תהילים טו – תיאור איש המעלה
כאן מתואר המודל של האדם הטוב – נוהג בתום וביושר, לא הולך רכיל, לא מחשיב את עצמו, מקיים שבועתו או מילתו, לא לוקח ריבית או שוחד.
כלומר, התכונות המתוארות כאן הן של יושר-דרך, לא של רמאות ועורמה.
אם נעשה אדפטציה של הכתוב למנהיגות, אז המנהיג הרצוי דומה יותר למלך-הפילוסוף של אפלטון, ולא לנסיך של מקיאוולי. היום, כמדומני, נבחר המודל השני.
תהילים טו –
א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ. ב הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. ג לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ. ד נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס (לא מחשיב את עצמו) וְאֶת יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע (גם אם שבועתו תגרום לו רעה) וְלֹא יָמִר. ה כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.