פתר, פתרון

פתר, פתרון.
המילה פתרון מופיעה ב-5 פסוקים בתנ"ך, והשורש פתר בעוד 6 פסוקים – כולם בסיפור יוסף. כן גם שמו המצרי של יוסף – צפנת פענח. אמנם כנראה יש לו משמעות בשפה המצרית, אך אנו רגילים לפרש – המפענח את הצפון.
מפענח צפונות אחר היה פרויד, שאף הוא התחיל את דרכו מפתרון חלומות, ויש הרואים בו ממשיכו של יוסף. ואולם אני חושב שהוא ממשיכו של שלמה החכם, שהרי שמו העברי – שלמה. גם הוא חקר והבין דברים רבים.
בתולדות העמים גם כן יש ניסיונות להגיע לפתרונות מדיניים. לעיתים למוטב, ולפעמים שלא למוטב, כמו תוכנית 'הפתרון הסופי' של הנאצים. על המנהיגים לשקול היטב את צעדיהם.

משמעות, לפי ויקימילון –
הגיע להבנה של עניין סתום.

אטימולוגיה –
קרובים לו השורשים – פטר, וגם פשר.
אני אומר שיסודו בשורש הבסיס 'פת', שמשמעו פתיחה.

פתרון –
בראשית מ, ה
וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.

בראשית מ, ח
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי.
ודרשת חז"ל – כאן הוא אומר 'לאלוהים פתרונים' ולא יוצר הבחנה ברורה בינו ובין אלוהים, ולכן נשאר עוד שנתיים בכלא. ובהמשך הוא אומר – 'בלעדי, אלוהים יענה את פרעה', ויוצר את ההבחנה הזו, ואז משוחרר.

בראשית מ, יב
וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.

בראשית מ, יח
וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.

בראשית מא, יא
וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ.

שורש פתר –

בראשית מ, ח
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי.

בראשית מ, טז
וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי.

בראשית מ, כב
וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף.

בראשית מא, ח
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כׇּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כׇּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.

בראשית מא, יב
וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתׇּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר.

בראשית מא, יג
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה.

בראשית מא, טו
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ.