא גם אחת הראיות החזקות למקור האונומטופאי, שכן 'פח' הוא צליל הרקיעה בפח – וזו המשמעות הראשונה. המשמעות השנייה נגזרה מהראשונה, כי הפח-מלכודת הייתה עשויה מפח-נחושת.
אלה הופעותיו –
בתחילה הוא מופיע במובן השני, לוח מתכת, במשכן –
שמות לט, ג
וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.
במדבר יז, ג
אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי יְהוָה וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ובמשמעות השנייה –
תושבי הארץ הזרים כפחים –
יהושע כג, יג
יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא יוֹסִיף יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם עַד אֲבׇדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
מכשול –
ישעיהו ח, יד
וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִָם.
הצירוף פח ופחת ופחד מופיע כמה פעמים –
ישעיהו כד, יז
פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ.
ישעיהו כד, יח
וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ.
לנביא מטמינים פחים –
ירמיהו יח, כב
תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי כָרוּ (שיחה) [שׁוּחָה] לְלׇכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי.
ירמיהו מח, מג
פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב מוֹאָב נְאֻם יְהוָה.
ירמיהו מח, מד
(הניס) [הַנָּס] מִפְּנֵי הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת וְהָעֹלֶה מִן הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי אָבִיא אֵלֶיהָ אֶל מוֹאָב שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם יְהוָה.
הושע ה, א
שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל תָּבוֹר.
פח לנביא –
הושע ט, ח
צֹפֶה אֶפְרַיִם עִם אֱלֹהָי נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כׇּל דְּרָכָיו מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו.
בדבריו הידועים של עמוס –
עמוס ג, ה
הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד.
בתהילים מופיע הרבה
תחילה בצורה הנוספת, מלשון נשיבה –
תהילים יא, ו
יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגׇפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם.
ובצירוף פח ומוקש –
תהילים סט, כג
יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ.
תהילים צא, ג
כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת.
וגם למשורר תהילים טומנים פחים –
תהילים קיט, קי
נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי.
תהילים קכד, ז
נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.
תהילים קמ, ו
טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָׁתוּ לִי סֶלָה.
תהילים קמא, ט
שׇׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן.
תהילים קמב, ד
בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי.
במשלי –
משלי ז, כג
עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.
משלי כב, ה
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.
באיוב –
איוב יח, ט
יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים.
איוב כב, י
עַל כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם.
בקהלת –
קהלת ט, יב
כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.
הפסוק היומי 