תפילה לנעשקים ולמדוכאים, לעבדים ולשפחות –
תהילים קכג –
תפילה לרחמים
א שִׁיר הַמַּעֲלֹות אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת־עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל־יַד אֲדֹונֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל־יהוה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ׃ ג חָנֵּנוּ יהוה חָנֵּנוּ כִּי־רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ ד רַבַּת שָׂבְעָה־לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיֹונִים׃
כזכור – משוררי תהילים כולם, הם המשוררים הלוויים, מזדהים כולם עם החלש והנדכא, ולא עם החזק העושק; עם העני והנרדף, ולא עם העשיר והרודף; עם הסובל ולא עם העריץ הנוגש.
לכן ספר תהילים היה יסוד לתפילות ישראל לכל אורך ההיסטוריה, כי ישראל עם נרדף ומדוכא היה.
ואולם היום, כאשר עם ישראל הפך ממדוכא למדכא, ספר תהילים כבר אינו מתאים לו. עדיף שיתפלל עם 'כמעין המתגבר'.
הפסוק היומי 