נצח

נצח.
משתף שיר מספרי 'שירים בימי קורונה', שהוצאתי לפני כמה חודשים, ועדיין לא זכה לשום יחס. אחד מתוך שני שירים על שפינוזה.

אתמול הקשבתי לשיעור נוסף בשפינוזה ודנו בדעתו שיש להביט בדברים מנקודת הראות של הנצח.
אמרתי שאצל היהודים זה שונה – כל השבוע עובדים וחיים בזמן, ויש יום אחד שמוקדש לנצח – שבת.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.
ואתם יודעים את דעתי – זו מסגרת יפה, אבל לא מספיקה כאשר במהלך השבוע לא מתקנים עוולות חברתיות. וכך גם הנביאים לפעמים מאסו בשבתות ובמועדים, למשל ישעיה –
חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא.
וההפגנות במוצ"ש? גם את זה כבר אמרתי – אם הם נעשות רק במוצ"ש, על פי הסדר – הן לא יועילו, חבל על הזמן.

מלבד זאת, גם עם ישראל מכונה 'עם הנצח', כמו בשורה הידועה – 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'. אבל אולי דווקא בגלל זה תמורות הזמנים לא היו קלים לו לעם זה.
ומלבד זאת ידוע המשפט 'נצח ישראל לא ישקר'. הפירוש הנפוץ מתייחס לזיכרון הקולקטיבי של העם, וזה פירוש יפה. אך יש לדעת כי על פי הפשט 'נצח ישראל' בפסוק זה הוא כינוי לאלוהים. והוא לא ישקר ולא ינחם.