מקטב ישוד צהריים

ישנו מזיק הנקרא קטב –

מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם.
תהלים צא, ו.

מופיע גם בצורה 'קטב מרירי'.

וכן מפרש רש"י –
מדבר, ומקטב – שמות שדים הם, זה מזיק בלילה וזה בצהרים.

ומהו קטב מבחינה לשונית? אנשי הפשט והלשון רשב"ם ואבן עזרא מפרשים מלשון כריתה –
רשב"ם –
קטב – לשון קטף.

אבן עזרא –
וקטב – כמו דבר. והטעם: כריתה, אהי קטבך שאול (הושע י״ג:י״ד).

וכן מצודת ציון –
מקטב – נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע י״ג:י״ד).

ישוד – מלשון שדידה וגזלה.

ומסכם במצודת דוד –
מקטב – מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים.