כבר כתבתי כמה פעמים ששינויי השלטון ואליטה בישראל מזכירים את המעבר משלטון בית שאול לשלטון בית דוד.
זה לא קרה ביום אחד, ותקופה ארוכה דוד מלך רק על יהודה, אבל כל אותו הזמן בית דוד הלך והתחזק ובית שאול הלך והידלדל, כפי שאנו קוראים בפרק היומי היום ב-929 –

וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.
שמואל ב, ג, א.

גם היום, השבט הדתי-ימני הולך ומתחזק. מדוע? קודם כל – פשוט, שם הילודה גדולה יותר. ולכך נוסף הייאוש מהגעה לשלום.
ונראה שזה תהליך בלתי הפיך.
לכן להערכתי לשווא הן מחאות האליטות הישנות. המירב שהם יקבלו זו איזושהי התחשבות באורח חייהם.

פסוק היום –
וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה'.

צפניה ג, יב.

(בהתאם לאזהרות הנגיד, נראה שזה מה שהולך להיות).

בחוץ יום גשום מאוד, סערה. וב-929 הגענו לפרק הזה ולפסוק הזה –

הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.

שמואל ב, א, כא.

בשיעור הזום של השעה 9:00 התעכבו מעט על הביטוי בזה. הסתכלתי גם במפרשים וכולם מפרשים אותו מלשון שלילה – בלי, בלא.

אולם, באופן זה הפסוק לא מתיישב מאוד טוב, ולדעתי הפירוש אחר –

הרמז הראשון לכך היא הסערה שבחוץ, ממש מבול! אבל רגע – מהו 'מבול'? על כך כבר כתבתי פעם שלדעתי הוא משורש 'בל' שמורה על שטיפה במילה. כך גם 'שיבולת' היא מפל מים או במערבולת, כמו בתהילים – 'ושיבולת שטפטני'. גם יפתח שביקש מהעוברים ליד הנהר לומר 'שיבולת' התכוון בעצם למפל מים או מערבולת מים שהיו בנהר זה. כך מובן לפי ההקשר. וגם מילה זו יסודה ב'בל'. דוגמה אחרונה – יובל מים, גם הוא משורש 'בל' ומלשון שטיפה.

אם כך, גם כאן – 'בלי משיח בשמן' משמעו כנראה נשטף המשיח (המשוח, המלך) בשמן.

אני לא אמרתי זאת בשיעור הזום כדי לא לזעזע את אמות הסיפים.