תהילים קכ – זהירות מלשון רמייה

תהילים קכ – זהירות מלשון רמייה.
ממשיך לקרוא ולשתף פרקי תהילים, למרות שזה מעניין פחות או יותר רק אותי ואת עצמי. זה עיסוק מועיל בשעת מצוקה, וליהודים בהיסטוריה לא היו חסרות שעות כאלה.
הפעם, עוד אחד משירי המעלות.
כאן המשורר אומר, שבמקום של שקר ומרמה, ולשון הרע, גם אין תועלת. ובמקום זה גם אין שלום.
עוד הוא מזכיר מקומות כאלה שגר בהם – משך וקדר – אזורים ערביים.
אז על מי הוא סומך? על המייטיגוד כמובן, כרגיל.
ו-טוב, אנשים כאלה שפניהם תמיד למלחמה, כנראה יקבלו מלחמה בסופו של דבר. לא ממשורר התהילים, איש השלום, אלא מאנשי מלחמה אחרים.

תהילים קכ.
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יְהוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי. ב יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. ג מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה. ד חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. ה אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר. ו רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם. ז אֲ‍נִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.