תהילים פב – על עיוות המשפט

תהילים פב – על עיוות המשפט.
זהו מזמור על דיינים שאינם עושים עבודתם נאמנה.
במזמור זה יש עניין מיוחד במילה 'אלוהים'. לפי חז"ל השופטים נקראים גם אלוהים וזו משמעותה של המילה כאן. ואולם, לפי המחקר המודרני, לרוב, אלוהים כאן הם 'פמליה של מעלה', 'עדת אל'. יתכן ששתי הדעות נכונות – בפסוק הראשון דעת המחקר נראית נכונה יותר, ואולם בהמשך די ברור שמדובר בשופטים אנושיים.
בכל אופן המשורר מתלונן נגד השופטים, שאינם שופטים נכונה את החלשים בחברה.

תהילים פב –
א מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. ב עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה. ג שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ. ד פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ. ה לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ. 
אני אומר – מכיוון שלא ידעו ולא יבינו ובחשכה יתהלכו – לכן ימוטו ויתמוטטו כל מוסדי הארץ, הסמליים והממשיים. וכן ממשיך המשורר –
ו אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. (רמי מעלה, כמלאכים) ז אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ. 
ח קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם.

*מובא ללא כל קשר למהפכה המשפטית העכשווית, שעושה יותר נזק מתועלת.