תהילים י – נגד העשירים המשתלטים על חיי החלשים

תהילים י – נגד העשירים העריצים, המשתלטים על חיי החלשים בחברה וסוחרים בהם.
גם בדבר זה – אין חדש תחת השמש, רק שהיום הטכניקות הרבה יותר משוכללות.
כותב המזמור אומר שדבר זה הוא ניאוץ כלפי האל (בדיוק כפי שאני אומר).
דבר דומה עשו העמלקים לעם ישראל בצאתם ממצרים –
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.
דברים כה, יח.

גם הוא נטפל לנחשלים – לחלשים, וגם אצלו נאמר כי 'לא ירא אלוהים'.
ועל כן יש מצווה מיוחדת לזכור אותו ולמחות את זכרו –

יז זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.
דברים כה.

היום נהוג לזהות את עמלק הזה עם הנאצים (שגם אותם הזכרתי לפעמים). עמלק ההיסטורי אמנם היה עם מובחן, אך הרמה הסמלית-מהותית של הכתובים ממשיכה להתקיים.

התרופה היחידה לדבר זה היא מתן מענה חברתי, ערבות הדדית, דאגה לכל פרט בחברה, 'לבלתי ידח ממנו נידח'. לכן התורה כה מקפידה על דאגה לחלשים בחברה – 'הגר, היתום והאלמנה'. חברה שמזניחה את הדבר היסודי הזה כבר אינה חברה יהודית בשום צורה ואופן. דומה היא יותר לסדום, אשר 'יד עני לא החזיקה', לפי יחזקאל, ואשר לא הכניסה אורחים לבית, לפי המסופר בבראשית. כזו היא, פחות או יותר, החברה האמריקאית היום, וישראל מתקדמת בצעדי ענק למודל אכזרי ולא יהודי זה. זו חברה שהכסף חשוב בה יותר מהערכים, ואין בה סעדים חברתיים מספיקים. כר נוח לעושק ולניצול.

תהילים י –
א לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. ב בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ. ג כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ (הגזלן תאב הבצע) בֵּרֵךְ (תיקון סופרים כנראה) נִאֵץ יְהוָה. ד רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו. ה יָחִילוּ (יצליחו, יעשה חיל) דרכו [דְרָכָיו] בְּכָל עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם. (כמו ינשוף עליהם, בבוז) ו אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע. ז אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן. ח יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ. ט יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ. י ודכה [יִדְכֶּה] יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חלכאים [חֵיל כָּאִים]. (החלשים נשברים מעוצמתו וממונם מגיע אליו). יא אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח. יב קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח עניים [עֲנָוִים]. יג עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִּדְרֹשׁ. יד רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס (של הנעשק) תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר. טו שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא. טז יְהוָה מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יז תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ. יח לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ.