מה שהיה כבר נקרא שמו

בעניין ההכרחי בחיים אומר קהלת –

מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם וְלֹא יוּכַל לָדִין עִם שהתקיף [שֶׁתַּקִּיף] מִמֶּנּוּ.

קהלת ו, י.

שד"ל –

מַה־שֶׁ֣הָיָ֔ה כְּבָ֖ר נִקְרָ֣א שְׁמ֑וֹ – כל ההווה בעולם כבר נגזר;

וְנוֹדָע֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֔ם – והדבר ידוע לכל שהאדם הוא אדם,

ולא יוכל לדין עם שתקיף ממנו – הלא הוא הגוזר ומקיים, ואין בידנו להחליף הנגזר; ואם כן טוב לאדם שישמח בחלקו, מבלי שיעמול לבניו, אשר מי יודע אם נגזר שיתקיימו לו, ואם נגזר שיהיו עשירים או עניים.

וכן שטיינזלץ –
מַה־שֶּׁהָיָה – כְְּבָר נִקְְְרָא שְְׁמוֹ. הדברים שהיו כבר נמצאים בעולם, ואין לחולל בהם תמורה. וְְנוֹדָע אֲשֶׁר־הוּא רק אָדָם, וְְלֹא־יוּכַל לָדִין, לריב עִם מה שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ. האדם איננו יכול לשנות את המציאות, שהיא חזקה ממנו.