עלילה

למילה עלילה, המופיעה כמה פעמים בתנ"ך, יש שתי משמעויות, לפי ויקימילון –

1. לשון המקרא פעולה, מעשה (של בני אדם או של אלוהים).

”אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ג)

2. לשון המקרא טיעונים חסרי בסיס המובאים בזדון לצורך פגיעה באדם אחר.

”וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.“ (דברים כב, פסוק יד)

בתהילים מילה זו באה כמה פעמים –

תהילים יד, א
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב.
(התעיבו מעשיהם).

תהילים סו, ה
לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
(מעשיו גדולים).

תהילים צט, ח –
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם.
(כנראה – עלילות שווא ושקר. או – מעשיהם).

תהילים קמא, ד –
אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם.
(שוב – עלילות שווא ושקר, או – מעשים רעים).