עקש

המילה עיקש מופיעה ב-22 פסוקים, והיא מידה רעה.
מילון ספיר מפרש –
עיקש, עִקֵּשׁ
(מילון המקרא)
עקשן, נִפתל, הפַכְפּךְ, לא יָשָר, כאמור בפסוק: "דוֹר עִקֵּש וּפְתַלְתֹּל" (דברים לב, 5)

שורש הבסיס הוא עק, המורה על עקמימות, וכן – עקל, עקם, עקב. וכן – מעקה, מועקה, וגם יעקב, בניגוד לישראל. והנביא אומר – והיה העקוב למישור, בגאולה, או כל הישרה יעקשו, בדרך הרעים.

אלה הופעותיו –
דברים לב, ה
שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.

שמואל ב כב, כז
עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל.
בהמשך צורה יותר ברורה, בגרסת תהילים.

כשם אדם –
שמואל ב כג, כו
חֶלֶץ הַפַּלְטִי עִירָא בֶן עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי.
ודרשתי – מי שעיקש – נתקע.

בצורה מעקש, הדומה למוקש, ואז שורש הבסיס קש, אך ראו בהמשך הצעה סבירה יותר –
ישעיהו מב, טז
וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים.

כפועל –
ישעיהו נט, ח
דֶּרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם כֹּל דֹּרֵךְ בָּהּ לֹא יָדַע שָׁלוֹם.

מיכה ג, ט
שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כׇּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ.
יעקשו אולי בדומה ליעקמו, ואז שורש הבסיס עק.

תהילים יח, כז
עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל.
מצודת ציון –
עקש – עקום.
תתפתל – גם הוא ענין עקום כמו דור עקש ופתלתל (דברים ל״ב:ה׳).

תהילים קא, ד
לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע.

משלי ב, טו
אֲשֶׁר אׇרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם.

משלי ד, כד
הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ.

משלי ו, יב
אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה.

משלי ח, ח
בְּצֶדֶק כׇּל אִמְרֵי פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.

משלי י, ט
הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ.

משלי יא, כ
תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ.

משלי יז, כ
עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.

משלי יט, א
טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל.

משלי כב, ה
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.

משלי כח, ו
טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר.

משלי כח, יח
הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת.

איוב ט, כ
אִם אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי תׇּם אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי.
יעקמני.

ושוב האדם –
דברי הימים א יא, כח
עִירָא בֶן עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי.

דברי הימים א כז, ט
הַשִּׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי עִירָא בֶן עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף.