תהילים יב – נגד המדברים בגאווה

תהילים יב – נגד המדברים בגאווה.
המזמור מתאר דור שאבדה האמונה ונכרתה מפיהם, כך שכולם מדברים בשקר ובגאווה. כזהו גם דור הגאולה לפי המתואר בתלמוד, דור בו 'חוצפא יסגא'.
גם בספר משלי מתואר 'דור' כזה –

יא דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ. יב דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ. יג דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ. יד דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם.
משלי ל.

אגב, אם שאלתם את עצמכם מה פשר ההיסטריה הזו שהייתה לנייר טואלט בתקופת הקורונה, זו לדעתי התשובה – דור טהור בעיניו, ומצואתו לא רוחץ. אין נקיון כפיים ואין נקיון מעשים בישראל. אדם ישר כמעט לא יכול להצליח כאן.

תהילים יב –
א לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. ב הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם. ג שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ. ד יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת. ה אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. ו מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע (אושיע) יָפִיחַ לוֹ. (מזה הנושף בו בבוז, לפי פירוש אחד) ז אִמְרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם. ח אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם. ט סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם.

אמרות ה'… כסף צרוף – ועדיף מכספם.

כרום זולות – כשהדבר הזול מתנשא. באופן דומה, לדעתי, חלה עליית מחירים בישראל, שכן גם את סחורתם הזולה הם מחשיבים כיקרה. וגם זה נאמר בסימני הגאולה שבתלמוד – 'היוקר יאמיר'.