צנים פחים בדרך עיקש

פסוק היום –
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.
משלי כב, ה.

מלבי"ם מפרשו יפה על דרך האמצע –
"צנים פחים בדרך עקש", הדרך הישר בתהלוכות הנפש הוא הדרך האמצעי, והדרך הנוטה מן האמצעי אל קצה היתרון או קצה החסרון הוא דרך עקש, נוטה מן הישר, ותפס לזה משל מן הטבע שהאויר הממוזג הוא השוה לבריאות הגויה, אבל הנוטה לקצה היתרון אל החמימות ישרוף את הדמים כי תגבר האדומה והיובש והאש, וזה קורא "פחים", שהם גחלים בוערים, והנוטה לקצה החסרון תגבר הצנה, והקור יצמית את הדם, וזה קורא "צנים" חולי הבא על ידי רוב הצינה, ושניהם ממיתים את הגויה, וכן בהנהגת הנפשות, בקצה היתרון תלהטהו אש בוער, ובקצה החסרון תקפיאהו הקור והרפיון, ולכן "שומר נפשו ירחק" מן הקצוות וילך בדרך הישר הממוצע:

*לתשומת לב ממשלה קיצונית זו.

ואני אומר – דרך עיקש – אלה גופי שלטון, כגון משרד הרווחה, ועל כן – שומר נפשו ירחק מהם.

וכבר אמרתי שכל גופי השלטון בעולם המערבי, כולל ישראל, פועלים בשיטה הרומית. והרומאים – רמאים היו. ואכזרים.

כתיבת תגובה