מזמור קכד – מזמור לנמלט מפח יוקשים.
אויביו של משורר התהילים טומנים לו מלכודות, והוא מצליח להימלט מהן, בעזרת ה'.
צרותיו כאן, כמו במקומות אחרים, מדומים לשטף מים, כמו בביטוי הידוע, גם הוא מתהילים – 'כי באו מים עד נפש'.

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם. ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה (זרם חזק) עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ. ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם. ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ. ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
תהילים קכד.

מזמור קכ – נגד לשון רמיה.
מהי לשון רמיה? כל לשון הרע, הוצאת שם רע, הכתמת שם ללא בדיקה מספקת, האשמות שווא ועלילות, תוקפנות והאשמה, אלימות מילולית.
לכל זה משורר תהילים מתנגד.
ובסוף דבריו הוא אף מתלונן שגר במקום לא טוב, שבו התקיימו כל הדברים האלה.
גם חז"ל אמרו – אוי לרשע ואוי לשכנו. וגם – איזוהי מידה טובה שידבק בה האדם? רבי יוסי אומר – שכן טוב.
כי חשובה מאוד גם הסביבה שבה האדם חי.

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יְהוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי. ב יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. ג מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה. ד חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. ה אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר. ו רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם. ז אֲ‍נִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.
תהלים קכ.

נתניהו הוא פרעה –
דרשת ארוחת הערב.

הגיע הערב ובאתי לאכול, סלט כבר היה על השולחן ורק הכנתי לעצמי ביצה. ישבתי ואכלתי את הסלט והביצה ובזמן הזה אמרתי לאימי –
אולי לא נעים לשמוע זאת, אבל תחת שלטון נתניהו בלתי אפשרי מבחינתי לעבוד, כי אני לא מסכים לעבוד בתנאי עבדות. כך כל תקופת שלטונו של נתניהו כמעט לא עבדתי, וכך גם עכשיו. בתקופת בנט-לפיד לעומת זאת כן עשיתי מאמצים גדולים למצוא עבודה. אמנם בסופו של דבר עבודה לא מצאתי – וזה עניין בפני עצמו ומחדל שעוד צריך להיחקר – אבל לפחות ניסיתי. תחת שלטון נתניהו גם אין טעם לנסות.
זה שלטון העושק, העושר והנגישה. וזה שלטון תאוות הבצע וחוסר ערכים.
ואז הוספתי כמו שאמרתי הרבה פעמים לאחרונה – והיום ביתר שאת. נראה ששלטון העושק היום הוא חסר מעצורים כמעט. המחירים מזנקים, הפערים מתרחבים, דאגה לחלש כמעט שאין, סדום ועמורה פר אקסלס. ולזה הם קוראים 'יהדות'. הפך היהדות הוא זה!
וגם הוספתי שהדבר מזכיר את גזירות פרעה בספר שמות. תחילה הוא העביד את בני ישראל בפרך, אבל אחרי שבא משה בתחילה הוא הקשה עוד את העבודה –
 ו וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר. ז לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן. ח וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ. ט תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר.
שמות ה.

כך, אגב, גם היה עם רחבעם בן שלמה. שלמה העביד את העם קשה, גם כן במפעלי בנייה, ורחבעם בנו רצה להעביד את העם עוד יותר, ולהגביר את מיסיו, וכן אמר, בעצת יועציו הצעירים –
וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.

מלכים א, יב, יד.

מעניין אגב שבשני המקומות מדובר בעבודת בנייה, ובשני המקומות אגב גם מוזכרות 'ערי מסכנות'. ערי מסכנות הן מחסנים, גם המילים קרובות – מסכן-מחסן. בכל אופן במצרים בנו גם את הפירמידות, ושלמה – את בית המקדש.
ומה קרה בעקבות הכרזת רחבעם? ממלכת ישראל התפלגה לשניים.
ומה קרה אחרי הכבדת העול של פרעה? עשרת המכות ויציאת מצרים.
ועוד הזכרתי איזה מדרש אכזרי שנחרט אצלי – שהמצרים היו שמים תינוקות עבריים ביסודות הבתים שבנו, במקום לבנים. עד כדי כך היו אכזריים.
ובכן, גם היום מחירי הנדל"ן בלתי אפשריים, וכן יוקר המחיה.
לכן ישראל היא מצרים, ונתניהו הוא פרעה.

השורש עזר מופיע ב-141 פסוקים בתנ"ך.
אולי הוא קרוב לשורש אזר – אזר חלציו, אזר מותניו, לסימון כוח. ואז שורש הבסיס הוא עז, עוז.

הנה כמה מהיקרויותיו –

תחילה העזר הראשי והראשון היא האישה –
בראשית ב, יח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.

ובאחרית לא יהיה עוזר, בביטוי שהפך למטבע לשון –
מלכים ב יד, כו
כִּי רָאָה יְהוָה אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.

יש עזרה שפועלת לרעה, והיא עזרת מצרים –
ישעיה ל –
א הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת. ב הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם. ג וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה. ד כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ. ה כֹּל הבאיש [הֹבִישׁ] עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה. 

ישעיה לא –
א הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ. ב וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן. ג וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַיהוָה יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן.

לעומת זאת משורר התהילים מבקש את עזרת ה' –
תהילים י, יד
רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר.

תהילים כ, ג
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ.

תהילים כב, יב
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.

תהילים כב, כ
וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

תהילים כז, ט
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.

תהילים כח, ז
יְהוָה עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ.

תהילים ל, יא
שְׁמַע יְהוָה וְחׇנֵּנִי יְהוָה הֱיֵה עֹזֵר לִי.

תהילים לג, כ
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיהוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא.

תהילים לה, ב
הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי.

תהילים לז, מ
וַיַּעְזְרֵם יְהוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.

תהילים לח, כג
חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי.

תהילים מ, יד
רְצֵה יְהוָה לְהַצִּילֵנִי יְהוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

תהילים מ, יח
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר.

תהילים מד, כז
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

תהילים מו, ב
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד.

תהילים מו, ו
אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר.

תהילים נד, ו
הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי

תהילים ס, יג
הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.

תהילים סג, ח –
כִּי הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן

תהילים ע, ב –
אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי יְהוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

תהילים ע, ו –
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהוָה אַל תְּאַחַר

תהילים עא, יב –
אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי (חישה) [חוּשָׁה].

תהילים עב, יב –
כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ.

תהילים עט, ט. –
עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ

תהילים פו, יז –
עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי.

תהילים פט, כ –
אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם.

תהילים צד, יז –
לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי

תהילים קז, יב –
וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר

תהילים קח, יג –
הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.

תהילים קט, כו –
עׇזְרֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ

תהילים קטו, ט –
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

תהילים קטו, י –
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

תהילים קטו, יא –
יִרְאֵי יְהוָה בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

תהילים קיח, ז –
יְהוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי

תהילים קיח, יג –
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהוָה עֲזָרָנִי.

תהילים קיט, פו –
כׇּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עׇזְרֵנִי.

תהילים קיט, קעג –
תְּהִי יָדְךָ לְעׇזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי.

תהילים קיט, קעה –
תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי.

תהילים קכא, א –
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.

תהילים קכא, ב –
עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

תהילים קכד, ח –
עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

תהילים קמו, ה –
אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהוָה אֱלֹהָיו.

אז החרדים מחרימים את לחם אנג'ל, כי עומר ברלב, יו"ר דירקטוריון החברה, השתתף בהפגנה, שכוונה גם נגדם. יפה.

אבל מהו לחם אנג'ל? בעצם – לחם מלאכים.
וזה נזכר בפסוק –

לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע.

תהלים עח, כה.

רש"י –

לחם אבירים – לחמם של מלאכים.

וכן רשב"ם –

לחם אבירים – שהיה מצוי אצל מלאכים שבשמים.

אבל כפשוטו, אבן עזרא –

לחם אבירים – הם השחקים.

כלומר, מדובר על המן.