התחילה שנת הלימודים והרבה כתבו על כך. אני התרשמתי מפוסט אחד של אסף העברי, חבר פייסבוק חדש שלי, שאומר שאין זה די לצבור ידיעות, ואף לא 'מיומנויות לימוד', אלא יש לחנך להיות אנשים טובים, פשוט כך.
וזה הזכיר לי פסוק אחד חשוב מפרק הפתיחה של ספר ישעיה –
לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה.
ישעיהו א, יז.
ר"י קרא מפרש יפה, קצר ולעניין –
למדו היטב – למדו להיטיב.
אשרו חמוץ – עשו יושר לנחמס.
על 'אשרו חמוץ' דיברתי בעבר כמה פעמים, בין היתר בהקשר של הביטוי של נתניהו 'חמוצים'. כן? הם חמוצים? אולי. אז אשרו אותם! לפי פירושים אחרים – הדריכו אותם, או חזקו אותם.
אבל עתה אנו מתמקדים ב'למדו היטב'. בלשון ימינו משמעות המילים האלה הן – ללמוד באופן יסודי. אך לא זו משמעותן בפסוק, אלא, כאמור – ללמוד להיטיב עם הזולת, ולעשות טוב.
וזה באמת צריך להיות הכיוון של מערכת החינוך, לדעתי – לא להתמקד בלימוד 'חומרי לימוד', יהיו אשר יהיו, אלא בעיצוב רוח התלמידים – רוח, ולא חומר.
ובאשר לשאר חלקי הפסוק – אלו הם הציוויים הסוציאליים שעליהם מדברים כל הנביאים – עשיית משפט, ועשיית צדק ליתום ולאלמנה, שבשולי החברה.