סרס ושרש

סרס ושרש
בתנ"ך מופיעה המילה סריס, ב-45 פסוקים.
לפי מילון ספיר –
סָרִיס
(מילון המקרא)
1. זָכָר שנכרתו אשכיו, כאמור בפסוק: "ואַל יֹאמר הסָריס הֵן אני עץ יָבֵש" (ישעיה נו, 3)
2. זָכָר כנ"ל, עבד או שׂר הממונה לשמירה על הרמוֹן הנשים בחצר המלך, כאמור בפסוק: "סְרִיס המלך שֹמֵר הנשים" (אסתר ב, 3)
3. שׂר, פקיד, שליח, כאמור בפסוק: "ויקרא מלך ישראל אל סָרִיס אחד" (מ"א כב 9) (ואולי גם אותם עִקרוּ)

אטימולוגיה –
סָרִיס
אכדית: sha reshi = עומד בראש, ממונה, המשרת הקרוב ביותר לראש (רֵשׁ באכדית היא רֹאשׁ בעברית או רֵישׁ בארמית). בדרך של סיגול ובידול קיבלה המילה את משמעותה העכשווית.

*

קרוב לו השורש שר"ש, שמופיע בתנ"ך ב-44 פסוקים, והוא שורש של שני הפכים. מצד אחד –

שֿורש, שֹׁרֶשׁ
1. החלק הצומח באדמה, כאמור בפסוק: "וְשֹרֶש רְתָמִים לַחְמָם" (איוב ל, 4)
2.(בהשאלה) עיקָר, יסוד, כאמור בפסוק:"שֹרֶש יִשַּׁי אשר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים" (ישעיה יא, 10)

ומצד שני –
מְשָׁרֵשׁ
מחַסֵל, עוקֵר, כאמור בפסוק: "וְשֵרֶשְךָ מארץ חַיִּים" (תהילים נב, 7)

לדעתי, יתכן מאוד שיש קשר בין שני השורשים. חיזוק לכך הוא צורתם הנדירה בעברית – כשאותה אות מופיעה גם בפ"ה הפועל וגם בלמ"ד הפועל.